מחקר: שיעור הצבעת הערבים יורד

מחקרו של פרופ' בליי מגלה, כי הירידה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי גורמת לכך, שלמרות הגידול בשיעור הערבים באוכלוסיה יצוגם לא גדל.

ידידיה בן אור , כ' בטבת תשע"ה

אילוסטרציה
אילוסטרציה
Flash 90

פרופ' אלכסנדר בליי, ראש המרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, חקר את דפוסי ההצבעה לכנסת של ערביי ישראל.

במחקר, שפורסם לאחרונה, בחן פרופ' בליי את דפוסי ההצבעה לכנסת של המיעוטים במדינת ישראל.

במחקרו מוצא בליי כי שיעור ההצבעה של ערביי ישראל מכלל בעלי זכות הבחירה הולך ויורד ממערכת בחירות אחת למשנה. למעשה, קיים יחס הפוך בין גידול האוכלוסייה ובין שיעורי ההצבעה, ככל שגדלה האוכלוסייה כך קטן שיעור ההצבעה.

המשמעות היא כי למרות שהצבעה מאסיבית של האוכלוסייה הערבית עשויה להכניס לכנסת 14-16 מנדטים, הרי דפוסי ההצבעה מקבעים "תקרת זכוכית" בלתי עבירה בשלב זה: 11- 12 מנדטים של המפלגות הערביות.

נתון מעניין נוסף הוא כי הקיטון בשיעורי ההצבעה מוציא ממעגל המצביעים את מצביעי המפלגות המועמדות להשתתף בקואליציות (ליכוד, עבודה, ש"ס וכיו"ב). במלים אחרות: ככל שיורד שיעור ההצבעה כך גדל שיעור המצביעים למפלגות שאינן משתתפות בקואליציות, אלא ב"בלוק חוסם" בלבד.

דפוס הצבעה זה מנציח את הדרת המפלגות הערביות מבניית קואליציות.

במלים אחרות: גם אם כל המפלגות משמאל לליכוד, ובכלל זה המפלגות הערביות, יגיעו לכדי 60 מנדטים בבחירות הקרובות לא יוכלו להקים קואליציה.

עוד מוצא המחקר, כי למרות ההבדלים האידיאולוגיים העמוקים בין המפלגות הערביות הרי מנהיגיהן מכירים היטב את המערכת הפוליטית הישראלית, אימצו עמדות טקטיות גמישות ויתכן שיצליחו להקים קואליציות אד-הוק לצורך התמודדות משותפת בבחירות.