יום העצמאות במצפה כרמים
יום העצמאות במצפה כרמיםצילום: מערכת עולם קטן
לפני כ-15 שנה, ביום העצמאות תשנ"ט, עלה לקרקע, על אדמות מדינה, מצפה חדש בשם "מצפה כרמים", בצמוד ליישוב הוותיק כוכב השחר. כשמונה חודשים לאחר מכן פונה המצפה ממיקומו המקורי בחתימתו של אלוף פיקוד מרכז דאז משה (בוגי) יעלון והועתק מזרחה, במסגרת 'הסכם המאחזים'. כיום,

הסיפור מוכר. הוא סופר בעשורים האחרונים פעמים רבות, בניסוחים שונים. אך בעוד שמות היישובים מתחלפים, שמות העותרים ושמו של בג"ץ, ההולך לפניו, אינם מתחלפים. הפעם, בשונה מעתירות קודמות, עתירה זו היא בעלת השלכות קריטיות הנוגעות לרבים מן היישובים הוותיקים שביהודה ושומרון. פסיקת בג"ץ במקרה דנן יכולה להשפיע על מפת
ההתיישבות כולה ולשנות כל מציאות מוסדרת ומוכרת.

"ביושר לבב ומתוך אמונה בהסכם מול המדינה ושר הביטחון בנינו כאן את חיינו", כותבים תושבי מצפה כרמים בעלון הסברה המופץ בימים אלו. "בעקבות הסכם זה עם המדינה ביססנו כאן על אדמה זו את חיינו". ניר דוד (38 ), סרן במילואים, נשוי ואב לשמונה, עלה למצפה כרמים מכפר סבא. כיום הוא משמש יו"ר המזכירות היישובית.

"מצפה כרמים עלה על הקרקע ביום העצמאות למדינת ישראל", הוא מספר, "על ידי בנים ממשיכים מכוכב השחר, ששאפו להקים יישוב חדש וצעיר, קרוב לבית. באישור משפטי ובהסכמה מדינית הוקם היישוב מדרום לכניסה לכוכב השחר, על תל הצופה מלמעלה על כרמי היין של היישוב. על כן שמו מצפה כרמים". קהילת מצפה כרמים מונה כיום 42 משפחות המתגוררות ב16 בתי קבע וקרוונים. "תושבי המקום הם אנשים העונים להגדרה 'ממלכתיים'. אם אני עובר על הבתים בשורה שלי - יש מג"ד, יש סמג"ד ויש  מ"פים בשפע", אומר דוד ובקולו נשמעים היטב צלילי תסכול ותחושת הבגידה.

יום העצמאות במצפה כרמים מערכת עולם קטן

דורון לשם, תושב היישוב, הוא דובר היישוב ואחד משמונה חברי "ועדת בג"ץ" היישובית. לשם (37 ) נשוי ואב לחמישה, מתגורר באחד מארבעת בתי הקבע המאוימים בהריסה.

"כמה חודשים לאחר הקמתו", מספר לשם, "הועתק מצפה כרמים מן הנקודה המקורית שבה ישב אל אדמות חדשות ממזרח לכוכב השחר, בטענה שהיישוב ועוד כמה נקודות כמו חוות מעון היו 'מכשול לשלום' לשיטתם של מקבלי ההחלטות בממשלה. ביל קלינטון, נשיא ארה"ב באותם ימים, טען שמצפה כרמים ושאר המאחזים החדשים חוסמים את השלום. בכדי לרצות את האמריקאים גובש הסכם המאחזים הראשון בין אהוד ברק - ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, למועצת יש"ע".

מי חתם על כשירות הקרקע החדשה?

"מי שהיה אמון על בדיקת הנושא הקרקעי הוא פיקוד המרכז בפיקודו של בוגי יעלון יחד עם המנהל האזרחי, ראש ענף תשתיות וחטיבת ההתיישבות. כחלק מהאפשרות להושיב אותנו בשטח הנוכחי היו צריכים לעדכן את מפות צה"ל, מפני שגבלנו בשטחי האש".

מה בכל זאת הייתה הבעיה?

יסוד הטענה בדבר אי– החוקיות של המקום המקורי היה שהמקום לא הוסדר בתב"ע. "רחלים ומצפה דני לדוגמה, חטפו בג"צים בלי סוף", מסביר לשם, זו הסיבה שהם היו מוקפאים במשך 11 שנים, בגלל שלא הייתה להם תב"ע. מה שמקומם הוא שערים מעבר לקו הירוק כמו חריש ומודיעין, התב"ע שלהן כל הזמן משתנה וגם אם היא לא חתומה לא מקפיאים שם בנייה. הערים הללו מתפתחות בלי איומי הקפאות למיניהם
". במסגרת בדיקת כשירות הקרקע בחנו הגורמים את גבולות התב"ע של כוכב השחר, וחיפשו שטח שבו אפשר לשכן את המצפה החדש. הם בחרו שטח בתחום התב"ע של כוכב השחר.

