הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שני) בדו"ח חריף של מבקר המדינה, על אי-שמירת זכויות יוצרים, רישום פטנטים וקניין רוחני במשרד הביטחון ובצה"ל, על הפיתוחים הטכנולוגיים והידע שהצטבר .
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר כי "הנושא הוזנח, על גבול ההפקרות. המדינה אינה גובה תמלוגים על פיתוחים טכנולוגיים שהשקיעה בהם, והמפתחים יוצאים לשוק הפרטי ומרוויחים מיליונים. עיני לא צרה בהם, אך יש להקפיד שהמדינה תקבל את המגיע לה על ההשקעה והפיתוח שלה במשך שנים". בדיון נחשף כי בתוך כשנתיים, תחל המדינה לגבות מכלי התקשורת תמלוגים בגין השמעה של יצירות הלהקות הצבאיות.
לדברי כהן, "הזנחה ארוכת שנים של משרדי הביטחון, המשפטים והאוצר בשמירת זכויות יוצרים גרמה הפסד של מיליארדי ₪ למדינה. עליהם להיות יותר אקטיביים, ועל המדינה לגבות את התמלוגים על השקעותיה".
תא"ל ( מיל.) יוסי ביינהורן, ראש חטיבת הביטחון במבקר המדינה הוסיף כי מדובר אמנם בנושא מורכב ולא קל לביקורת. משרד הביטחון איננו מממש את הידע והפוטנציאל של זכויותיו בנושאי פיתוח וקניין רוחני. מדובר בנכסי מדינה ולא רק של משרד הביטחון ולכן נכשלה גם מערכת הפיקוח והבקרה של השבות הכללית באוצר. ועדות שונות בנושא הוקמו במשך השנים – אך מסקנותיהן לא יושמו".
הוא קרא למשרד הביטחון להסדיר את הסוגיה מול התעשיות הביטחוניות, להבטיח את זכויות היוצרים, ולתחשב בתקציב הביטחון גם את הקניין הרוחני. רוני מורנו, סמנכ"ל משרד הביטחון השיב כי "אנו בודקים המרה של המצאות ביטחוניות לשימושים אזרחיים, וגובים כבר היום מהתעשיות הביטחוניות אחוז קבוע (עד 1.5%) מכלל העסקאות. בקרוב תוקם חברה ממשלתית שתהיה הזרוע של המשרד לניהול ההמצאות ושיווקן, וגביית התמלוגים עליהם. גיבשנו נהלים חדשים בעניין, כולל לימוד ממשרדים אחרים, האקדמיה וחברות עסקיות". זאב זילבר, הכלכלן הראשי במשרד הביטחון הוסיף כי מדי שנה נגבים כ-120 מיליוני ₪, תמלוגים על המצאות ושימוש בידע ביטחוני. סכום זה אינו כולל מכירת ידע.
לדברי שלום גנצר, הממונה על ביקורת המדינה במשרד הביטחון, משרדו משלם היום תמלוגים בגין השמעת יצירות בגלי צה"ל לאמ"י ולפדרציות כחוק. "בקרוב נמפה ונאסוף את כל יצירות הלהקות הצבאיות, כדי שנוכל לגבות תשלום על השמעת יצירותיהם. איסוף יצירות אלו יימשך כשנתיים עד הקמת החברה הממשלתית שתעסוק בכל הקניין הרוחני של המצאות ופיתוחים צבאיים", הוסיף.
דורון קפלן, ראש תחום הפטנטים במשרד, ציין כי מדי חמש שנים נבדקים מחדש הפטנטים אם וכיצד לפרסמם ולשווקם. "התפרסם נוהל של טיפול בחיסיון בבקשות לפטנטים, כדי שלא יגרם נזק למדינת ישראל, וכל בקשה עוברת אליי ברמה אישית. אנו בודקים את האפשרות להקמת חממה טכנולוגית ליזמים וממציאים אחרי שחרור, גם כדי לשמר את הידע במדינה וגם כדי לסייע לחיילים משוחררים", אמר.
אסף אשר, נציג החשב הכללי טען כי "משרד הביטחון לא ראה לנכון לבוא לחשב הכללי בנושא הקניין הרוחני. הנושא אכן טעון שיפור".
אמיר עוזיאל, הסגן המדעי של ראש מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון ביקש "להפריד בין הידע - לבין המוצרים הנבנים באמצעותו. נדיר למכור ידע בלי מכירת המוצר, ובדרך כלל נמכר המוצר עם הידע הכולל לבנייתו ואחזקתו. במשך השנים חתמנו על הסכמי-הסדרה אלו תמלוגים יקבל המשרד בעת המכירה, מדובר בתחום משתנה ולא תמיד יש הצלחות, כי כדי למכור מוצר - יש לרדת לדקויות של השימוש המבצעי והטכני המתאים לקונה, ולכן נרשמת תשואה נמוכה למדי ממכירת מוצרים כאלו". עוזיאל הזהיר מפני עירוב שיקולים מסחריים של אחר-שחרור, בעת פיתוח צרכים צבאיים.
לדברי הד"ר מרים ביטון מאוניברסיטת בר אילן, המתמחה בקניין רוחני, "יש להפריד בין היחידות הטכנולוגיות של צה"ל לתעשיות הביטחוניות. המדינה מפיקה כסף רב מהתעשיות הללו, למרות שלא רשום עליהם פטנט. ביחידות הטכנולוגיות יש בעיה קשה של תיעוד ידע ופיתוח, ויש להעמיק את הבקרה והפיקוח על שמירת סודיות ושמירת הפיתוחים כקניין המדינה. יש לבצע גם בקרת איכות ביחידות אלו, האם כל הפיתוחים ראויים ומתאימים לשוק האזרחי".