העיתונאי הבכיר נח קליגר, ניצול שואה, מתקשה להבין את העליהום על מפלגת הבית היהודי בשל התנגדותה לנישואין חד מיניים.
בטורו בעיתון ידיעות אחרונות כתב קליגר "אני מודה שקשה לי להבין מדוע אסור לאנשים המתנגדים לנישואים חד מיניים להביע את דעתם. האם המתנגדים לנישואים חד מיניים חייבים לשקר כדי למצוא חן בעיני מצביעים אלה ואחרים? הרי זהו מקרה מובהק של סחיטה וכפייה דווקא מצד אותם אנשים המתנגדים נחרצות לכפייה כלשהי".
עוד הוא כותב "אין מה לעשות ומוטב לומר זאת חד וחלק כדי שכולם יבינו — היהדות היא דת האוסרת נישואים חד מיניים. זה לא עניין של זרמים או מחנות, שכן לפי ההלכה זה פשוט אסור. ובכן, אני שמעתי וכמובן גם קראתי על האימה שמטילים כל אלה המצדדים בנישואים חד מיניים על הבית היהודי.
אך מה לעשות שהבית היהודי היא מפלגה דתית מוצהרת? ברשתות כבר קוראים לאנשי הקהילה הלהט"בית לא להצביע עבור נפתלי בנט ומפלגתו. אבל אין זה איום כלל וכלל שכן בלאו הכי אנשי הקהילה ההומו־לסבית לא התכוונו להצביע בהמוניהם עבור מפלגתו של בנט. מי שצריך אולי לחשוש הן המפלגות החילוניות ממחנה השמאל ועל כן אין כל פלא בכך שהצוות בוז'י־ציפי מיהר להצהיר על נאמנותו לקהילה הלהט"בית".
גליגר עוד כותב בטור "כל אלה הקוראים לנפתלי בנט וחברי מפלגתו אנשים חשוכים או אנטי דמוקרטיים לא מבינים את החיץ שבין דמוקרטיה לאמונה. האם אדם שאינו חושש להביע את דעתו ועמדתו אינו ליברל ודמוקרט רק משום שדעתו איננה מתיישבת עם דעת האחר? האם רק שקרנים המייפים את המציאות בסיסמאות חסרות תוכן הם דמוקרטים?
אז במה בדיוק מאשימים את בנט ותומכיו (ובין היתר את החלקים הרבים בעם התומכים בדברים של מפלגת הבית היהודי). לי אישית אין כל בעיה עם הקהילה הלהט"בית. אך למפלגת הבית היהודי יש לגיטימציה מוחלטת להביע את דעתה על נושא שעומד בניגוד מוחלט עם האמונה של אנשיה. הם לא פשעו או חצו קווים אדומים. הם רק אמרו בפומבי מה שרבים כבר ידעו הרבה מאוד זמן".