ותהום התקשורת ת"ק על ת"ק פרסה. הצליחו לדלות ציטטה מעברו של מתמודד בבית היהודי שהביע תקווה ליום שבו על הר הבית לא יהיו ערבים אלא בית מקדש. בוקה ומבולקה. החצוף הזה, אביחי בוארון, מעז לקוות ולייחל לבית מקדש!!! מישהו צריך לעשות כאן סדר. אי אפשר להמשיך כך.

אבל יש לי הצעה טובה יותר לתקשורת: למה לכם להתמקד באביחי בוארון? הוא הרי נמצא בשולי הרשימה וספק גדול אם נראה אותו בכנסת הבאה. לכו על מי שבטוח יותר. לכו על אחד, נפתלי בנט קוראים לו.

אני בטוח שאם תצמידו לו מכשיר האזנה או סתם איזה תחקירן זוטר תגלו ששלוש פעמים ביום הוא אומר משפט לא פחות משמעותי ומדאיג – "והשב העבודה לדביר ביתך".

לא צריך להביא לאולפן מומחים מדופלמים לענייני הסתה כדי להבין שבדברים הללו אותו בנט (וכנראה גם סלומיאנסקי, הרב בן דהן, יוגב (ואולי אפילו, שומו שמים, סטרוק ואחרים), שלא לדבר על סמוטריץ' ומסיתים אחרים ברשימה, ממש מתכוונים לתקווה וייחול להקמת דביר ביתך, כלומר בית המקדש.

זו סיבה רצינית ללא פחות מוועדת חקירה. איך קורה שאנשים קיצוניים שכאלה חושבים שמגיע להם מקום בכנסת? לא ברור. אמרנו שמישהו צריך לעשות כאן סדר? אז הגיע הזמן שזה יקרה.

***

ובשולי הדברים שאלה קטנה: הזיכרון שלי לא משהו מיוחד, ובכל זאת אני זוכר שהתקשורת הנזעקת והנזעמת שלנו לא מצאה לנכון לזעום ולזעוק כששמעון פרס השיב במילים "הם רוצים לחלום, שיחלמו. אני אגיד להם מה לחלום?", לשאלה איך הוא מסתדר עם תקוות הפלשתינים להקים מדינה על חורבותיה של ישראל.

מבחינתם של אנשי התקשורת שלנו כשהחלום הוא השמדתה של מדינת ישראל זה בסדר לקבל בסובלנות את החלום הערבי הזה, אבל כשמדובר בחלום יהודי על הקמת בית מקדש זו כבר ממש שערורייה. עבורם דרוש ובדחיפות מישהו יסתום לבוארון הזה את מאגר החלומות והתקוות. תקווה יהודית היא הסתה, זה הרי ידוע.

ובשולי שולי הדברים הערה קטנה נוספת: לכלי התקשורת שלנו ממש לא מפריע שבפועל, בכל יום, יהודים כמעט ולא יכולים להסתובב בהר הבית. לא שמענו אותם שואלים את ההנהגה שלנו שמאפשרת את זה איך זה קורה. זה בסדר. מה שמפריע להם זה שמישהו מקווה שיום אחד בעתיד לא יהיו שם ערבים. הגיוני.