עם המקום החדש והמוסדר, הגרעין המייסד יצא לדרך.

"לאורך השנים התפתחה כאן קהילה. משרד השיכון הקציב כספים לפיתוח מגרשים ותשתיות", נזכר לשם בתחילת הדרך, "עד שהגיע דו"ח טליה ששון שעצר את התקציבים בשנת 2004 . ב– 2006 נבנו הבתים הראשונים ובאופן חוקי לגמרי, קיבלנו את כל הזכויות - החל מהיתרי בנייה וכלה בחוזה על מגרש שנקנה".

עוקף בית משפט מחוזי ב– 2010 

אחרי תכנון שלקח שנה וחצי ועיכוב ביצוע בגין ה"הקפאה", החלה בניית השכונה החדשה והושלמו בנייתן של 14 יחידות דיור. מה שנראה היה שהולך על פי הכללים בלי להותיר פרצה למתנגדי ההתיישבות, קיבל תפנית כשנה לאחר מכן. במרץ 2011 הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק תביעה על ידי עותרים פלשתינים מהכפר הסמוך, בהכוונה ברורה מעמותות שמאל ובמימון אירופי. "השיטה של התובעים, העותרים, היא למעשה להתחמק מדיני ראיות", מחדד לשם את הטקטיקה שנוקטים בחכמה רבה ב'יש דין'.

בידעם שאם הדיון המשפטי ייעשה על בסיס תביעה אישית נגד מי שבנו במקום, ייאלצו להתמודד עם הבאת ראיות על בעלות המקום בפני הערכאות הנמוכות - בתי משפט השלום והמחוזי - מדלגים העותרים היישר לבג"ץ ע"י הפניית התביעה נגד המדינה - שר הביטחון ופיקוד המרכז, ונגד כוכב השחר, המועצה האזורית, התושבים והחטיבה להתיישבות. אופיו של הדיון בבג"ץ אינו מחייב אותם להציג ראיות על בעלות המקום כפי שהיו נדרשים לעשות בבתי המשפט השלום או המחוזי. כל מה שצריך הוא עותר ערבי, שמאחוריו עומד מימון אירופי, ומי שליווה מקצועית את העתירה היא ככל הנראה עמותת 'יש דין'. "כאשר מגישים תביעה", מסביר לשם, "בג"ץ דורש מגופי המדינה תשובות. העותרים טוענים דבר אחד ואנחנו דבר אחר, ומי שמספק את התשובות באשר לאיזו טענה נכונה ואיזו לא זו פרקליטות המדינה שבודקת את הדברים בעזרת היועצים המשפטיים של המנהל האזרחי ופקחי האזור. למה זה אבסורד? כי מי שעתר בהתחלה היה המוכתר של הכפר".

נעשה סדר. מבחינה משפטית, אם גזלה המדינה מאדון כהן את המגרש שלו, לא יכול ראש העיר לתבוע את המדינה על העוול שנעשה למר כהן. מר כהן צריך לגשת בעצמו לבית המשפט ולתבוע את זכויותיו. מכאן, מוכתר הכפר לא יכול לעתור בשם אנשים פרטיים, שאותם עמותת 'יש דין' טרם מצאה.

"בהמשך הם שינו את העותר, והביאו לכאורה את היורשים של הקרקע. העתירה התייחסה לחלקות ולאזורים רחבים יותר, ובהמשך, בגלל שינוי העותר והורדת טענות שלא עומדות למשפט, נשארנו עם עתירה על שתי חלקות קרקע". אך כאמור, גם לגבי החלקות הללו אין התביעה נדרשת להביא ראיות של בעלות. "אם המשפט היה מתנהל תחילה במחוזי, העותרים הטוענים לקרקע היו צריכים להוכיח את טענתם דרך ראיות ועדים. מכיוון שהתביעה הגיעה ישירות לבג"ץ, בית המשפט אומר: אותנו מעניין אם אתם יושבים באופן חוקי או לא - הסוגיה אם הם בעלי הקרקע או לא אינה רלוונטית".

דורון לשם
דורון לשם

היכן אם כן טמון בכל זאת היסוד לתביעה? לשם מסביר שהיסודות הם לא באמת אזרחיים אלא משפטיים היסטוריים. "בתקופה העות'מנאית, ולאחריה הירדנית, השלטון היה רושם קרקעות על שם אנשים באופן שרירותי, בכדי שיוכל לגבות מהם מס אימתי שרק יחפוץ. מצפה כרמים הוקם על אדמת טרשים - אדמה שמעולם לא עובּדה. האדמה נרשמה על שם מישהו לצורך גביית מס, והיורש של הקרקעות הללו הוא אפילו לא זה שעותר לבג"ץ! אחרי 67', מי שהפך לממונה על ניהול הרישומים הללו הוא 'הממונה על נכסי הרכוש הנטוש'.

