'על הציבור לזכור את פרשת עמותות ברק'

היועמ"ש של התנועה לאיכות השלטון: אין בעיית תזמון בפיצוץ פרשת החשד לשחיתות. מקווה שהציבור יזכור גם את פרשת הרצוג ועמותות ברק.

שמעון כהן , ב' בטבת תשע"ה

יזכרו לו? הרצוג
יזכרו לו? הרצוג
צילום: מרים אלסטר. פלאש 90

בראיון לערוץ 7 מתייחסת היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, עו"ד צרויה מידד-לוזון, לפרשת השחיתות לכאורה הנחשפת היום ולפרשת יו"ר מפלגת העבודה, חבר הכנסת יצחק הרצוג ועמותות ברק.

באשר לפרשה הנוכחית בה עולים חשדות לשחיתות אצל עשרות אנשי ציבור ובהם סגנית השר קירשנבאום, אומרת עו"ד מידד-לוזון כי לפי שעה לא ניתן לחוות דעה ברורה אודות הפרשה שכן לפי שעה מדובר בראשית פרסום הדברים שפרטיהם עדיין אינם ידועים, אם כי היא מביעה תקווה שעצם חשיפת הדברים מהווה יתרון ציבורי שכן מעבר לכך שהחשדות נחקרים ומתבררים יהיה בכך כדי להרתיע אנשי ציבור לנהוג באופן שכזה בעתיד.

להערכתה של מידד-לוזון בהחלט יתכן שיהיו בין החשודים שיבקשו להציג את עצמם כנרדפים על ידי רשויות בעלי מגמה ואינטרס, כפי שהיו שטענו טענות ברוח זו בפרשיות מהעבר. עם זאת היא מוסיפה ואומרת כי היא "מקווה שהציבור מספיק בוגר כדי להיבין שחקירה שנמשכת שנה חשוב להשלים אותה ולא ניתן להקפיא אותה. לציבור יש אינטרס שהדברים ימוצו והדין ייעשה עם האחראים לשחיתות".

לדבריה אין מקום לתחושות תמוהות סביב עיתוי התפוצצות הפרשה דווקא בתקופת מערכת בחירות כפי שהדברים מתרחשים. "אנחנו בבחירות שהן מוקדמות ולא מדובר בתהליך קבוע של ארבע שנים. לא ניתן לטעון שמדובר בתזמון. חקירה שמתנהלת שנה. לא נוכל לעכב אותה ולחכות ארבעה חודשים עד הבחירות ועוד חצי שנה עד הרכב הממשלה. זו לא ציפייה סבירה".

שיזכרו לבד. מידד-לוזון

בהמשך הדברים התייחסה עורכת הדין מידד-לוזון לפרשת עמותות ברק, פרשה בה היה מעורב כאושיה מרכזית יו"ר מפלגת העבודה, חבר הכנסת יצחק הרצוג. לפי שעה לא נשמע קולה של התנועה לאיכות השלטון בפרשה זו על אף שהרצוג, שכזכור שתק בחקירותיו ובשל כך נחלץ מאישום פלילי, רואה עצמו כמועמד לראשות הממשלה.

מידד-לוזון מזכירה כי בעבר טיפלה התנועה פעמיים בפרשת הרצוג והעמותות. היה זה כאשר התברר שכמזכיר ממשלה בוצעו המעשים בהם נחשד, "עתרנו בדרישה להדיח אותו מהתפקיד. סברנו שלא יתכן שבזמן שהוא מזכיר ממשלה הוא ישתוק למרות ששתיקה בחקירה היא זכותם של חשודים. אמרנו שזה לא עולה בקנה אחד עם התפקיד הבכיר שלו", היא מזכירה, והמקרה השני בו התערבה התנועה בעניין הייתה כאשר בשנת 2004 ביקש ראש הממשלה דאז אריאל שרון למנות אותו לשר בממשלתו.

באשר לשתיקה הנוכחית מבהירה מידד-לוזון כי תנועתה אינה מנפיקה קריאות ציבוריות בסוגיות כאלה ואחרות ובוודאי שלא המלצות למי להצביע, אך עם זאת "אנחנו מקווים שכל אזרח לוקח בחשבון כל פגם וכתם בעברו של מועמד ושל מפלגות. אנחנו לא רואים לנכון במערכת בחירות להגיד לאנשים להצביע לגורם כזה או אחר. התנועה לאיכות השלטון לא נכנסת למשחק הזה ולמגרש הזה. אנחנו מקווים שהציבור יודע לקחת בחשבון שיקולים חשובים כאלה של טוהר המידות והתנהלות ראויה ערכית של האנשים שהם שוקלים להצביע להם".

כאמור לדבריה "אנחנו לא מוציאים אמירות ציבוריות לא עליו ולא על אחרים. אולי אם מועמד לראשות ממשלה היה מורשע בעבירות שוחד היינו מוציאים קול צעקה. כאן אנחנו מדברים על שתיקה בחקירה שהיא אכן זכות. חשבנו שזה לא נכון שבעל תפקיד ינצל את הזכות הזו, אבל גם בכתמים יש מדרגים".