מ-ה-פ-כ-ה
מ-ה-פ-כ-הצילום: אורות ישראל

זה התחיל באיים בודדים פה ושם והפך להיות בשנים האחרונות לתופעה של ממש – מגמות ללימוד ריקוד במוסדות החינוך של הציונות הדתית.

על התופעה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם טליה פרלשטיין, ראש המסלול למחול במכללת אורות ישראל, ממובילות המפכה, או אולי יותר נכון לומר – ממחוללות המפכה.

"מכללת אורות ישראל בראשותו של הרב פרופ' נריה גוטל, מובילה מהפכה גדולה משמעותית וחשובה בתרבות ובחינוך בישראל, מהפכה שקושרת בין ביטוי עצמי למחול על פי ההלכה", אומרת פרלשטיין המספרת על המסלול למחול שנפתח לפני כ-16 שנים ומכשיר מורות למחול, שומרות מצוות, "שבזכות יציאתן לשטח 80 אחוז מהן מועסקות בחמ"ד כמורות מהמניין או שלא מהמניין בחינוך היסודי ובעל יסודי, ולמעשה מובילות מהפכה של פיתוח התלמיד לביטוי עצמי".

פרלשטיין מציינת כי לימוד המחול בכיתות הנמוכות מיועד גם לבנות וגם לבנים. זאת לאחר שהושג אישור הלכתי לכך. החל מכיתה ג' הלימוד מיועד לבנות בלבד. פרלשטיין מביעה תקווה שבעתיד יוכשרו גם מורים גברים להוראת מחול ואלה יוכלו לפתוח מגמות בכיתות גבוהות יותר גם לתלמידים בנים.

בהקשר זה היא מציינת כי קיימת קבוצת מחול שבה תלמידי ישיבות פועלים כקבוצות מחול, לומדים ומבטאים את עצמם במחול. "אני מקווה שבעתיד יוכשרו מורים וניתן יהיה להעצים גם את הגברים. אני מאמינה שלימוד בגן ובכיתות א' וב' מאפשר לו פיתוח יצירתיות גם בתחומים אחרים ואולי גם הם ימצאו דרך להביע את הכמיהה שלהם להתבטא במחול".

"לגבי הבנות יש כאן מהפכה גדולה. לפני שנתיים היה הכנס הראשון של אורות ישראל והיו מתי מעט, ניתן היה לספור את המגמות למחול על פחות מכף יד אחת, והיום יש יותר מתריסר מגמות שיש בהן תכנית 5 יחידות לבגרות. הבנות לומדות קלאסי, מודרני, יצירה, אנטומיה, תולדות המחול ועוד על ידי מורות שומרות מצוות בדרך מבוררת שמנסה לעצב דרך חדשה ואת הרוח הן מקבלות במכללה ואת ההנחיה ההלכתית החשיבה והבירור מוביל הרב גוטל.

פרלשטיין נשאלה בהמשך הדברים אם אכן יש באמנות המחול אלמנטים שלא ניתן לקבל אותן באפיקי אמנות אחרים שאולי ניתן היה לקדמם ללא קשיים הלכתיים. פרלשטיין מזכירה במענה את דברי הרב קוק על כך ש"הגאולה היא בארץ ישראל. היא בגוף. יש כאן גאולה גדולה של השיבה אל הגוף, מקום משכנה של הנפש. זה מאפשר ביטוי מלא וחיבור מלא אל ה'. ללא חיבור מלא של גוף ונפש לא נגיע לגאולה", היא אומרת ומדגישה כי פעולות אחרות שנעשות עם הגוף והנפש כמו טיול אינן מגיעות לתמצות שנוצר במחול. לא בכדי המצווה לשמח חתן וכלה היא דווקא במחול. גם דוד כרכר לפני הארון. הביטוי של מחול הוא המחבר ביותר את האדם אל עצמו ואל אלוהיו".

ומה לגבי ההתמודדות ההלכתית היומיומית של מחוללות המחול הציוני דתי? פרלשטיין אינה חוששת מהזירה הזו ומזכירה כי "בכל יום ובכל רגע אנחנו מבררים את דרכנו ברוח ההלכה. הבירור הוא בכל נושא ובכל עניין. על אחת כמה וכמה באמנות שרק פורצת עכשיו את הדרך – מה משמעות הדבר, כיצד החיבור צריך להתגלות, מה הדרך הנכונה. זה דבר שצריך להתברר בכל רגע ורגע מחדש כאשר יש את האמונה שמעצבת את הדרך ובתוכה צריך לחזור לחפש ולברר".

לדברי פרלשטיין דווקא המתח בין הרצון לשאוף קדימה בעולם המחול לבין מגבלות ההלכה יוצר התעניינות רבה בעולם המחול בכלל ולא רק אצל הציבור הדתי. "אמנות זה אחד הגשרים בין קהילות ואנשים. מכללת אורות ישראל הקימה את 'נוגה להקת מחול', להקה של בוגרות המסלול שהן בעלות משפחה, מורות שמגיעות להתאמן ומופיעות באולמות מלאים לא רק בשומרי מצוות. הקהל מגיע מכל המגזרים".

ומה לגבי עצם היכולת של הלומדות להופיע רק בפני נשים? האם העובדה הזו אינה מעוררת ביקורת בעולם המחול הכללי? פרלשטיין מציינת בפתח תשובתה כי היא עצמה מגיעה מהמגזר החילוני ו"עמיתותיי ועמיתי סקרנים מאוד, ואני מנסה בהרבה תיאורים לשקף להם בתיאורים את היופי והייחוד של התופעה. זו המציאות. המציאות היא שיש הפרדה. יש במציאות הזו הרבה יופי ואינטימיות. יש בה גם קושי ואולי גם דופי אבל זה חלק ממורכבות החיים. יש משהו בשיח של נשים עם נשים שיש בו עצמה בפני עצמה".

פרלשטיין מזכירה גם את הקושי של נשים שמופיעות והיו רוצות שבעליהן, אבותיהן וילדיהן יהיו שותפים. "אם היא רוקדת בקבוצה היא לא יכולה. יש בזה קושי אבל האמונה מחזקת אותן בדרך". לדבריה "היוצרות עצמן נשאלות על ידי הציבור הדתי והחילוני - האם זה לא לצנינים בעיניכן. אני מאמינה וגם הבנות מבטאות את זה שהאמונה מחזקת אותן במקום שבו המציאות מעוררת תהיות ושאלות. האמונה העמוקה בדבר שהן מופיעות רק בפני נשים ולא מעוניינות להופיע בפני גברים עוזרת גם בהתמודדות של הקושי".

עם זאת היא מציינת את קיומה של להקת 'נהרה' שבה נשים שומרות מצוות אינן נוהגות כך והן דווקא כן מופיעות בפני גברים.

ומה לגבי המגזר החרדי? פרלשטיין מספרת כי "כבר היום יש התקשרות לנושא במגזר החרדי. נשים חרדיות מגיעות אלינו. מעבר לכך יש הכשרה של גופים שונים לתעודת מדריכת מחול ויש גם שם בנות חרדיות שמגיעות לשיעורי מחול. אני מאמינה שמאחר והביטוי הגופני הוא הביטוי הראשון של תינוק, לא יתכן שהביטוי הזה לא יתפתח בכל מגזר".