מה יעלה בגורל ההסכם עם "תקומה"?

למרות הצגת הרשימה המשותפת מעל הבמה, גורלה של הריצה המשותפת של הבית היהודי ו"תקומה" עדיין איננו ברור. פרשנות.

שלמה פיוטרקובסקי , ה' בשבט תשע"ה

נפתלי בנט
נפתלי בנט
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

1. בשבוע שעבר זה כבר היה נראה סופי, אנשי "הבית היהודי" ו"תקומה" עמדו על במה אחת בטקס הצגת הרשימה, והחיוכים מכל עבר סינוורו את הפלאשים של המצלמות מנגד.

העסק היה כבר נראה סגור וברור, ושילובם של אנשי תקומה ברשימת הבית היהודי היה נראה כבר כמו דיון שנגמר וויכוח שהסתיים, לפחות עד תחילת ההיערכות לבחירות לכנסת ה-21.

2. אולם, בימים האחרונים נראה שהתמונה יותר מורכבת, ויתכן שלאנשי "תקומה" יש סיבה טובה מאוד להיות מודאגים.

מרכז הבית היהודי יכונס מחר על מנת להכריע האם לאשר את הסיכומים שהושגו בין המפלגות, אולם שאלת האישור העומדת על הפרק כלל אינה אלמנטרית.

3. על מנת להסביר במה מדובר צריך להידרש, במחילת כבודכם, לעניין פרוצדורלי שנראה על פניו יבשושי לגמרי. את ההסכם ניתן להביא בפני המרכז בשתי דרכים שונות לחלוטין. אפשרות ראשונה היא כהצעה מטעם היו"ר בנט, ואפשרות שניה היא כהצעה פתוחה למרכז.

באפשרות הראשונה אין להתנגדות במרכז שום סיכוי. לנפתלי מספיקים במקרה כזה 40.01 אחוזים מהקולות בלבד על מנת לאשר את ההסכם, ולא נולד המרכז שיפיל הצעה של יו"ר כמו בנט. באפשרות השניה הסיכוי להפלת ההצעה גבוה מאוד. למתנגדים מספיק לגייס מחצית מהמצביעים (ולא 60 אחוזים) והחלטה של נפתלי בנט לא להתייצב מאחורי ההסכם משמעותה היא שדר ברור למרכז שהוא לא יראה בפסילתו הצבעת אי אמון אישית בו.

4. למרות שמדובר באופציה ריאלית, השלכותיה המעשיות על מפלגת הבית היהודי עשויות להיות בעייתיות. ליו"ר המפלגה עשוי לצאת שם של מישהו שלא כדאי לכרות איתו בריתות פוליטיות, והמפלגה כולה עלולה לספוג מכה בגלל חוסר האמינות לכאורה.

גם עצם הזיגזג ערב בחירות, בשלב מאוחר כל כך, עלול להשפיע שלא לטובה על תדמיתה כגוף בעל עקביות וחוט שדרה. אולם, הלחץ על בנט לנקוט בצעד הזה, המופעל מצד גורמים שונים בתוך המפלגה הוא גדול מאוד.

שאלה שהעברנו לדוברות הבית היהודי העלתה כי הסוגייה טרם הוכרעה, זאת למרות שכינוס המרכז צפוי כבר מחר.