'מפלגה היא תאגיד ולכן מחויב בה ייצוג נשי'

בעמותת 'כ"ן' שוקלים לערער על הודעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולפיה אי בסמכותו לחייב מפלגות חרדיות לכלול נשים ברשימותיהן.

שמעון כהן , כ"ד בטבת תשע"ה

זעם משותף לח"כים החרדים
זעם משותף לח"כים החרדים
פלאש 90

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, דחה את עתירתן של חמש נשים חרדיות וחרדיות לאומיות שדרשו לחייב את המפלגות החרדיות לשלב נשים ברשימותיהם לכנסת. על העתירה והדחייה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מנכ"לית עמותת כ"ן התומכת בעתירה, עו"ד ליאל אבן זהר.

יצוין כי בתשובתו כתב השופט ג'ובראן כי אין באפשרותו להיעתר לעתירה מטעמי סמכות מבלי להביע עמדה לגופם של דברים וכי הוא לא מוצא מקור שנותן בידיו סמכות להתערב כיו"ר ועדת בחירות ברשימות המועמדים לכנסת. עם זאת, השופט ג'ובראן סייג את דבריו וכתב, כי לדעתו "ראוי ונכון לשלב נשים ככל הניתן ברשימות המועמדים בבחירות לכנסת".

עו"ד אבן זהר נשאלה מיד בפתח הדברים עד כמה סברה שלעתירה אותה הגישה עורכת הדין רוני אלוני סדובניק יש סיכוי ועד כמה מדובר ברצון להביע אמירה מחאתית במגזר החרדי. לדבריה "מגישות העתירה, שלוש חרדיות ושתיים חרד"ליות, רצו להביע את אמירתן ולהשמיע את קולן. הן רוצות לקחת חלק מהעשייה הציבורית".

לדבריה העובדה ששתיים מהעותרות מוגדרות כחרדיות לאומיות אין בכוחה כדי לשלוח אותם להצבעה בהכרח למפלגה דתית לאומית כ'הבית היהודי' שכן מדובר בנשים תומכות ש"ס שמעוניינות למצוא גם את עצמן שוות בשורות המפלגה לא רק כמצביעות אלא גם כנבחרות.

ב'כ"ן' קובעים כי "במפלגות החרדיות חסומה הדרך בפני נשים מלכתחילה, וזאת בשל תקנונים אנכרוניסטיים והחלטות, שאין ביניהם להלכה מאומה". עו"ד אבן זהר סבורה שהדברים מתחילים בהגמוניה גברית הקיימת מזה שנים רבות בכנסת, אך על מנת להוכיח שהעבודה הפרלמנטארית עם נשים אפשרית ומותרת גם לחברי הכנסת החרדים היא מזכירה כי "הנציגים החרדיים לא מונעים מעצמם שיתוף פעולה עם נשים והצבעה לנשים, אבל משום מה, ולאו דווקא מסיבות הלכתיות אלא מסיבות ציבוריות הם מעדיפים שנשים מהמגזר שלהם לא תהיינה יחד איתם. החברה החרדית לא צריכה להסכים לכך".

אבן זהר דוחה גם את הטענות שנשמעות לא פעם מכיוונם של נציגי החרדים בכנסת ולפיה איש מחוץ למגזר החרדי לא יקבע עבורם מה טוב להם, והאופן בו מתנהלות הסיעות החרדיות הוא האופן שבו מעוניין המגזר החרדי ולכן אין מקום לשינוי.

לדבריה של אבן זהר העתירה הנוכחית אינה מייצגת רק את חמש השנים המדוברות אלא מדובר בתופעה שבה מאות ואלפי נשים חרדיות חושבות כך. היא גם מזכירה את התנועה שיצאה באחרונה בקמפיין תקשורתי 'לא נבחרות לא בוחרות'. "אני לא מתיימרת לייצג את הנשים החרדיות אבל יש קבוצה שאומרת שהיא רוצה זאת".

ומה לגבי הנכונות של נשים לעמוד בקדמת הבמה הפוליטית? לדברי עו"ד אבן זהר כיום קיימת נכונות כזו ולראייה חמש הנשים שעתרו אומרות בעצמם כי הן נכונות להתמודד על כהונה בכנסת מטעם הסיעות החרדיות. עם זאת גם היא מודעת לכך שנשים חרדיות לא מעטות חוששות להביע עמדה ציבורית שכזו. "יש החוששות מחרמות ושידוכים ומה שמקובל בחברה החרדית".

להערכתה "מרבית החברה החרדית לא חושבים שצריך לפגוע בייצוג נשים". עוד היא מוסיפה ומציינת כי במגזר החרדי קיימים מגזרי נשים שאינם זוכים לייצוג לאמירותיהן וצרכיהן כדוגמת ציבור הבלניות שעד שלא קמה חברת הכנסת עליזה לביא ויחד עם ח"כים אחרים לא דאגה לייצוג נשים במועצות דתיות לא נשמע קולן.

כאמור, השופט ג'ובראן טען בהחלטתו כי קבלת הדרישה של העותרות אינה בסמכותו. אבן זהר מספרת כי התנועה בראשה היא עומדת בוחנת אפשרות לערער על הקביעה הזו. היא מספרת על אפיק פעולה הנבחן ובו על סמך הסעיף הקובע בחוק כי מפלגה נחשבת לחברה ותאגיד עליה לעמוד בסטנדרט של תאגידים, כלומר גם לתת ייצוג הולם לנשים ובהיעדר ייצוג כזה הרי שיש לעכב את הקמת התאגיד, כלומר למעשה להורות על פירוק המפלגות הללו.

אבן זהר נשאלה אם אינה צופה שאמירה משפטית שכזו תוציא המוני חרדים לרחובות בתואנה המוצדקת שנמנעת מהם זכות הבחירה לאחר שההתמודדות נמנעת ממפלגותיהם. אבן זהר נשמעת כמבינה את הטענה אך היא מבהירה כי היעד הוא לחולל שינוי ציבורי ולאו דווקא שינוי משפטי. "תהליכים שמשתנים משתנים ציבורית. אם לא תהיה קריאה לשינוי לא יהיה שינוי. החלק המשפטי עוזר לנו אבל המפתח הוא שהציבור יגיד שזה מה שהוא רוצה".

ומה באשר לאפשרות הקמתה של מפלגת נשים חרדיות שתצבור כוח ותוביל לחבירה עתידית למפלגות החרדים הגברים. אבן זהר לא שוללת את האפשרות אם כי אומרת שהנשים העותרות אינן רוצות גטו חרדי נשי בכנסת אלא ייצוג הולם ושוויוני. "הן אומרות שהן חלק מהחברה ולכן תנו לנו ייצוג. רוצות להיות חלק מהעם. אני לא אומרת שמדובר ברעיון בלתי אפשרי, אבל אנחנו בעמותה רוצים שוויוניות ולא הדרה, לא כזו ולא כזו".