סגן נשיא מכון ויצמן למדע הלך לעולמו 

פרופ' חיים גרטי נפטר בגיל 66. הלוויתו מחר בשעה 10:00 בבוקר.

בני משה , ט' בכסלו תשע"ה

מכון ויצמן
מכון ויצמן
צילום: דורון הורוביץ', פלאש 90

סגן נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' חיים גרטי, הלך לעולמו אתמול (ראשון) בגיל 66. 

גרטי השאיר אחריו אשה, נירה, גם היא בוגרת המכון, ושלושה בנים, שניים מהם בוגרי המכון. הלווייתו תצא ממכון ויצמן למדע לבית העלמין ברחובות ביום שלישי בשעה 10:00 בבוקר.

פרופ' גרטי סיפר לא אחת כיצד גדל והתחנך במה שאהב לתאר כ"חצר האחורית של מכון ויצמן למדע". הוא נולד ב-1948 בבולגריה, ובשנת 1950 עלה לארץ עם משפחתו, שהשתקעה ברחובות. זיכרונות הילדות שלו קשורים אפוא, באופן בלתי מפתיע, בנופיו ובגניו של מכון ויצמן למדע.

"ילדי בית-הספר היסודי של רחובות מילאו תפקיד חשוב בחיי המכון", סיפר גרטי בעבר, ''לעתים קרובות נקראנו לשמש כמקבלי פניהם של אורחים חשובים מחו"ל. לא פעם העמידו אותנו לאורך הכביש המוביל למכון ונתנו בידינו דגלונים לנפנף בהם".

עם או בלי קשר לנפנוף הדגלונים, חיים גרטי החל להתעניין במדע בעודו ילד צעיר. בבית-הספר התיכון (מגמה מתמטית פיסיקלית) כבר היה ברור שהוא נמשך למתמטיקה, כימיה וביולוגיה, ועתידו המקצועי נקבע. מכון ויצמן למדע הצטייר בעיניו כ"מקום נפלא, אפוף הילה של מקדש מדעי". הוא השלים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, והמשיך ללימודי תואר שני ודוקטורט בתחום הביופיסיקה במכון, בהנחייתו של פרופ' רוי קפלן.

אחרי שביצע מחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת קולומביה, ארה"ב, חזר בשנת 1984 למכון כחוקר בכיר, ובשנת 1988 הועלה לדרגת פרופסור חבר. בשנת 1997 עלה לדרגת פרופסור. בשנה זו גם ביצע את אחת המלאכות הקשות במכון: איחוד שתי מחלקות.

תחת הנהגתו אוחדו המחלקה לביוכימיה והמחלקה לחקר ממברנות וביופיסיקה, ויצרו יחד את המחלקה לכימיה ביולוגית – מהגדולות שבמחלקות המכון. בשנת 2002 התמנה לתפקיד סגן נשיא המכון ליישומים טכנולוגיים, ובשנת 2006 לתפקיד סגן הנשיא.

מחקריו של פרופ' גרטי תרמו להבנת התהליכים הטבעיים המווסתים ספיגה של מלחי נתרן בגוף. ידוע כי ספיגה מוגברת של מלחי נתרן, כתוצאה משיבוש מנגנוני בקרה טבעיים, גורמת ספיגת יתר של מים, דבר שגורם בהמשך להתגברות לחץ הדם, תופעה שכשלעצמה עלולה לגרום מחלות לב, מחלות כליה ושבץ מוחי (הכליה היא האיבר המסנן את הדם בגוף ומווסת את כמות המלח והמים שבו). פרופ' גרטי הדגים במחקריו את תפקידם המרכזי של שני חלבונים בוויסות לחץ הדם: "תעלות נתרן", ו"משאבות נתרן-אשלגן", שדרכן עוברים חומרים אלה אל תוך התא, או ממנו החוצה.

הוא מצא, בין היתר, כי המנגנונים המווסתים את פעולת התעלות פועלים בתגובה לאיתות כימי המתבטא בשיחרור מוגבר של הורמון סטרואידי מבלוטת יותרת הכליה. הורמון זה חודר לתאי הכליה, נקשר לקולטן ייחודי, וגורם בעקבות זאת לשני תהליכים: "פתיחת" תעלות חדשות שלא היו פעילות קודם לכן, והיווצרות מוגברת של תעלות חדשות.

מחקרים אלה קידמו במידה משמעותית את הבנתנו באשר לגורמים המביאים לעלייה בלחץ הדם, וכן את היכולת לפתח שיטות חדשות וטיפול תרופתי יעיל לוויסות לחץ דם ולמניעת ההפרעה הנפוצה הזאת.

בתפקידו כסגן הנשיא ליישומים טכנולוגיים קיבל פרופ' גרטי מספר החלטות משמעותיות ואמיצות, שהובילו לחיזוק משמעותי של מצבו הכלכלי של המכון.

נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן אמר כי "חיים היה אדם נפלא. חכם, חיובי, ממוקד, והוא הבין לעומק את מהותו של המכון, את יעדיו ואת הערכים העומדים בבסיסו. הייתה לי זכות גדולה לעבוד במחיצתו ולהיעזר בתבונתו בשמונה השנים האחרונות. חיים פעל וחשב ללא לאות, במטרה לקדם את המכון ולספק למדעניו את כל מה שנחוץ להם כדי להמריא לגבהים חדשים ולמצות את יכולותיהם. הייתה לו יכולת נדירה להבדיל בין עיקר לטפל, למקד ולפשט את הבעיה או השאלה – ואז לקבל במהירות את ההחלטה הנכונה, ומיד, ללא שיהוי, לעבור הלאה להתמודדות עם האתגר הבא.

"המכון איבד חבר, מדען, ומנהיג גדול. טביעות האצבעות של חיים נראות ומורגשות היטב בכל הקמפוס שלנו, ובכל אחת ממעבדות המחקר שבו. רוחו, ובכלל זה חוש ההומור הייחודי והמושחז שלו, הטבול בהרבה אהבת אדם, תשרה איתנו תמיד".