"לא מצפה שהעולם יניף שלטים 'אני תל אביבי'"

נשיא המדינה התייחס בטקס השבעת שופטים לפיגוע שאירע הבוקר בתל אביב, "פגע בליבה של מדינת ישראל ובלבו של כל אחד ואחת מאתנו".

חזקי ברוך , א' בשבט תשע"ה

טקס השבעת השופטים
טקס השבעת השופטים
צילום: חיים צח, לע"מ

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, נשא היום (רביעי) דברים בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא.

בטקס הצהירו אמונים בפני נשיא המדינה השופט אליקים רובינשטיין, שהתמנה למשנה לנשיאת בית המשפט העליון, והשופטת ענת ברון, שהתמנתה לשופטת בית המשפט העליון. 

הנשיא התייחס בדבריו לחשיבות המשפט הבינלאומי במאבק בטרור ואמר: "מאז ומתמיד מדינת ישראל הייתה מחויבת למשפט הבינלאומי ולעמידה בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים. מעולם לא היססנו להתמודד עם סוגיות מורכבות ומאתגרות; סוגיות שהן כורח הסכסוך המתמשך עם שכנינו. מדינת ישראל פעלה ופועלת ללא לאות להטמעת עקרונות משפטיים ואתיים מחמירים, באופן פעולתו השוטפת של צה"ל".

"בעשורים האחרונים, מונח אתגר הלחימה בטרור לפתחן של מדינות רבות. דו"ח הטרור העולמי מדווח על עליה מתמדת באירועי הטרור. עיראק, סוריה וניגריה, הן המדינות המובילות באירועי טרור, אבל כמעט כל מדינה מערבית, מארה"ב עד קנדה וצרפת, סובלת מהמחלה הממארת הזו. מדינות אלו חולקות את ההכרח ואת החובה להגן על אזרחיהן במציאות חדשה שאינה תואמת הגדרות קודמות של מצב לוחמה. אנו מצויים בשדה קרב חדש ושונה שבו המלחמות אינן בין מדינה למדינה, אלא בין מדינה לארגוני טרור, בין מדינה לארגונים לא מדינתיים. מציאות זאת מעמידה בפנינו ובפני המדינות הללו אתגר בטחוני- אך לא פחות מכך, מציאות זאת היא אתגר של ממש למערכת המשפט הבינלאומית. שדה הלחימה של הטרור מעמיד אותנו בפני חזית חדשה ושונה- כאשר אחת ממטרותיו המובהקות, היא לגרור למערכה אזרחים בלתי מעורבים. הטרור מכוון את חציו כלפי החפים מפשע, כלפי הנשים, הילדים, כלפי "הבלתי מעורבים".

הנשיא הדגיש את השימוש שעושה הטרור בחוק הבינלאומי כפי שהוא היום ואמר כי הטרור משתמש באלה המוגנים מכוח המשפט הבינלאומי, "תוך שהוא משתמש באופן הנבזי ביותר, בהגנה המוענקת להם מכוחו של אותו חוק. עיננו הרואות ובוכות - כי הטרור הפך היום את המשפט הבינלאומי, לכיפת הברזל שלו. עבור הטרוריסטים, המשפט הבינלאומי הפך להיות ה-"safe heaven", גן עדן בטוח. במציאות כזאת- הטרור תמיד יוצא כאשר ידו על העליונה. אם הצליחו להכאיב לנו, הם חשים תחושת ניצחון. אם אנו תוקפים אותם בעודם מסתתרים באוטובוסים, בשכונות צפופות, בבתי ספר בהם מוחבאים אמצעי לחימה, במסגדים מהם יורים רקטות, אנחנו מואשמים בפשעי מלחמה".

