בחירות בועידת מרצ. ארכיון
בחירות בועידת מרצ. ארכיוןצילום: פלאש 90

מתפקדי מרץ בוחרים היום את רשימת המפלגה לכנסת. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אורי זכי, יו"ר צעירי מרץ בעברו וכיום אחד המתמודדים על כהונה בכנסת הבאה.

בראשית הדברים מספר זכי כי בנעוריו היה איש ימין ותמך בליכוד אך לאחר שהגיע ליהודה ושומרון הבין, כלשונו שדמוקרטיה וארץ ישראל השלמה לא הולכים ביחד. לימים היה גם לשליח 'בצלם' בארצות הברית. זכי מגדיר את עצמו כאדם מסורתי המקפיד על הנחת תפילין מדי יום ושמירת כשרות.

להערכתו דווקא הרקע הימני שלו מהווה סיבה עבור חברי הכנסת של הימין להיכנס לכוננות שכן הוא "מבין את הראש הימני. זו לא התקופה של בגין. הליכוד של היום והבית היהודי הפכו את הימין למאוד משיחי ומסוכן", הוא קובע.

זכי נשאל מנין הוא סבור שמפלגתו תביא את הקולות על מנת לעמוד ברף עשרת המנדטים שהיו"ר, זהבה גלאון, מציבה למפלגה בבחירות הקרובות. לדבריו אין סיבה שכוחה של מרץ יגבר על חשבון מפלגת העבודה שכן עד כה הוכח שכאשר התמיכה באחת משתי המפלגות עולה עולה גם התמיכה במפלגה השנייה. הוא מזכיר כי בעבר עמדה מרץ על סביבו העשרה מנדטים וכעת הוא אינו רואה סיבה שהמצביעים לא יחזרו הבייתה. "מי שרוצה ממשלת מרכז שמאל צריך לתת כוח למרץ", הוא אומר ומחדד כשהוא קובע כי לטעמו מרץ היא המפלגה היחידה שנאמנה להרצוג יותר מהרצוג עצמו שכן היא לעולם לא תשב בממשלה בראשות נתניהו והימין בעוד הרצוג עצמו כבר הוכיח שהוא יכול לשבת בממשלה שכזו. לטעמו הנחרצות שבה מפלגתו מבבטאת ואומרת מסרים שלא כולם מזדהים איתם מבלי לנסות לקרוץ למרכז ומבלי לעדן מסרים, תביא את המצביעים חזרה לשורות המפלגה.

בעקבות הדברים נשאל זכי היכן הוא רואה את ההבדלים המרכזיים בין מרץ למפלגת העבודה. לדבריו כמעט בכל סוגיה העמדה שמציגה מרץ חדה וברורה יותר מזו של מפלגת העבודה, והוא פורט את העמדות הללו: "הכיבוש בעינינו הוא הסכנה הקיומית הגדולה לישראל, יותר מאיראן. הכיבוש פוגע בחזון הציוני. שליטה על עם אחר ללא זכויות מנוגדת לרוח היהודית ולכן אנחנו פועלים נגד הכיבוש באופן נחרץ. בנושאי חברה – מפלגת העבודה עשתה לא מעט הפרטות והרחיבה את הפערים. הממשלה הטובה האחרונה שהייתה הייתה ממשלת רבין שהציגה קו חברתי לא מתפשר ואנו שואפים להוביל לממשלה כזו שתיצור רשת ביטחון חברתית כלכלית. בנושא הפרדת דת ומדינה – מרץ הייתה זו שהציעה הצעת חוק לנישואים אזרחיים. אף אחת ממפלגות המרכז לא הצביעה בעד", הוא מזכיר ומציין את קריאותיה של המפלגה להכרה בנישואים חד מיניים ולפתיחת התחבורה ציבורית בשבת. להערכתו הפרדת דת ומדינה מניבה בסופו של יום יתר כבוד לדת כפי שהדברים מתרחשים בארצות הברית.

בהמשך הדברים התבקש זכי ליטול לידיו את מושכות המו"מ המדיני ולהתוות את הדרך בה לטעמו מפלגתו תוכל לקדם מהלכים בשונה ממפלגת העבודה. בהקשר זה הוא מזכיר את יוזמת ז'נבה כאחת האפשרויות המרכזיות שאותן ניתן למנף. "במו"מ אפשר להגיע להסכמות של מדינה פלשתינית על בסיס קווי 67' עם תיקוני גבול, שתי בירות בעיר אחת והסדרי ביטחון שיעניקו ביטחון אמיתי. אפשר אפילו להגיע לפתרון נושא השיבה, שהשיבה תהיה למדינה הפלשתינית או קליטת הפליטים במדינות שבהן הם חיים. אפשר להגיע להסכם. אולמרט אמר שניתן היה להגיע להסכם", הוא אומר.

כשעולה שמו של אולמרט מתבקש זכי להסביר מדוע אם כן לא עלה ביד אולמרט להגיע להסכם הזה כפי שגם אהוד ברק לא הצליח. זכי מסרב להאשים את הצד הפלשתיני. לטעמו אבו מאזן הוא פרטנר ראוי ועלינו להבין כי "עבור הפלשתינים חתימה על הסכם שמשמעו ויתור על 28 אחוז משטחי פלשתין, שטחה הריבוני של מדינת ישראל, זה ויתור אדיר מבחינת הנרטיב שלהם והם מוכנים לעשות זאת, אבל לחתום על הסכם כזה עם ראש ממשלה שיש נגדו כתב אישום והוא עומד לעזוב את כס ראש הממשלה זה בלתי אפשרי מבחינתם.

