בין שמחה לעצב

נשיא המדינה ורעייתו ציינו הערב בר ובת מצווה לכ-50 ילדים נפגעי פעולות איבה, בהם שלושה יתומים מאב ואם.

עוזי ברוך , ז' בטבת תשע"ה

הגיעו למצוות
הגיעו למצוות
צילום: לע"מ

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ורעייתו, הגברת נחמה ריבלין, ערכו הערב בר ובת מצווה לכ-50 ילדים נפגעי פעולות איבה, באירוע חגיגי בבית הנשיא.

הילדים הגיעו אל בית הנשיא בסיומו של יום מרגש וחגיגי שהחל בכותל המערבי בירושלים והסתיים באירוע במשכן הנשיא.

בין הילדים שחגגו את בר ובת המצווה שלושה יתומים מאב ואם:

יגאל פאיזקוב, שהוריו אולג וליודמילה ז"ל, נרצחו בפיגוע במלון הילטון טאבה באוקטובר 2004. ליגאל אח בכור, דניאל בן 19 ובוא גדל עם אחיו אצל סבו וסבתו, הוריו של אולג ז"ל.

מישל לוין, שהוריה, איתן ורימה ז"ל, נרצחו בפיגוע ירי סמוך לצומת שוקת בפברואר 2004, מישל בתם היחידה, אומצה על ידי דודתה.

נדב וולנסקי, שהוריו, אברהם-יצחק (אב"י) ואביטל יוכבד ז"ל, נרצחו בפיגוע ירי באוגוסט 2002 סמוך לישוב עלי. לנדב אח בכור, יגאל בן 15, שנפצע אף הוא בפיגוע.

עוד השתתפו בני ובנות מצווה שהם אחים שכולים וילדים שבני משפחותיהם נפגעו בפיגועי טרור, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, יהושוע כהן, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף והזמר משה פרץ. במהלך האירוע ביקש הזמר משה פרץ ממור קקון, אחת מבנות המצווה, שאביה נפצע מפגיעת קאסם לעלות לשיר איתו, לאחר ששמע שזה חלומה. השניים שרו יחד ביצוע מרגש לשיר "זיקוקים". בסיום השיר קם הנשיא לקראת מור וחיבק אותה בהתרגשות.

הנשיא פנה לכלות וחתני בר ובת המצווה ואמר "ביום מיוחד זה, בו אתם חוגגים את קבלת עול מצוות, אני שמח, על הזכות שנפלה בחלקי, לקחת חלק בשמחתכם. יום הבר מצוה, הוא יום בו אתם הופכים, מילדים לבוגרים. עד היום, לא נדרשה מכם האחריות של האדם הבוגר, מהיום והלאה, אתם חלק מחברת בוגרים, ונדרשת מכם אחריות ומחויבות. מעגל החיים היהודי, הוא מעגל הנע בין עצב לשמחה, בין שמחה לעצב.

כל אחד ואחת מאתנו, חווה בימי חייו, רגעי שמחה והודיה, ורגעי צער ואובדן. גם ברגעים החגיגיים ביותר איננו שוכחים, את הקרובים לנו, את האב, האם, האח או האחות, שאינם יכולים לשמוח איתנו היום. יש מחיר להיותנו יהודים, יש מחיר לעצמאות שלנו, לעתים, מחיר קשה מדי, כמעט תמיד, מחיר קשה מנשוא. מחיר שכל אחת ואחד מכם, חתני וכלות הערב הזה, מכיר מקרוב. אבל יש גם הרבה כוח ועוצמה, שחשוב לציין אותם. חוגגים אתנו הערב אוראל ואדיסו. אוראל יליזרוב, נפצע קשה מאוד, מפגיעת טיל גראד במהלך מבצע עופרת יצוקה בהיותו בן 8. למרות הפגיעה הקשה וכנגד כל הסיכויים, באמצעות כוח רצון ועוצמה, אמונה והרבה עבודה קשה, הצלחת, אוראל, להשתקם בצורה נפלאה, ואנו גאים ונרגשים לחגוג עמך כאן הערב. וחוגג אתנו גם אדיסו טקלה.
גדלתי למציאות של חיים יתומה מאב המכירה את אביה רק מתמונות ומסיפורים, ללא זיכרון מחיבוק ונשיקה של אב, כמה הטרור יכול להיות אכזרי. ילדות ללא אבא היא ילדות קשה