"במציאות כזאת, כולנו, מתל אביב ועד פריז, מגוש עציון ועד שטוקהולם, משלמים את המחיר. לצערי הרב, אינני מצפה שהעולם כולו יגיע לכאן ויישא שלטים, 'אני תל אביבי'. מהאשליה הזו נגמלתי כבר מזמן. אבל, אני כן מצפה שהמדינות הלוחמות בטרור, שהמנהיגים שצעדו יחד בצורה כה מרשימה בפריז, יתעשתו ויתנו לגיטימציה, משפטית בינלאומית, למלחמה אמתית בטרור. כל עוד נמנעים המוסדות הבינלאומיים, ובראשם בית הדין הבינלאומי בהאג, מעדכון ההגדרות המשפטיות ביחס למציאות המשתנה, הרי שיכולתם לקיים דיון אמיתי בעניינים אלה, תמשיך להיות מוגבלת".

ריבלין אמר כי החלטתו 'האומללה' של בית הדין הבינלאומי בהאג לחקור את מדינת ישראל, "מבטאת אובדן דרך מוסרי חמור. בהחלטתו, יצר בית הדין מצב אבסורדי בו מדינת ישראל אשר מחויבת ללא כחל וסרק למשפט הבינלאומי, יושבת על ספסל הנאשמים בעוד הצד הפלסטיני, אשר מתאם מהלכים עם ארגון טרור המבצע פשעי מלחמה, נהנה מחסינות מהעמדה לדין".

"מדינת ישראל עושה מאמצים עילאיים בכדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים של חוק ומשפט. תיקוני חקיקה נעשים חדשות לבקרים בכדי לוודא עמידה בסטנדרטים אלה. עם זאת, אין די בתמורות המתחוללות ברמה המקומית בלבד. המאבק בטרור חוצה מדינות ויבשות. בשמה של מדינת ישראל, אני קורא למוסדות הבינלאומיים להתאגד ולחולל את השינוי המתבקש גם ברמה הבינלאומית. אם חפצים אנו בהגנה על עקרונות המשפט והצדק ובחיזוק סמכותם של המוסדות הבינלאומיים האמונים על השמירה עליהם הרי שהמדינות החברות באו"ם צריכות להגדיר מחדש את מערך הכלים החוקיים העומדים לרשות מדינה המבקשת להגן על אזרחיה מפני פעולות טרור. אסור להמשיך ולתת פרס לטרור. חייבים להתעשת ולמצוא את הדרך שבה מדינות תוכלנה למלא את חובתן בהגנה על עצמן, ועל אזרחים חפים מפשע, משני הצדדים. בהזדמנות זו, אני רוצה לשלוח איחולי החלמה לפצועי פיגוע הדקירה היום, פיגוע שפגע בליבה של מדינת ישראל ובלבו של כל אחד ואחת מאתנו".

בטקס נאמה גם נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, השופטת נאור שבירכה את השופטים, "השופט רובינשטיין הוא התגלמות הביטוי 'יהודית ודמוקרטית'. יהודי בכל הווייתו ואורחות חייו, המקפיד על שמירת הערכים הדמוקרטיים. באורחות חייו כמו בכתיבתו העיונית ופסיקתו הוא מראה כי לא זו בלבד שאין סתירה בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וערכיה כמדינה דמוקרטית אלא שמערכות אלו משלימות זו את זו. את השופטת ברון הכרתי באמצעות פסקי הדין המצוינים שלה, הרבה לפני שהיכרנו אישית. פסקי דין הם כרטיס הביקור היפה ביותר שיכול שופט להציג והם משקפים ידע רב ויכולת משפטית".

השופט רובינשטיין שנשא דברים בשמו ובשם השופטת ברון, התייחס לחשיבותו של בית הדין הגבוה לצדק ואמר כי "דווקא כשאוזנן של רשויות המדינה כרויה אל הכרעותינו, אילולא היה הבג"ץ היה צריך להמציאו, בתפקידו בחברה הישראלית, גם אם יש בכך מחיר וגם אם הוא עלול לשגות ככל בשר ודם, יש לו כוח לספוג ביקורת, אף שלעיתים היא מתלהמת ואינה צודקת בעליל, וכבר אמר המדרש על משה ואהרון 'על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שהיו מקללין אתכם וסוקלים אתכם באבנים', לפעמים זה גורלנו – אך אינו מרתיע אותנו כהוא זה".