'לא אהיה יהודי יותר מחקלאים שומרי שמיטה'

השמיטה מאחדת. במעמד האדמו"ר מקאליב, הרב שמחה קוק, הרב רימון, הרב מנדלסון והרב זיידמן הוענקו תעודות הוקרה לחקלאים שומרי שמיטה.

שמעון כהן , ט"ז בשבט תשע"ה

הרב קוק, האדמו"ר מקאליב והרב רימון בטקס הענקת התעודות
הרב קוק, האדמו"ר מקאליב והרב רימון בטקס הענקת התעודות
צילום: גרשון אלינסון

השמיטה מאחדת חרדים ודתיים לאומיים. בטקס אחדות תורני הוענקו אמש (רביעי ט"ו בשבט) בירושלים תעודות הוקרה לחקלאים המקיימים את מצוות השמיטה דרך מיזם 'אוצר בית דין'.

החקלאים הגיעו לגן הבוטני בירושלים ממושבים שונים ברחבי הארץ והתקבלו בברכה ובכבוד רב על ידי אנשי אוצר בית הדין של רחובות ושל גוש עציון, רבנים מובילים במגזר החרדי ובמגזר הדתי לאומי.

לאחר סיור מיוחד שהתקיים ברחבי הגן שם ייחנך בימים הקרובים המיזם התיירותי חינוכי ערכי 'פארק השמיטה' התכנסו החקלאים, הרבנים ואישי הציבור העומדים מאחורי המיזם לאולם בו נישאו דברי ברכה וחולקו תעודות ההוקרה.

"פניה לציבור החרדי, העדיפו רק פירות 'אוצר בית דין' "

ראשון הדוברים בטקס היה הרב שמחה הכהן קוק, רבה של רחובות, שהדגיש בדבריו את חשיבותו של 'אוצר בית דין' כדרך היחידה המאפשרת את קיום מצוות השמיטה כהלכתה. "הדרך הנכונה ביותר שיש היום היא הדרך הזו של אוצר בית דין".

הרב קוק ציין כי המקור הראשון בו מוזכר 'אוצר בית דין' הוא בתוספתא שם מתוארת המציאות שהייתה מקובלת בימי קדם. "עמדו בכניסה לכל עיר ועיר שליחי בית דין ושואלים את החקלאי כמה נפשות יש בביתו והיה מקבל בהתאם ולא למעלה מכך". הרב ציין כי בשנה זו לראשונה הוקם אוצר בית דין גם לפירות וגם לירקות ולא רק לפירות כפי שהיה בעבר. עוד ציין את כמות המשקעים המבורכת שירדה בשנה האחרונה, "התקיים בנו הכתוב 'וציוויתי את ברכתי'. החקלאים מעידים שהגשמים ירדו בהתאם לצורכי השדות".

בדבריו ציין הרב קוק כי הראשון שהשיב את מצוות השמיטה לקדמותה הוא הראי"ה קוק ובמהלך 'אוצר בית דין' ובשאלות והתשובות שפרס ופירט "השלים החזון איש את מה שהחל בו הרב קוק בהסכם ברור של כל רבני ירושלים". את המתנגדים ל'אוצר בית דין' הגדיר הרב שמחה קוק כ"עולם הפוך".

"אני פונה מכאן לבני הציבור החרדי להעדיף את פירות 'אוצר בית דין'. רק את זה לקחת. אם אין סוג פרי מסוים אז אולי אפשר, אבל לא לכתחילה. לא להכניס לירושלים פירות של אוצר בית דין? זה דבר משונה. אני רוצה לשבח מאוד את הרב חיים קנייבסקי שבכנס מפואר שהיה בקיבוץ חפץ חיים דיברנו איתו על חיזוק פירות שביעית הוא אמר טוב מאוד, תעשו את הדבר הזה, זה מה שהחזון איש רצה בכל ליבו ונפשו, שככה תהיה הדרך. הוא עשה כל מה שיכול היה לעשות כדי להגביר ולהגדיל את עניין אכילת פירות ארץ ישראל. צריך להגביר את קדושת ארץ ישראל, צריך לרצות את הקדושה הזו ולא לברוח ממנה".

"לא קיים מושג של שמירת שביעית בלי 'אוצר בית דין' ".

לאחר דבריו אלה של הרב שמחה קוק נשא דברים רב המושב קוממות, הרב משה מאיר מנדלסון שהזכיר את דברי חז"ל ולפיהם הוגלו ישראל מארצם משום עוון השמיטה. הסביר הרב מנדלסון את הסיבה לדבר "הקב"ה בחר את א"י כארצו שלו ולא נתן אותה לאחרים ואחת לשבע שנים הוא עושה שבת. חורבן הבית מגיע כי הפרענו לו בעיצומה של השבת שלו. לדאבוננו עם ישראל זרע וזמר. הפרענו לו ולכן מתוך אילוץ הקב"ה הוציא אותנו החוצה כאומר לנו 'אני משלים עכשיו כשאתם לא נמצאים כאן את השנים שחיללתם את השביעית', ולכן היו שבעים שנה בגלות כנגד שבעים השמיטות שלא שמרו".

