המידות שהתורה נדרשת בהן, הרב משה המאירי אוסטרובסקי.
עורכים: שמואל מרקוביץ ושאול יהלום. ירושלים, הוצאת שם, תשע"ד. 387 עמ'
הרב אוסטרובסקי-המאירי היה אחת מהדמויות הבולטות בירושלים שלפני קום המדינה, איש חינוך ומעש ממקורביו של הראי"ה קוק זצ"ל. בין השאר היה ממייסדי שכונת קריית משה ושימש גם כרבה הראשון (השדרה המרכזית של השכונה נקראת היום על שמו), מראשי 'המזרחי' וחבר הוועד הלאומי, אך בעיקר נודע כאחד מראשיו של המוסד החשוב 'בית המדרש למורים מזרחי' (היום מכללת ליפשיץ), בו שימש כמורה הראשי לתלמוד.
בין הספרים והמאמרים הרבים שחיבר התפרסם בעיקר הספר 'המידות שהתורה נדרשת בהם' שיצא לאור בשנת תרפ"ד, שבא בעיקר כדי לקרב ללבם ולמוחם של תלמידיו, מורי העתיד, את החלק הזה של התורה שבעל פה, שלעתים נראה רחוק מההיגיון ההלכתי ומפשט הכתובים. הרב המאירי אכן מביע בהקדמתו את פליאתו על כך שבדורות האחרונים כמעט שלא עסקו בחלק חשוב זה של התורה, ואחרי עיון עמוק בסוגיות הרלוונטיות ובמעט הספרים החשובים העוסקים בנושא (וגם בכתבי כמה חוקרים), והוראת הנושא לתלמידיו במשך שנים, הוא חיבר ספר שבא להסביר ולחזק את הקשר בין התורה שבכתב להלכות שנלמדו ממנה על ידי חז"ל לתקופותיהם, בעזרת המידות בהתאם לשיטות השונות.
הספר עורר בזמנו עניין רב, והראי"ה קוק נתן לו הסכמה חמה ואף צירף לה צרור הערות. גם היום המידות ודרכי השימוש בהן אינן בראש מעיינם של הלומדים, ותקוותם של העורכים והמוציאים לאור היא שהמהדורה המחודשת והנאה הזאת, שיצאה לאור ביוזמתם ובסיועם של בני הדור השלישי והרביעי למשפחת אוסטרובסקי (הרב עצמו לא זכה לילדים), ביניהם שאול יהלום שאף השתתף בעריכת הספר, תקרב את ציבור לומדי התורה למשנתו הסדורה של המחבר בנושא חשוב זה.
שנת השבע.
דפי מקורות ולימוד. ירושלים, ארץ חמדה – מכון גבוה ללימודי היהדות, תשע"ה
מכון ארץ חמדה הוסיף לשלל פעולותיו התורניות גם משלוח בדואר לכל מבקש, וכמובן אפשרות להורדה באתר האינטרנט שלו, של שיעורים מובנים ומסודרים על הלכות השמיטה, מ'שמיטה בזמן הזה: מדאורייתא או מדרבנן?', עבור דרך 'גבולות הארץ לעניין שמיטה' ועוד ועוד.
כלי נפלא למגידי שיעורים וללומדים עצמאיים, מקורות עם הסבריהם ושאלות הבהרה בשפה ברורה ונעימה.
עֵת לְחֶנְנָהּ.
בירור הלכה בענייני בניין המקדש השלישי, חידוש עבודת הקרבנות ועלייה להר הבית בזמן הזה.
יצחק שטרן. יד בנימין, תשע"ג. 299 עמ'
הרב יצחק שטרן הוא אברך בישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין, ממגורשי גוש קטיף. בזמן בניית ביתו הפרטי החדש עלה בדעתו, בעקבות דברי ראש הישיבה הרב שמואל טל שליט"א, שקיים קשר ישיר בין הגירוש ההוא לבין השכינה המגורשת מביתה כבר דורות רבים. לכן הוא למד באופן יסודי את הסוגיות הקשורות ליחס לבית מקדשנו ולהר הבית בזמן הזה, וחיבר ספר למדני העוסק בענייני מקדש ומלכות, "רוב יושביה עליה", הקרבת קורבנות ציבור בטומאה, דינם של כוהני חזקה לגבי הקרבת קורבנות, נדבת שקלים לקורבנות ציבור בזמן הזה, התחום המותר לכניסה להר הבית ועוד.