"כשהמנהל האזרחי צריך לספק תשובות בבג"ץ הוא בודק בספרים של הממונה על הרכוש הנטוש, ושם רשום שזו קרקע פרטית. יש למעשה שני היבטים, וסביבם התנהלו הוויכוחים בבית המשפט: הראשון - חלק גדול מהיישובים הוותיקים ביהודה ושומרון יושבים על אדמות כדוגמת אלה - שבעבר נרשמו על שם מאן דהו. אולם ממשלת ישראל החליטה להקים באותם מקומות היאחזויות ויישובים, וכחלק מהתהליך היא בעצם הפקיעה את הקרקע. בכל תקופה האלוף חתם על 'צו תפיסה', וביטל בכך את כל רישום הקרקעות. זה לא אומר שאם מאן דהו אחר כך דורש את זכויותיו הוא לא יפוצה.

"הוא יכול לדרוש ולקבל פיצוי. ממש כפי שעשו עם כביש 6. אבל המציאות הפשוטה היא שאין בנמצא כזה, לא במקרה הזה ולא במקרים דומים. "אך גם אם יבוא מישהו ויוכיח שהוא הבעלים", ממשיך לשם, "לא מתקנים עוול בעוול. בהחלטת ממשלה, שלחו אותנו לגור שם. כשקורה מקרה כזה של דרישת קרקע שהופקעה, מביאים שמאות ומפצים את הבעלים, אם קיים כזה, בפיצוי כספי. אם אתה עקשן, מפצים בקרקע חלופית. כל הכלים הללו עומדים לרשות המדינה ואינם מופעלים!"

השלכות על כלל מפת ההתיישבות

"הייחודיות של הבג"ץ שלנו היא שלכאורה אם בג"ץ לא מקבל את העובדה שהמדינה שלחה אותנו לקרקע הזו, זה ישפיע על מפת ההתיישבות באופן קריטי
. מדובר על המון יישובים ותיקים מאוד. בג"ץ מצפה כרמים יכול להקרין באופן ישיר על שאר היישובים", מתריע לשם.

באיזה כיוון משפטי אתם פועלים כרגע?

"אנחנו דורשים בשלב הזה שהמדינה תיקח אחריות על אותה החלטת ממשלה. תיקח אחריות על כך שהיא שלחה אותנו לנקודה הזו, ואם יוכח שהיא אכן טעתה שהיא תדע לקבוע מנגנון נכון של פיצוי לבעלי הקרקע, אם יוכיחו את בעלותם". בין יתר האישים שנפגשו אִתם התושבים היה גם שר הביטחון יעלון.

"אני מכיר את הסיפור באופן אישי", אמר להם ואף הבטיח שייקח אחריות על התוצאות. להערכתם גם היום הוא נמצא באותה עמדה. "יש עוד כמה וכמה אנשים בפוליטיקה שעושים מאמצים כדי להביא למצב שהפרקליטות לא תעשה לנו את מה שעשתה לעמונה ולמגרון".

חבר הכנסת מוטי יוגב מעורב באופן מיוחד בפרשת מצפה כרמים ועושה מאמצים להסדרת היישוב: על השאלה האם אפשר לכפות על הפרקליטות להפעיל את סעיף 5 של הממונה לרכוש נטוש, או להפעיל מנגנון פיצוי חלופי, עונה יוגב: "איני יודע איך אפשר לכפות על הפרקליטות. מערכת הביטחון היא זו שצריכה לקבוע את מדיניותה ולהפעיל כל הסדר אפשרי להסדרת האדמות והיישוב במקום. "גם בסיפור זה של מצפה כרמים, הייעוץ המשפטי של יועמ"ש יו"ש וחבורתו לא עשו כל מאמץ להסדרה כפי שפעלו קודמיהם, אלא התאמצו להורדת היישוב, ואני מקווה שחפץ זה לא יצלח בידם ושהיישוב ונציגיו יצליחו לקיים עצמם בבג"ץ ולזכות לפסיקה המאשרת את קידום ההליכים של היישוב לתב"ע בתוקף ולתכנון בנייה".

תגובת שר הביטחון יעלון טרם התקבלה במערכת.

הכתבה תתפרסם השבוע בשבועון ''עולם קטן''
בואו לרכוש מנוי למגזין לנוער ''עולם קטן''