עיתונאי "הארץ", איש השמאל הקיצוני גדעון לוי, הופיע בפני סטודנטים ואנשי סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

לוי סיפר על קוראים רבים של "הארץ" שביטלו בקיץ האחרון את המנויים על המהדורה המודפסת של העיתון בשל מאמריו. "למרות הסכנה האמיתית שנשקפת לעיתון 'הארץ', במשך כל השנים ובעיקר בתקופת 'צוק איתן' וגם אחרי הטור 'הרעים לטיס' שעורר כעס רב, זכיתי לגיבוי מלא מצד המוציא לאור של העיתון", סיפר לוי.

הוא הדגיש כי הוא רואה זכות גדולה בכך שניתן לו חופש ביטוי מלא הן מצד המו"ל והן מצד השלטון. "זה לא מובן מאליו, ואני מספר זאת בעיקר בחו"ל כי לא מופעלים נגדי לחצים מצד השלטון ואני פועל ללא איומים ובחופש מלא", אמר.

יחד עם זאת, לוי מתח ביקורת חריפה על האיסור שמוטל על עיתונאים להיכנס לרצועת עזה. "אני לא מסכים עם הטענה שזה מסוכן. גם עובד חברת החשמל שמתקן כבל חשמלי שנותק בעיצומה של סערה מסתכן", אמר לוי, "זו עבודה מסוכנת - אך נדרשת. ואני מאמין שדרוש דיווח משם".

על כניסתם לעזה של עיתונאים עם כוחות צה"ל במבצע "צוק איתן" אמר לוי כי "זו לא עיתונאות  - זה דברור". לוי, אשר עוכב יחד עם הצלם אלכס ליבק לפני שבועיים בעת שנכנס לטול כרם ללא אישור, אמר כי אינו מתאם עם הרשויות את הכניסה לאזור A, משום שכך לא ניתן לבצע את העבודה העיתונאית.

בתשובה לשאלה האם אינו מודאג מכך שכתבותיו ומאמריו משמשים גורמים אנטי ישראלים בעולם אמר לוי כי "זה לא מעניין  אותי את מי זה משרת. אני רואה זאת כחובתי המקצועית לדווח עבור הציבור הישראלי, על מה שמתרחש בשמם. אני בת קול אחת מול הרבה עיתונאים שכותבים תוך היענות לנרטיב הציוני".

"אני ישראלי בדיוק כמוכם ואני מרשה לעצמי להגיד שאני פטריוט לא פחות מכל אחד מכם", אמר לוי לסטודנטים באריאל. ''אכפת לי לא פחות מכם עתידה של המדינה, אני חי בישראל, ומעולם לא חשבתי לעזוב אותה", הבהיר.

"כשסיקרתי את המלחמה בסרייבו או בגיאורגיה הייתי עיתונאי מדווח וזה הכל", נזכר לוי, ''כאן אני חלק מזה, אני שותף לפשע, זה חלק ממה שאני ואני מרגיש מאד מחויב".

לדברי לוי, הוא אינו כותב על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מנקודת מבט פלסטינית אלא ישראלית. "אני כותב כישראלי על מה שאנחנו מעוללים לפלסטינים או על מה שנעשה להם בשמנו", אמר.

לוי נשאל ע"י מנחה המפגש, ד"ר רפי מן, היסטוריון וחוקר תקשורת, אם העובדה שאינו דובר ערבית אינה פוגמת בעבודתו. "זו שאלה שתמיד שואלים אותי בעיקר בחוגים הימניים. ניסיתי, באמת ניסיתי, עם מורה פרטית ואף חייתי שנתיים עם פלסטינית אבל אני לא יודע ערבית" השיב לוי. "אני לא מדבר ערבית - אבל אני מדבר אליהם כאל בני אדם".

בחלק מהאירוע נכח גם נגיד אוניברסיטת אריאל, יגאל כהן-אורגד, שהזכיר ביקור קודם של לוי במוסד האקדמי, כאשר זה נקרא עדיין מכללת יהודה ושומרון. בכתבה על אותו ביקור לוי לא חסך ביקורת אבל גם ציין שהמכללה הייתה ללא גבולות שלא כמו אוניברסיטת תל-אביב המוקפת גדרות ושמירה.

אורגד ציין שמפריע לו שלוי אינו משקף עתה את המציאות המורכבת שבה יש, בין היתר, גם פלסטינים המבקשים ללמוד באריאל.

לוי אמר בתגובה כי הוא שולל את האמירה שהמציאות היא מורכבת ולדבריו היא לגמרי שחור לבן. "הכיבוש וההתנחלויות הם עברה על החוק הבינלאומי, זו עברה ואין בה שום מורכבות. הנוכחות הישראלית בשטחים היא עוול מתמשך, חסר בסיס מוסרי".

בתשובה לשאלה על החמאס אמר כי הארגון "איננו כוס התה שלי", שכן מדובר בארגון פונדמנליסטי, מדיר נשים, שאינו פועל באופן דמוקרטי. "אבל זה לא מעניינינו, אנחנו לא אחראים על כך ואין לנו שום זכות להתערב בהחלטת הפלסטינים מי ישלוט עליהם".