משפחתו של אדיסו עלתה מאתיופיה לישראל עם תקוות וחלומות גדולים להתחלה חדשה בארץ ישראל. גם אדיסו ומשפחתו, שילמו את המחיר הכבד על היותם יהודים החיים בארץ הזו- כשאיבדו את אמם בפיגוע תופת זמן קצר לאחר עלייתם. אוראל ואדיסו, מייצגים את כולכם, את מעגל החיים שלכם, את העצב, הצער, השמחה, הפציעה שממשיכים להתמודד אתה והגעגוע לבן המשפחה האהוב, שלעולם לא ישוב. מאז ומעולם עם ישראל לא איבד את התקווה, ואמונתו לא דעכה. בזכות האמונה והנחישות, ומעל לכל- הידיעה שהאחריות על גורלנו, מוטלת על כתפינו בלבד, הצלחנו לחזור לארצנו ולמולדתנו".

בסוף הדברים ברך הנשיא ריבלין ואמר "נערים ונערות יקרים ויקרות, אנחנו אוהבים אתכם וגאים בכם. שילמתם מחיר כבד, אך מגיעה לכם שמחה עד לב שמים. העם בישראל, ומדינת ישראל, ילוו אתכם לאורך דרככם וחייכם הבוגרים. אני בטוח שכולכם תהיו מקור של תקוה וגאווה למשפחות האוהבות שלכם. ביום חגכם אני מאחל לכם שתמשיכו לקוות, לחלום חלומות גדולים. אבל בעיקר אני מאחל לכם שתשכילו לקבל בידיים פתוחות את האחריות המוטלת עליכם כנערות ונערים בוגרים ותצרו עבור כולנו עולם טוב יותר. אני מלא תקוה כי הפרק החדש שיפתח לקראתכם יטמון בחובו אוסף של חוויות וזיכרונות טובים ובונים ויביא איתו הרבה מזל טוב לכם ולבני משפחותיכם. מזל טוב".

באירוע נשאה דברים אוראל ממיסטלוב בת ה-12, בת הזקונים של יוסף ממיסטלוב ז"ל, נהג האוטובוס שנרצח כאשר מחבל מתאבד פוצץ עצמו באוטובוס, בתל אביב ב-2002. אוראל סיפרה לנשיא ורעייתו "חודש וחצי לאחר שנולדתי נרצח אבי בפיגוע טרור. באותו היום נהג אבי באוטובוס קו 4 של חברת "דן". כשעבר ליד בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב, פוצץ עצמו מחבל מתאבד.

אבי זיהה את המפגע ומנע את עלייתו לאוטובוס ובכך הציל עשרות נוסעים באוטובוס. גדלתי למציאות של חיים יתומה מאב המכירה את אביה רק מתמונות ומסיפורים, ללא זיכרון מחיבוק ונשיקה של אב, כמה הטרור יכול להיות אכזרי. ילדות ללא אבא היא ילדות קשה. העובדה שאבי לא נמצא איתי פיזית קשה מאוד אך הוא תמיד בליבי. חסרונו של אבי מורגש במיוחד בשלבים החשובים בחיי כמו היום הראשון בכיתה א', המעבר בין גן חובה ליסודי המעבר בין יסודי לחטיבה והשלב המשמעותי בחיי הוא עכשיו, בגיל ההתבגרות, לדעת שהוא לא כאן לחגוג עמי את בת המצווה שלי."

יהושע כהן, יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אמר בדבריו "לטקס בר ובת המצווה של הילדים שהארגון היציג מתעקש לקיים כמסורת מזה 12 שנה, יש היבט אחד ומשמעותי במיוחד. כל אחד ואחת מילדים אלו שילם במהלך שנות חייו הקצרים מחיר אישי יקר- מותו או פציעתו של בן משפחה בפיגוע טרור. אני מאמין שטקס בר ובת המצווה שאנו מקיימים הוא התשובה הניצחת לכל ארגוני הטרור- אלה השואפים להרוג בנו ולשבש את שגרת חיינו במדינת ישראל- ומסמל כי לעולם לא יצליחו לעשות זאת".