ריבלין רוצה ציבורים נוספים בשירות הציבורי

הנשיא ריבלין השתתף בטקס השקת מחזור א' לתכנית המנהלים לבכירי השירות הציבורי, "״על המנהלים הבכירים לפעול לייצוג תעסוקתי הולם".

ישי קרוב , ט"ו בשבט תשע"ה

נשיא המדינה עם המנהלים הבכירים בשירות הציבורי
נשיא המדינה עם המנהלים הבכירים בשירות הציבורי
צילום: מארק ניימן, לע"מ

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, השתתף הערב (רביעי) בטקס השקת מחזור א' לתכנית המנהלים לבכירי השירות הציבורי של קרן וקסנר לעידוד מצוינות במגזר הציבורי בישראל.

קרן וקסנר, המציינת השנה 26 שנים לתוכניות ההעשרה לבכירי השירות הציבורי, משיקה תכנית מנהלים המיועדת למצטיינים מקרב שכבת המנהלים הבכירים בשירות הציבורי בישראל, אורכה חודש והיא גובשה במיוחד עבור הקרן באוניברסיטת הרווארד.

התוכנית החדשה מתרכזת בשיתופי פעולה חוצי משרדים ומגזרים, על מנת לפתור בעיות ציבוריות סבוכות ולשם חיזוק ושיפור תפקודו של השירות הציבורי בישראל. ארבעים מנהלות ומנהלים המייצגים 20 גופים ממלכתיים ובהם משרדי ממשלה, צה"ל, השלטון המקומי, הכנסת, משטרת ישראל, מערכת בתי המשפט ועוד, עתידים להשתתף במחזור א' שיחל במהלך החודש הקרוב.

הנשיא ברך את המשתתפים והדגיש את חשיבות ההשקעה בעובדי המגזר הציבורי, "חוט השדרה של המדינה המודרנית, הם העובדים והעובדות המקדישים את עצמם, בשליחות הציבור כולו. ללא שירות ציבורי יעיל ואמין, השלטון יתקשה להוציא את סמכותו מן הכוח אל הפועל. והמדינה, כגוף המעניק, בין היתר, שירות מיטבי לאזרח, לא תצליח לספק לו סל שירותים הוגן. משכך, בבואם לממש את ייעודם המקצועי, מוטלת על עובדי הציבור אחריות רחבה; להבטיח את הבסיס לקיומה של חברה מתוקנת תוך חיזוק אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה. אני משוכנע כי כל אחד ואחת מכם יכול להיזכר ברגע בו גמלה בלבו ההחלטה להיכנס בשערי השרות הציבורי. לכל אחד ואחת היה מניע ייחודי להגעתו לשרות המדינה, תחושת שליחות מיוחדת; אמונה שבשרות הציבורי, ניתן להוביל שינוי, שהשרות הציבורי, זוהי הבמה שבה מנהיגות איכותית עושה את ההבדל".

הנשיא הדגיש בדבריו את השינוי שעובר המגזר הציבורי בשנים האחרונות וציין כי האתגר הגדול העומד בפניו הוא היכולת לתת מענה הולם לכלל אוכלוסיית המדינה, "כבר כיום, כרבע מתלמידי בתי הספר היסודיים, הם או ערבים או חרדים. לעומת זאת, בשרות הציבורי, עובדים כשבעה וחצי אחוזים ערבים ואחוזים נמוכים אף יותר של חרדים. מדינת ישראל לא יכולה להמשיך להתבסס על שרות ציבורי שבו אין כמעט נציגים לחלקים מרכזיים כל כך בחברה הישראלית. אני סבור, כי כבר שנים רבות מדי, סוגית השילוב והייצוג ההולם של ציבורים שונים בישראל, בשרות הציבורי- איננה מקבלת את תשומת הלב הראויה. אינני מכחיש כי ממשלות ישראל קידמו תיקוני חקיקה ואף הגדירו יעדים לעמידה ולקדום שילובם של חרדים וערבים, בשרות הציבורי".

"יחד עם זאת, המציאות מוכיחה כי אפילו הממשלות לא עמדו ביעדים שהציבו לעצמן. ממשלת שרון הראשונה, הציבה יעד של שלוב עשרה אחוזים מבני הציבור הערבי, בשרות הציבורי. במרבית משרדי הממשלה אנו רחוקים מרחק רב, מהגעה לתחום היעד שהוא כשלעצמו נמוך באופן ממשי מהאחוז האמתי של האוכלוסייה הערבית. המציאות מצביעה על העדר ייצוג גורף, מביך, ואף מסוכן, של מגזרים שלמים בשרות הציבורי במדינת ישראל, מגזרים שכבר מזמן אינם מעוטים. מגזרים, שהם שותפים שווים, באיכותם, בחשיבותם - בעיצוב גורלה ודמותה של מדינת ישראל. חקיקה ויעדים, כך מתברר, אינם חזות הכל. בהעדרן של נורמות חברתיות בסיסיות, בהעדר תפיסת עולם ציבורית ברורה, באשר לאופיו הרצוי של השרות הציבורי, תיקוני חקיקה או החלטות ממשלה לא יועילו".

הנשיא הוסיף, "עליכם, כמנהלים בשרות המדינה, מוטלת המשימה להצעיד את השרות הציבורי במדינת ישראל אל עבר העתיד. אם אתם תהיו נחושים וקשובים לשנויים הנדרשים, תדעו לבחור ולתת סיכוי למועמדים אחרים ושונים; מועמדים שאינם חברים טבעיים ברשתות החברתיות שלכם. עליכם, המנהלים הבכירים בשרות הציבורי, מוטלת החובה לפעול לייצוג הולם של העובדים בשרות המדינה. תשומת לב ראויה לנושא זה תוביל לטיפוח יחסים של שותפות. שותפות, בין הקבוצות השונות המרכיבות כיום את החברה הישראלית. שותפות המביאה את הערכים והתפיסות של החלקים השונים, בפאזל הישראלי לתוך החשיבה הציבורית. זוהי חובה לאומית, בעלת השפעות ארוכות טווח על תהליכי השינוי בחברה הישראלית".