מסטרוק ועד אוחנה

6 הערות פוליטיות קצרות על הערב האינטנסיבי שעבר על מפלגת הבית היהודי, ואשר השלכותיו יהדהדו עוד תקופה ארוכה במערכת כולה. פרשנות.

שלמה פיוטרקובסקי , ו' בשבט תשע"ה

מרכז הבית היהודי
מרכז הבית היהודי
צילום: ערוץ 7

1. נדמה שחלפו מאז שבועיים, אבל האמת שחלפו קצת יותר משעתיים. בתחילתו של הערב הפוליטי הסוער אישר מרכז הבית היהודי (כצפוי?) את הסכם הריצה המשותפת עם מפלגת "האיחוד הלאומי-תקומה".

על מנת שלא להלאות אתכם בהרבה מילים שלא יאמרו לכם הרבה, תרשו לי לתמצת עבורכם את כל ההסכם ב-6 מילים: "בנט ינווט, בנט יחליט, בנט יקבע". ואידך פירושא הוא. זיל גמור.

2. אם חשבתם שאחרי שההסכם יחתם תדעו באיזה מקום תוצב אורית סטרוק ברשימה המשותפת, טעיתם. מה שכן התברר הערב סופית הוא המנגנון שבאמצעותו יקבע המיקום.

המפלגה תערוך סקר בסמוך להגשת הרשימה (כלומר ביומיים הקרובים). אם הרשימה תזכה בסקר ל-15 מנדטים ומטה תוצב סטרוק במקום ה-14. אם הרשימה תזכה בסקר ל-16 מנדטים ומעלה תוצב סטרוק במקום ה-15. התוצאה הסופית - בחמישי בערב.

3. הפצצה הפוליטית של הערב היא כמובן שיריונו של אלי אוחנה ברשימה. הנפגעים הישירים הם כמובן הרב אביחי רונצקי, שידחק ממקום ריאלי למקום גבולי, ורונן שובל שידחק ממקום גבולי למקום בלתי ריאלי.

השאלה החשובה, שהתשובה עליה תינתן רק בהמשך השבוע ובשבועות הקרובים היא האם מדובר בשריון המביא תועלת אלקטורלית. הפעילים בשטח, והפריימריסטים המאוכזבים שהחזיקו בלב תקווה קטנה לשיריון (דני דיין כבר אמרנו?), לא מתים על זה, בלשון המעטה.

4. מי שאולי צריכים להיות קצת מודאגים הערב הם מפלגות הליכוד ו"עוצמה לישראל". בשתי המפלגות הללו יש גרעין משמעותי של תומכים שאצלם בית"ר ירושלים טבועה עמוק בנשמה. השאלה הגדולה היא האם האהבה לאלי אוחנה תתורגם גם לקולות, זו כאמור שאלה שהתשובה עליה ממש לא ברורה.

מי שקיבלו באמצעות השריון הזה סיבה נוספת לערוק למפלגתו של אלי ישי, הם המצביעים החרד"לים שממילא חשו קצת "לא בבית" גם בגרסה המוקדמת של הרשימה, לפני שריון אוחנה. יש מי שחושב שמודובר ברבבות קולות, תרשו לי להעריך שמדובר באלפים בודדים, לא יותר.

5. למה הערב? יש לכך שתי תשובות אפשריות. הראשונה: בטעות. דליפה בלתי מכוונת של מידע שאמור היה להימסר מחר או מחרתיים במסיבת עיתונאים מסודרת.

התשובה השנייה (לחובבי האינטריגות הפוליטיות): במקום שכל הערב ידברו בתקשורת על סמוטריץ' וסטרוק, עכשיו מדברים כל הערב על אוחנה ובנט. לא עדיף? 

6. לסיום, שיריונו של אלי אוחנה מעלה שתי שאלות חשובות נוספות שהתשובה הברורה עליהן תינתן רק בחודשים ואולי בשנים הקרובות.

שאלה ראשונה נוגעת ליכולותיו של אוחנה כחבר כנסת. יש חברי כנסת שמטרתם למשוך קולות ויש כאלו שמטרתם "לתת עבודה" במליאה ובוועדות. ברור שאוחנה הובא לרשימה מהסיבה הראשונה, השאלה הגדולה היא האם הוא יוכיח את עצמו גם במשימה השנייה. מדובר בשאלה לא אלמנטרית, מאחר שקשה לראות את הקשר בין תפקודו כשחקן כדורגל מצוין וכמאמן לא מבריק במיוחד לתפקודו כחבר כנסת מן המניין.

שאלה שניה נוגעת לעמדותיו הפוליטיות של אוחנה. בצעירותו נחשב אוחנה לאיש ימין מובהק, אולם סביב ההתנתקות הוא הביע יותר מפעם אחת תמיכה פומבית במסירת שטחים. אין ספק שכרגע יציג אוחנה עמדות ימניות מובהקות, חזקה על בנט ואנשי הקמפיין שדאגו לכך. השאלה היא האם ימניותו המתחדשת תעמוד במבחן הזמן.