ואין יותר גבעול

בתם של הרב אלי ודינה הורביץ הי''ד מגוללת בכנות ובפתיחות את קורות המשפחה - לפני ואחרי הפיגוע.

ישי קרוב , י"ח בטבת תשע"ה

הרב אלי ודינה הורביץ הי''ד
הרב אלי ודינה הורביץ הי''ד
צילום: יורם כהן

ואין יותר גבעול
בת שבע סדן
הוצאת ידיעות ספרים, 294 עמ'.

הסיפור מתחיל מהסוף, או יותר נכון מהטריגר לכתיבתו. בני הזוג הרב אלי ודינה הורביץ נרצחו בביתם בקרית ארבע בליל שבת לפני 12 שנה.

בתם הבכורה, בת שבע סדן, אז בת 28, מתמודדת עם הידיעה ועם כל מה שמסביב וכעת פורשת בפני הקורא את קורות המשפחה.

הסיפור נמתח בשלושה קווים מקבילים בלשון הווה - סיפורו של האב, סיפורה של האם וחייה של הבת מאז הפיגוע.

היא מתארת את סיפור חייהם הבלתי שגרתי של הוריה: אביה, בן של רב שלא עמד בציפיות ועזב את הדרך. אימה, בת למשפחה אמריקאית מתבוללת שהגיעה לארץ לשנה כדי להתחזק וכאן פגשה את אלי, אח של חברתה הטובה. האהבה פרחה ביניהם למרות הסתייגות המשפחות והדרך הארוכה שעברו יחד.

בת שבע אינה מוותרת להם, ומתארת את הדרך הקשה שעשו כל אחד לחוד - מול עצמו, מול משפחתו ומול בן הזוג, עד שהגיעו לשלווה המשותפת, על הייסורים המשותפים שעברו בניסיונות להביא נשמות לעולם ועל הכאבים, שהרב צבי יהודה קוק היה חלק מהמרפא להם. היא מתארת זוגיות מיוחדת בעוצמת הקשר, שהקרין על הבית כולו.

בניגוד למצופה זהו לא ספר שצריך להחזיק טישיו ביד לכל אורכו. מלבד חלקים מסויימים זהו ספר על חיים, שמסופר באומץ, בביטחון בדרך ולא מהסס לשלב גם הומור.

לא שכיח למצוא בספרים מהסוג הזה חלקים מהתורה הגואלת, דיבורים מעמיקים על החיבור ללאומיות הישראלית וגם על בנין הבית הפרטי, כפי שהיא מתארת חופה: "הדקות הספורות שבהן בחירה אנושית של אהוב באהובתו מקבלת תוקף אלוקי". אך בת שבע סדן חיה דיבורים כאלה כל ימיה, והיא משלבת בספר את התייחסותו של אביה גם לאירועים לאומיים כמו הטבח של גולדשטיין במערת המכפלה ורצח רבין.

בחלק שלה היא מתארת את הבלבול, הקושי והכאב שאוחזים בה מאז, את הצער והגעגוע, הצורך לשמוע עוד מילה טובה, תחושת האובדן כשאין הורה שמכוון, מחבק ואומר מילה מחזקת.

הכוחות הגדולים שההורים המיוחדים הללו נטעו בילדיהם מתבהרים ככל שנמשך הסיפור, ומתברר שבת שבע יודעת לא רק להיות חזקה ומאמינה, אלא גם לתת מקום לקושי, לכאוב, להצטער ולבכות יחד עם האמונה הגדולה, וכמו שהיא מבקשת מהוריה לסיום: "תישארו איתי עכשיו ותראו איך למדתי לחיות גם עם המילים הטובות".