בכנסת הבאה: סדר במערכת המשפט

יו"ר סיעת הבית היהודי מבטיחה: הקואליציה הבאה תקדם את חוק יסוד החקיקה ותשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

עדו בן פורת , י"ב בכסלו תשע"ה

איילת שקד
איילת שקד
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח''כ איילת שקד, השתתפה הערב (חמישי) בכנס של לשכת עורכי הדין שנערך בתל אביב ועסק בנושא "חוקים עוקפי בג"ץ".

"תפיסת העולם שלי ושל עוד חברי כנסת רבים מסיעות שונות היא שאין איזון כיום בין הרשות המחוקקת לשופטת, ויש עליונות של השופטת על המחוקקת והמבצעת", פתחה שקד את דבריה.

כמחוקקת צעירה, סיפרה שקד, ''אני נפגשת יום יום בעליונות של המערכת המשפטית על הרשויות המבצעת והשופטת. הרשויות שנבחרות על ידי הציבור כיום לא מצליחות לממש את ייעודן ואת רצון העם".

ח''כ שקד נתנה דוגמאות של כמה חוקים שכמעט ונפסלו על ידי בית המשפט העליון, חוקים שאם היו נפסלים היו יכולים להביא לשינוי חברתי ובטחוני משמעותי במדינה.

"ב-2002 חוקקה הכנסת את חוק האזרחות, שמטרתו הייתה להקשות על איחוד משפחות. שנת 2002 הייתה עיצומה של האינתיפאדה השנייה והייתה סכנה אמיתית בכניסה של מעל 130 אלף פלסטינים לישראל. במסגרת איחוד משפחות הממשלה החליטה שלא לאשר את איחוד המשפחות מסיבות ביטחוניות, ובבג"צ ניסתה המדינה להגן על החוק דרך התפיסה הביטחונית, והוא כמעט ונפסל על חודו של קול - 6 שופטים מול 5.

"אני חושבת שהיה גם צריך להתייחס לכך שהמדינה שלנו מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית ולטעון טיעונים לאומיים ודמוגרפיים", הוסיפה.

שקד נשאלה מה לדעתה הפתרון למצב אותו היא מתארת, והציגה שני פתרונות שיקודמו על-ידי מפלגת הבית היהודי באם תשב בקואליציה הבאה. "הדבר הבאמת חשוב לעשות זה לחוקק את חוק יסוד החקיקה. פרופסור פרידמן ושר המשפטים בדימוס יעקב נאמן ניסו לקדם זאת ולא הצליחו. אם נשב בקואליציה עם הליכוד, נמשיך ונקדם את חוק יסוד החקיקה, שמצד אחד נותן לבית המשפט העליון ורק לו את הסמכות לבטל חוק, ומצד שני יאפשר לכנסת להתגבר ברוב של 61 או 65 ח''כים על פסיקה שתפסול חוק לתקופה של ארבע שנים כהוראת שעה''.

לדבריה הסיבה שהחוק לא קודם עד היום היא התנגדות המערכת המשפטית, ''נוח לה שהמצב העמום הקיים היום יישאר על כנו.

"אני בחורה ימנית ויש לי דעות ימניות מוצקות", הבהירה ח''כ שקד, "ועדיין אני חושבת שבבג"צ ההתנתקות עשה טוב בג"צ שלא התערב. הכנסת והממשלה היו צריכות לקבל את ההחלטה עם כמה שהיא כואבת ופוגעת בזכויות המיעוט, ולא בג"צ".

''בית המשפט העליון לא היה צריך להתערב בסוגיה זו אז, כמו שהוא אינו היה צריך להתערב בסוגיות שהוא כן מתערב בהם היום'', הדגישה.

שקד התייחסה גם לחוסר ההטרוגניות בתפיסת עולמם של שופטי בית המשפט העליון. "הבעיה המרכזית היא שבית המשפט העליון לא מאוזן בין שמרנים לליברלים. שיטת הבחירה של שופטי העליון כיום היא בעייתית. שופטים יכולים להטיל וטו על שופט שהם אינם מעוניינים בו ואז בית המשפט הופך להיות הומוגני ולא הטרוגני. שינוי שיטת בחירת השופטים יכול גם הוא לעשות סדר רב במערכת", הוסיפה.