יחידת החילוץ של חיל האויר 669
יחידת החילוץ של חיל האויר 669צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

חיל האויר פעל בשורות הצבא העברי עוד טרם קום המדינה.

מלחמות רבות ידע החיל, יחד עם כל חילות צה"ל ומשמעותו היתה ועדיין, רבה מאוד.

החשש הגדול ביציאה לקרב אוירי הוא מפני פגיעה במטוס או תקלה טכנית שלא תשאיר ברירה לטייס אלא לנטוש ולצנוח אל הים או היבשה. כך היה במקרים לא מעטים ובחלקם אף נשבו הטייסים או הנווטים כפי שקרה באירוע של הנווט רון ארד.

במשך מספר שנים פעל בצה"ל כח צבאי שיעודו היה לחלץ טייסים ונווטים שנטשו. הבעיה היתה שהמיומנות של אותו כח לא היתה מספיק יעילה.

בחלק מהמקרים, נסיון החילוץ הצליח בקושי רב עם הרבה ניסים ובחלק הוא כשל ואף המחולץ נפטר. באחד האירועים הגיע הכח אל הטייס אך בעקבות קשיים טכנים שנבעו מחוסר מידע בסיסי, נותק הטייס מכבל ההצלה, טבע למוות וגופתו צללה למעמקי הים ונעלמה.

בעקבות ריבוי מקרים אלו הבינו בצה"ל שיש להקים יחידה שכל ייעודה יהיה חילוץ טייסים שנטשו ולצורך כך חיילי היחידה יאומנו בצורה מקצועית באותם תחומים רלוונטים.

כך הוקמה לה יחידת החילוץ שתקבל את המספר 669 ותוכר כיחידת החילוץ הלאומית. לוחמיה עוברים קורסים ללוחמת חי"ר, צלילה, צניחה, סנפלינג, חובשים ועוד, כאשר הכל למטרה אחת – להציל את חיי הטייסים והנווטים.

בספר חדש מספר איתי אילנאי, בנו של אחד ממקימי היחידה וממפקדיה הראשונים, את השתלשלות הדברים - מהמחשבה הראשונה על הקמתה, דרך הלחצים הפנימיים והפוליטיקות הצה"ליות ועד הקמתה בפועל לאחר מלחמת יום הכיפורים.

לאורך הספר המרתק ממש, מתייחס אילנאי למחשבות על ההקמה, להגדרת תפקידיה של היחידה, לבחירת החיילים (12 הנועזים), בחירת מספר היחידה, הפעולות הראשונות והמיוחדות, הקורסים אותם עוברים החיילים ועוד.

אילנאי מספר כי בתחילה לא כל כך אהבו בחיל האויר את היחידה החדשה ואת חייליה שהיו נחשבים ל'פחות' משאר לוחמי החיל – הטייסים. מקימי היחידה היו צריכים לכתת רגליהם בין קציני החיל וקציני צה"ל הבכירים, על מנת לקבל את אישור ההקמה ותקציבים מתאימים.

אפילו 'לזכות' בקורס צלילה הדרוש כל כך ליחידה כזו, היו צריכים המקימים להתחנן בפני חיל הים כדי להכניס את חיילי 669 לקורס צלילה החילי.

באחד הפרקים מספר אילנאי על איתן ששינסקי וישראל אומן שגם הם נזקקו לשירותי היחידה. השניים , שלימים יהיו מהפרופסורים המפורסמים, החליטו לצאת לטייל בנחל חצצון. אלא שמסתבר שגם אנשים חכמים ומיוחדים כמו שניים אלו, אליהם הצטרף פרופ' בנימין וייס, למרות חכמתם – טיול במדבר יהודה, זה סיפור אחר לגמרי.

פעמיים יצאו השניים לטיול בנחל חצצון ופעמיים נזקקו לחילוץ על ידי 669. ששינסקי אף נזקק ליחידה פעם שלישית, אז הוא יצא 'בשן ועין'. מדובר בספר מרתק ביותר, המגולל את חייה של אחת מהיחידות המובחרות בצה"ל ובהחלט שווה קריאה.