עוד ארוכה הדרך אל האושר...

האם לצפות לאושר זה פסימי או אופטימי? תלוי איך מסתכלים על זה. אם תשאלו את הפסיכולוגית תופתעו לשמוע דברים שלא חשבתם עליהם.

ישי קרוב , כ"ב בכסלו תשע"ה

בועות ילד שמח שמחה חיוך שובב
בועות ילד שמח שמחה חיוך שובב
Office XP

המיתוסים של האושר
סוניה ליובומירסקי
הוצאת כנרת, 314 עמ'.

הפסיכולוגית האמריקנית, סוניה ליובומירסקי מנתחת בספרה החדש "המיתוסים של האושר" כמה מנגנונים שאולי ישמחו אתכם ואולי לא.

האם הם יקרבו אתכם אל האושר? גם לא בטוח - אז מה כן?

הספר הוא פסימי מבחינה מסוימת, שכן הוא מתאר את המציאות שבה אם משהו גורם לנו להיות מאושרים, תוך זמן קצר נתרגל אליו והאושר חוזר לרמתו המקורית. בנוסף, אנו רגילים לחיות בציפיה כי כאשר נתחתן/נקנה רכב/ אראלה תתקשר וכד', אז יגיע האושר.

המיתוסים האלו למעשה מפריעים לזהות את האושר כשהוא מגיע מסיבות אחרות, שלא ציפינו להם.

אז מה אופטימי פה? הכרת המנגנונים של ההרגל ותפיסת האושר אצל כל אחד, יכולה לצמצם את השפעתם.

הספר מתאר נקודות מפנה בחיים, מציע להתרכז בעצמך ופחות להשוות לאחרים (ולהתאכזב...) וכיצד להפוך את הדרך אל האושר למספקת ומהנה בפני עצמה.

במקום לתסכל בעקבות הציפייה הלא ממומשת, הספר נותן לקורא את האפשרות לבנות לעצמו מחשבה בריאה שתיתן לו ציפייה לאושר המתאים לו, ולא אשר המוצג כזוהר ונחשק.

לא רק להיות מצליחן כמו בפרסומות אלא משהו המתאים לחיים העממיים שלך, יכול לגרום לך להרגיש את האושר ממש בכל יום ולא רק לצפות לו למרות שהוא מתמהמה. זה האושר, לא המשיח.