"עכשיו, ב"ה לאחר שהגענו לכאן מהגלות התקבצנו מכל קצוות תבל ובימי העלייה לארץ חיפשנו היתרים והיום מתקדמים יותר ויותר. החידוש כיום הוא שהיום יש יכולות טכנולוגיות שמניבות שאלות הלכתיות שאין לנו מסורת הלכתית שתפתור לנו את השאלות עליהן", אמר הרב מנדלסון והזכיר כי בעבר כאשר היו זורעים עגבנייה ופלפל ידעו שלאחר היבול הראשון יש להפוך את האדמה ורק אז ניתן לזרוע אותה מחדש, והנה בימינו היבול מתקרב לזה של עץ כאשר שוב ושוב מגדלים ירקות חודש אחר חודש, "יש מישהו שמגדל עגבנייה כבר שנה וחצי...", סיפר.

"הניסיון של בעלי חממות לשמור שביעית הוא גדול יותר מבעלי שדות ומטעים. הניסיונות גדולים ולא קלים אבל כשמקימים חממה בחצי מיליון שקל ויש לניילון ולרשתות בלאי שצריך להחליף אותם בכל חמש שנים ופתאום לומר לו שיעזוב הכול לשנה זו באמת מסירות נפש", אמר הרב מנדלסון וקבע כי "מי שחושב שניתן לקיים מצוות שביעית בארץ בלי לעסוק ב'אוצר בית דין' הוא חי בטעות".

"אנשים נותנים את האדמה! אני לא יכול להיות יהודי יותר מזה"

לאחר דברים אלה הגיע לאולם הכנס האדמו"ר מקאליב שהתקבל בשירה ובכבוד גדול על ידי החקלאים והרבנים. בדברים חמים סיפר האדמו"ר על מסעותיו ברחבי הארץ והמפגשים המרגשים עם אלפי יהודים במקומות שונים וגם על מפגש עם חקלאים בבית חלקיה שם פגש "אנשים חשובים, יהודים חשובים", כלשונו.

בדבריו פנה האדמו"ר אל החקלאים שבאולם ואמר כי בעוד אנו יושבים בפנים הם עושים עבודות של זריעה, עבודת ה' שהיא נפלאות, "ראו את הגדלות שלכם. אחי ורעי, יש לכם מושג מה אתם עושים? אתם עובדים ומצליחים, ופתאום באה השנה השביעית וסטופ. אנחנו אומרים לקב"ה הכול שלך. אנחנו חלק אלוק ממעל. כל אחד ואחד צריך לחשוב בכל יום 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' – זה קיום מצוות לכבודו, אבל האם יכול להיות יותר גדול מהפקרת כל מה שיש לי כדי להראות לקב"ה שאנחנו מודים לו? זה דבר גדול. אחי ורעי. זה הדבר הגדול ביותר שאתם זוכים בחסד ה'. כשאתם נותנים את השנה הזו אתם נותנים מתנה לקב"ה... אנשים נותנים את האדמה! אני לא יכול להיות יהודי יותר מזה".

דבריו של האדמו"ר הפכו נרגשים במיוחד כאשר סיפר על ימיו במחנה ההשמדה אושביץ, "לפני שבעים שנה הייתי באושויץ לפני שרצו לזרוק אותי לאש ואז בסיעתא דישמיא הבטחתי לקב"ה שבכל מקום אומר שמע ישראל עם יהודים חיים וב"ה זכינו לכך בכל מקום שאליו הגענו אנחנו שרים את הניגון של 'שמע ישראל'". גם במפגש זה עם החקלאים ביקש האדמו"ר מקאליב לשיר איתם את 'שמע ישראל' לפני שימשיך בדבריו. ציבור החקלאים והרבנים הצטרף לאדמו"ר שהלהיב בשירתו.

'ערך חדש ונוסף לשמיטה – מאחדת את עם ישראל'

את סדרת הנאומים והברכות חתם הרב יוסף צבי רימון, רב אלון שבות דרום העומד מאחורי מיזם כולו שאמר: "תמיד חשבתי שיש לאוצר בית דין שלוש מעלות אבל מסתבר שיש ארבע. אוצר בית דין מאפשר קיום שמיטה כהלכתה, מאפשר לחקלאים היהודים בישראל להמשיך לפרוח ומזכה אותנו בקדושת שביעית", אמר הרב רימון ווהוסיף את המעלה הרביעית של 'אוצר בית דין': "אוצר בית דין זו הדרך ליצור אחדות בישראל. הרב אברהם יצחק הכהן קוק הסכים לזה וכך גם החזו"א, הרב אלישיב ז"ל וכך גם הרב קנייבסקי שאמר שצריך לחזק ככל הניתן את אוצר בית דין. זו הדרך לאחד את עם ישראל סביב השמיטה".

לאחר הדברים עברו החקלאים בזה אחר זה וקיבלו מידי האדמו"ר מקאליב תפוז שעליו בירך ותעודת הוקרה מיוחדת ממיזם 'אוצר בית דין' על שמירת השמיטה. החקלאים ציינו איש איש את מקום מגוריו והגידולים שאותם הוא מגדל. במעמד המרגש רבים מהם ביקשו וקיבלו גם ברכה אישית מהאדמו"ר שהאזין לכל אחד ואחד מהם.