המדינה משיבה: להרוס את בתי המחבלים

המדינה הגיבה לעתירות נגד הצווים שהוציא מפקד פיקוד העורף להחרמת והריסת הבתים בהם התגוררו המחבלים שביצעו את הטבח בהר נוף.

שלמה פיוטרקובסקי , י' בכסלו תשע"ה

אנשי זק"א בזירת הטבח
אנשי זק"א בזירת הטבח
צילום: חזקי עזרא

המדינה הגישה לבג"ץ את תגובותיה לעתירות שהגישו בני משפחותיהם של שני המחבלים ביצעו את הפיגוע בבית הכנסת שבשכונת הר נוף לפני כשבועיים.

מדובר בעתירות שהוגשו נגד צווי ההחרמה וההריסה שהוציא מפקד פיקוד העורף לבתים בהם התגוררו המחבלים בשכונת ג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים.

בתגובות, שהוגשו באמצעות עוה"ד יוכי גנסין ואבינעם סגל-אלעד ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר בתמצית כי על רקע ההידרדרות החמורה במצב הביטחוני, שהגיעה לשיאה בשורה של פיגועים רצחניים בליבה של העיר ירושלים, הפעלת הסמכות לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כלפי המבנה בו התגורר המחבל שביצע את הפיגוע הינה חיונית, כדי להרתיע מפגעים פוטנציאליים נוספים מלבצע פיגועים נוספים.

"בשל גל הפיגועים בירושלים בחודשים האחרונים, פיגועים שחלקם בוצעו על-ידי תושבי מזרח-ירושלים, ישנו צורך חיוני בהרתעת מפגעים תושבי מזרח-ירושלים מביצוע פיגועי טרור בתחומי המדינה; לא כל שכן התגבר הצורך האמור לאור העובדה שמדובר בפיגועים שחלקם נעשים במתאר של 'מפגע בודד', קרי, מפגע שאינו קשור לתשתית טרור מאורגנת, המוכן למות במהלך הפיגוע - אזי קיים קושי מובנה לסכל את הפיגוע מבעוד מועד. מכאן, שהרתעה מוקדמת של מפגעים נוספים מהסוג האמור בירושלים היא חיונית עוד יותר", נאמר בתגובה.

לאור זאת, "הערכתם המקצועית של גורמי הביטחון - לה שותפים גם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל – היא כי קיימת כיום נחיצות וחשיבות רבה להרתעה מקסימאלית מפני ביצוע פיגועים נוספים; ודאי בשים לב לקושי בסיכול פיגועים מהסוג שבוצעו בחודשים האחרונים, במתאר של 'מפגע בודד'".

במקביל, הגישה המדינה תגובה לעתירה העקרונית שהגיש המוקד להגנת הפרט, בה מתבקש בג"ץ לדון שוב בחוקיותה של מדיניות הריסות הבתים.

בתגובת המדינה, שהוגשה באמצעות סגן מנהלת מחלקת הבג"צים, ענר הלמן, נאמר כי דין העתירה להידחות על-הסף מכמה טעמים, חלופיים ומצטברים: הן מכיוון שאין מקום לאפשר להעלות את הטענות העקרוניות במסגרת עתירה ציבורית תיאורטית, שאינה מבוססת על מערכת נסיבות עובדתיות קונקרטית; הן מכיוון שאין כל עילה לדון פעם נוספת בסוגיה המשפטית העקרונית, לאור פסיקתו רבת השנים של בית המשפט הנכבד בעתירות פרטניות שהופנו נגד הפעלת הסמכות לפי תקנה 119; הן מכיוון שטענות דומות לאלה המועלות בעתירה הנוכחית כבר הועלו על-ידי העותרים במסגרת העתירה בבג"ץ 4597/14, שנדחתה לפני כמה חודשים, לאחר שנקבע בפסק הדין כי "למעשה, כל הטענות המועלות בעתירה זו כבר נדונו והוכרעו בפסיקתו של בית משפט זה בעבר".

בתגובה צוין, כי הסמכות לפי תקנה 119 מומשה במקרים חמורים ובודדים בלבד בעשור האחרון, מאז תחילת שנת 2005: הסמכות מומשה בפועל פעמיים בשנים 2008-2009 כלפי מבני מגורים במזרח-ירושלים בעקבות גל טרור בבירה באותן שנים; היא מומשה כלפי ארבעה מבנים באיו"ש בקיץ 2014; לאור גל הטרור הקשה שפוקד את מזרח-ירושלים בחודשים האחרונים, הוציא מפקד פיקוד העורף בשבועות האחרונים צווים כלפי שישה מבנים שבהם התגוררו מחבלים תושבי מזרח-ירושלים שביצעו פיגועים קשים מאוד, כאשר צו אחד מאלה כבר מומש, וכלפי חמישה אחרים תלויות ועומדות עתירות בפני בית המשפט.