מה הקשר בין סרטן הריאות לכריתת הטחול?

מחקר חדש שהסתיים לאחרונה במכון הריאה בהדסה עין-כרם, עשוי לסייע להבנת המנגנון באמצעותו "חומק" הסרטן ממערכת החיסון.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ח בטבת תשע"ה

הטיפול האימונולוגי פורץ קדימה. ד"ר פרידלנדר
הטיפול האימונולוגי פורץ קדימה. ד"ר פרידלנדר
צילום: דוברת הדסה

מחקר חדש שהסתיים לאחרונה במעבדה לחקר גידולי בית החזה הפועלת במסגרת מכון הריאה בהדסה עין-כרם בראשותו של ד"ר צבי פרידלנדר, עשוי לשפוך אור נוסף על הקשר בין מערכת החיסון למחלת הסרטן.

במחקר, שתוצאותיו יפורסמו בקרוב במגזין המדעי הנחשב ONCOIMMUNOLOGY"" הראו החוקרים כי כריתת הטחול בגידולי ריאה בשלב מתקדם מפסיקה את המשך התפתחות הגידול, ואף מביאה לנסיגה בגודלו ובפיזור הגרורתי.

"הסרטן למעשה מצליח לתעתע במערכת החיסונית, לדכא את היכולת שלה לזהות את התאים הסרטניים, שהנם גורמים זרים לגוף, ועל ידי כך מצליח לחמוק ממנגנוני ההרג, ולהתפתח לכדי גידול השולח גרורות", מסבירים החוקרים.

המנגנון באמצעותו מצליחים התאים הסרטניים לחמוק ממערכת החיסון, שאותו מתארים החוקרים, כולל הפעלה מוגברת של אוכלוסיית תאים שהנם חלק מתאי מערכת החיסון, ושתפקידם הטבעי הוא וויסות הפעילות החיסונית ומניעת מחלות אוטואימוניות.

"הגידול הסרטני גורם להתרבות מוגברת של תאים אלה, ובכך גורם לדיכוי מערכת החיסון הרבה מעבר לרצוי", מסביר ד"ר פרידלנדר.

החוקרים ד"ר לירן לוי, שערך את המחקר במסגרת מלגת "רופא-חוקר" הניתנת ע"י הדסה לרופאים מצטיינים העוסקים גם במחקר, וד"ר ענבל מישאליאן, חוקרת בכירה באימונולוגיה במעבדה, מיקדו את המחקר דווקא בטחול, המהווה מוקד בו נמצאת אוכלוסיה גדולה של תאים אלה.

במחקרם שנערך במהלך השנתיים האחרונות, נתגלה כי בעכברים בהם קיימים גידולי ריאה בשלב מתקדם, כריתת הטחול מביאה להפחתה ניכרת באוכלוסית התאים המדכאים את מערכת החיסון, ועל ידי כך מביאה לנסיגה משמעותית בגידול הסרטני ובפיזור הגרורות.

היות וניתוח כריתת טחול בחולי סרטן עלול להיות ניתוח משמעותי, נעשים ע"י החוקרים ניסיונות לניטרול פעילות הטחול ללא כריתתו, כך שניתן יהיה לבחון בעתיד אפשרות של יישום תוצאות המחקר בבני אדם.

תוצאות המחקר מהוות אבן דרך חשובה בהבנת המנגנונים בהם משתמש הגידול הסרטני על מנת לחמוק ממערכת החיסון.

"הטיפול האימונולוגי בסרטן פרץ בשנה האחרונה קדימה, ומתחיל להתבסס כדרך נוספת וייחודית להתמודדות עם מחלה קשה זו בכלל, ועם גידולי הריאה בפרט", מוסיף ד"ר פרידלנדר. "המחקר שלנו מהווה נדבך חשוב בניסיון העולמי להתמודד עם מחלת הסרטן בכך שהוא משפר את הבנת המנגנונים שמפחיתים את יעילותן של התרופות האימונולוגיות. בעתיד ניתן יהיה להציע דרכים לחזק את התמודדות מערכת החיסון עם הסרטן באופן ישיר, ובעזרת טיפולים אימונולוגיים מתקדמים".