ומה לגבי ברק? הרי לו לא היו חשדות מרחפים מעל ראשו? זכי קובע כי "הצעות ברק לא היו מספיקות" וכשהוא נשאל אם לא נכון מבחינת הפלשתינים לחתום דווקא עם ראש ממשלה חלש, הוא קובע כי חתימה על הסכם עם אולמרט הייתה בלתי אפשרית שכן הדבר היה חודשים ספורים לפני שאולמרט התפטר מתפקידו ובשעה שנתניהו כיו"ר האופוזיציה אמר שאין בכוונתו לכבד את ההסכמות הללו. הוא גם יוותר וגם לא יקבל".

"אני מאמין שאבו מאזן הוא פרטנר שאפשר להגיע איתו להסכם. אם יתברר שלא צריך להפסיק את הכיבוש. יושבי ההתנחלויות הורסים סיכוי לעתיד טוב לשאר חלקי המדינה", אומר זכי ומיד נשאל אם עמדה כזו פוגעת בתפיסתו שלו שהרי אם אבו מאזן יידע שאם יתעקש על עמדותיו יקבל נסיגה ישראלית חד צדדית ללא הסכם וללא מחוייבות כלשהי שלו הרי שכך אין לו כל אינטרס להתגמש במו"מ. זכי משיב ואומר ש"אני לא אומר בהכרח נסיגה חד צדדית. אם חלילה אי אפשר להגיע להסכם אז צריך להגיע להסדרים אזוריים או היערכות חד צדדית, אבל זה לא המצב. משיחות שלי עם פלשתינים ראיתי בכירים פלשתיניים שחתמו על מסמכים ששומרים על האינטרסים הביטחוניים של ישראל ואפילו מכירים באופי הלאומי יהודי של מדינת ישראל. אני מאמין שהם כן פרטנר אבל אף אחד לא באמת רצה הסכם. בטח לא נתניהו".

ומה לגבי לבני? האם גם היא לא ניסתה באמת להגיע להסכם? זכי משוכנע שלבני אמנם הייתה בקדמת המו"מ אך כאשר ראש הממשלה הוא נתניהו והוא הקובע את סדר היום לא ניתן היה להתקדם באופן אמתי.

לאחר ששוב ושוב קבע זכי בשיחה כי הכיבוש הוא הסכנה הגדולה של עם ישראל ואותו יש להסיר בכל מחיר, הוא נשאל אם לא באמירות אלה הוא מרחיק את הפלשתינים משולחן המשא ומתן שכן מתברר להם שהסדר מדיני הוא אינטרס ישראל ואם כך הם פני הדברים אין סיבה שיוותרו למען אינטרס ישראלי והתוצאה היא בהכרח הקשחת עמדותיהם. זכי משיב ואומר כי "גם לפלשתינים יש אינטרס לחיות בשלום. גם הם חושבים על העתיד של הילדים שלהם. גם להם יש אינטרס להגיע להסדר שיכלול עתיד וגם הסדרים בירושלים ופתרון לנושא הפליטים מהלכים שלא יתאפשרו ללא מו"מ".

לאחר שזכי העלה את סוגיית העתיד הטוב שהפלשתינים רוצים לעצמם עלתה מיידית השאלה אם אינו חושש שהעתיד שטמון להם בחובה של המדינה הפלשתינית הוא עתיד תחת שלטון חמאס שיעתיק את השתלטותו על עזה ליהודה ושומרון. זכי סבור שהחמאס השתלט על הרצועה רק בגלל ששרון יצא מהמקום ללא הסדר. הוא מטיל ספק במהימנות הדאגה שעולה מהשאלה לגבי איכות חייהם של הפלשתינים "פתאום אתה דואג לאיכות חייהם של הפלשתינים?", הוא שואל וממליץ למי שדואג לאיכות חייהם של הפלשתינים לעזוב את יהודה ושומרון שכן לטעמו השלטון העכשווי שלהם, השלטון הצבאי, הוא הגרוע ביותר. "אין להם שום זכויות נאדם ואזרח ואין להם אפשרות לדאוג לגורלם".

בהמשך הדברים נשאל זכי אם ביום שלאחר הבחירות מתוך שאיפת המהפך שמפלגתו מבטיחה יהיו נכונים שם לשבת בממשלה אחת עם אביגדור ליברמן. זכי מביע תקווה שהתדרדרותה של 'ישראל ביתנו' בסקרים תימשך ואולי היא אפילו לא תצלח את אחוז החסימה ובכך התלבטות שכזו לא תהיה כלל ועיקר. לטעמו יהיה בכך "צדק היסטורי", כהגדרתו, שכן דוד רותם איש המפלגה הוא שדאג להעלאת אחוז החסימה "וכך מדינת ישראל תינצל ממי שהכתים אותה מדינית ומוסרית בארץ ובעולם".

זכי נשאל אם יתכן והשמאל הפך את ליברמן לדמון בעוד הוא מציג חזון קרוב מאוד לזה שלו בראותו את הפתרון המדיני בחלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית. "להגיד שליברמן חולק איתנו חזון זה כמו להגיד שחמאס וש"ס חולקים אותו חזון כי שתיהן מפלגות דתיות. המצב הוא שליברמן רוצה להשתמש בשינויי הגבולות כדי להיפטר מערביי ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי אבל היא מדינת כל אזרחיה והאזרחים הערבים הם אזרחים שווים. ליברמן דיבר על מבחני נאמנות ודברים נוראים שכאלה שמזכירים את השנים האפלות של ראשית המאה הקודמת. אנחנו ממש לא חולקים אתו אותו מצע".

לקראת סופה של השיחה נשאל שוב זכי אם קיים סיכוי לישיבה משותפת עם ליברמן. זכי בתגובה מעריך שהרצוג לא יקח את ליברמן לממשלתו. לדבריו הגיעה השעה להכנסת הערבים לממשלה ואולי הרצוג יחליט ללכת על מהלך כזה.