מה עושים פליטים מדהיישה בכנס בגוש עציון?

בכנס שיעסוק במבצע 'אל ההר' שהתרחש במלחמת העצמאות יופיעו שני פליטים פלשתינים. מנהל בית ספר שדה כפר עציון מסביר מדוע.

שמעון כהן , י"ט בכסלו תשע"ה

גוש עציון
גוש עציון
צילום: פלאש 90

ירון רוזנטל

בראיון ליומן ערוץ 7 משיב מנהל בית ספר שדה כפר עציון, ירון רוזנטל, לטענות שהגיעו למערכת ערוץ 7 אודות כנס שמתכנן בית הספר לקיים במהלך חג החנוכה ובו יופיעו גם שני פלשתינים תושבי דהיישה המוגדרים בפי מארגני הכנס כפליטי הכפר שעליו הוקם המושב מטע.

שני הפלשתינים, חאלד ואיסמעיל קראקע, עובדי קק"ל במקצועם, ירצו במסגרת הכנס שיעסוק במבצע 'אל ההר', המבצע האחרון במלחמת העצמאות במרחב הרי יהודה. מבצע זה הביא להרחבת פרוזדור ירושלים וכמעט פרץ את הדרך לגוש עציון ולמזרח ירושלים. המבצע כלל סדרה של הצלחות צבאיות מרשימות שנבעו באופן ישיר מיוזמה אישית של מפקדי השטח של הפלמ"ח ולמרות חשיבותו עד היום המבצע כמעט ולא נחקר.

כאמור, למערכת ערוץ 7 הגיעו טענות ולפיהן לא מקום ככפר עציון צריך לארח פליטים שיספרו את סיפורם. רוזנטל מצידו מבהיר כי "הכנס לא עוסק בסיפור הפליטות אלא באנשים שגרו בפרוזדור ירושלים בתקופות שונות. אנחנו גוף א-פוליטי ומשתדלים שלא להיות חד ממדיים", הוא אומר ומציין מקרים מהעבר בהם נמתחה ביקורת על בית הספר שבניהולו כאשר זה אירח אישים כמו האלוף גרשון הכהן שהוגדר על ידי המבקרים כאחד ממפקדי ההתנתקות ואחרים. "אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה. אנחנו גוף שאינו פוליטרוק של הימין או של השמאל אלא פוליטרוק של ארץ ישראל".

ברוח זו הוא מציין כי תגובתו לביקורת לא תהיה מתוך גישה ימנית או שמאלית שכן הוא כמנהל בית הספר אמון על שמירת עמדותיו הפוליטיות לעצמו מבלי לפרסם אותן בתקשורת. לאחר קביעה זו הוא מנתח את משמעות הבאת דבריהם של שני הפלשתינים בכנס ואומר כי "בניתוח מהצד, הויכוח הגדול בארץ הוא האם הסכסוך היהודי ערבי קשור ל-48' או ל-67'. הימין אומר שזה סכסוך דתי שהתחיל בשנת-21' ובא לשיאו ב-48' ומקורו של הסכסוך הוא השאלה אם הערבים רוצים שנהיה בארץ ישראל או לא, בן גוריון הסכים לפשרות והם לא ודחו גם את הצעת החלוקה.

''השמאל לעומת זאת אומר שכאשר נפתור את בעיית 67' ונחזיר לערבים את כיבושי ששת הימים ייגמר הסכסוך. אחד הדברים שגבולות 67' לא יפתרו זו בעיית הפליטים. ההיסטוריונים מדברים על 5 מיליון פליטים, אבו מאזן מדבר על 6 מיליון, שרובם צאצאים של מי שהיה ב-48'. הימין טוען שנסיגה לגבולות 67' לא תפתור דבר כי הסכסוך קדום יותר. כשיגיעו פליטים ויספרו על שאיפתם זה יחזק דווקא את הימין ולא את השמאל", סבור רוזנטל הקובע כי "אם יש לכנס הזה איזה אספקט אז הוא ימני ולא שמאלי. בימין טוענים שהסכסוך כרוך במלחמת העצמאות ואם עמדה כלשהי מתחזקת הרי שזו העמדה הזו".

לכל זאת הוא שב ומדגיש כי לבית הספר ולכנס המדובר אין מגמה ויעד להציב את הדברים כהוכחה לצד פוליטי כזה או אחר "אלא שהציבור יכיר את ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל", אך בפועל זה מה שמתרחש כאשר הפליטים הפלשתינים מעלים את תביעתם.

בהמשך הדברים מספר רוזנטל על חשיפות צפויות במהלך הכנס ובראשן השאלה האם ניתן היה לשחרר את גוש עציון באוקטובר 48' והדבר לא נעשה, ואם כן מדוע לא נעשה הדבר שהיה יכול להקדים את שחרור גוש עציון ב-19 שנים.

רוזנטל מצידו לא רוצה לחשוף את הנתונים כולם לפני הכנס עצמו, אך הוא מספר כי "כוחות הפלמ"ח היו קרובים לגוש עציון ובינם לבין אנשי הגוש לא עמד ולו חייל ערבי אחד ואלמלא התערבותו של בן גוריון הגוש היה משוחרר ולא היינו צריכים לחכות 19 שנים".

לקראת סוף הדברים מוסיף רוזנטל ופורס מעט מתפיסתו המדינית פוליטית ואומר כי "רק אם נדע לומר שאנחנו יכולים לחיות ביחד עם הערבים זו הדרך היחידה שבה נוכל לחיות כאן לנצח. כמו שאמר הרב מדן 'אם נגיד שזה או הם או אנחנו אז עם ישראל יגיד שזה הם'. זה דבר בעל משמעות, קשה ולא מובן מאליו. יש הרבה מהם שלא רוצים לראות אותנו כאן אבל אנחנו מנסים ליצור יחסים נורמאליים עם אלה שכן מוכנים לראות אותנו כאן".