סילבן שלום
סילבן שלוםפלאש 90

פרויקט הדגל של הבנייה הפלשתינית באזורי יהודה ושומרון בשנים האחרונות, העיר רוואבי, תקוע. אם תשאלו את יזמיה של העיר החדשה מה הסיבה, הם יאשימו מיד את ישראל.

הרשויות הישראליות בולמות, כך לטענתם של יזמי העיר, את חיבורה של העיר למים, ובלי מים אין עיר. הדים לטענה הזאת ניתן לשמוע מפיהם של דוברי שמאל שונים, ואלו הגיעו גם למאמר המערכת של העיתון 'הארץ' השבוע. במאמר שפורסם ביום שלישי נטען כי ישראל מעכבת את חיבורה של העיר למים, וזאת כעונש על התנהלותה של הרשות הפלשתינית. משמעותו של העיכוב היא, לדברי כותבי המאמר, שכאלף רוכשי הדירות שכבר נבנו בעיר החדשה אינם יכולים לממש את הרכישה ולעבור לגור בה. אולם שיחות עם גורמים שונים המעורבים בנושא חושפות תמונה שונה של המתרחש.

הרש"פ לא מתערבת

כדי להבין את התמונה כולה, צריך לחזור כמה צעדים לאחור. רוואבי, ובתרגום לעברית "גבעות", היא פרויקט חריג בנוף הפלשתיני. מדובר בעיר שמוקמת ביוזמתו של יזם פרטי, איש העסקים בשאר אל-מסרי, בן למשפחה אמידה מהעיר שכם. אל-מסרי הוא היזם, וההון הרב שנדרש לצורך מימון הפרויקט גויס ברובו בקטאר, נסיכות הנפט במפרץ. יתרת הסכום גויסה ממשקיעים פלשתינים.

העיר ממוקמת בשטחים שחלקם מוגדרים שטחי A, בשליטה פלשתינית מלאה, וחלקם מוגדרים שטחי B, אשר בהם השליטה על כל תחומי החיים האזרחיים נמצאת בידי הרשות. בפועל מתנהלת העיר כיוזמה פרטית לחלוטין, עיר בניהולה של חברה עסקית. הרשות הפלשתינית איננה מעורבת בהקמת העיר, וגם איננה מעוניינת לסייע בהקמתה. העיר, שמתוכננת בסטנדרטים מערביים גבוהים מאוד, זכתה כבר לכינוי "מודיעין של הפלשתינים", ואמורה להתגורר בה אוכלוסייה ממעמד הביניים הגבוה של החברה הפלשתינית, אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה.

מאחר שהעיר רוואבי ממוקמת בשטחי הרשות הפלשתינית, האחריות על אספקת המים לעיר נתונה בידי הרשות. למרות זאת, העדיפו מייסדיה של העיר לחבר אותה למים דווקא דרך שטחי C, השטחים הנמצאים בשליטתה של ישראל. הסיבה לכך היא חוסר רצונה של הרשות לסייע ליזמי העיר, וחוסר רצונם של היזמים להיות תלויים באנשי הרשות. יזמי העיר גלגלו את שאלת חיבורה לתשתיות המים לפתחן של הרשויות הישראליות, ודרשו מהן, תוך הסתייעות בלחצים בינלאומיים, לאשר את חיבור המים לעיר דרך שטחי C.

תחילה סירב מתאם פעולות הממשלה בשטחים לאשר את הפרויקט לחיבור העיר למים דרך שטחי C. הסירוב הישראלי נמשך זמן רב, ובינתיים הסתיימה בניית השלב הראשון של העיר. כאלף יחידות דיור עומדות מוכנות וריקות, ולחצם של יזמי העיר לאשר את החיבור למים הלך וגבר. הלחץ גדול עוד יותר משום שבעיר אמורות להיבנות בהמשך עוד אלפי יחידות דיור, והיא אמורה להפוך לאחת הערים הגדולות ביהודה ושומרון.

ישראל טענה לאורך כל התקופה כי אישורו של קו המים החדש לרוואבי מצריך את כינוסה של ועדת המים המשותפת. מדובר בוועדה שקמה על פי הסכמי אוסלו, ותפקידה לאשר פרויקטים בתחום המים שאינם בשטחי הרשות הפלשתינית בלבד מחד, ולא בשטחי היישובים הישראליים מאידך. ועדה זו לא מתכנסת מזה זמן, בעיקר משום שיושב הראש הפלשתיני שלה מסרב להיות חתום על אישור פרויקטים שנועדו לטובת היישובים היהודיים.

בשלב כלשהו הושגה הסכמה בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית שאמורה הייתה לפתור את הבעיה. ברשות הפלשתינית הסכימו להחליף את יו"ר הוועדה מטעמם ביו"ר אחר שיהיה מוכן לאפשר את כינוס הוועדה ומתן אישורים. העסקה כללה את כינוסה של הוועדה מחדש, כאשר במקביל לאישור הנחת קו המים לעיר רוואבי, אמורה הייתה הוועדה לאשר הנחת קו מים חדש לטובת תושבי יישובים סמוכים באזור בנימין. בחודש אלול האחרון נדמה היה שהעסקה סגורה, אולם אז נסוגו הפלשתינים ממימושה. יושב הראש הפלשתיני לא הוחלף, ולמעשה חזר המשא ומתן בין הצדדים לנקודת ההתחלה.

שר הביטחון נכנע ללחצים

אולם הלחצים שהופעלו על ישראל על ידי היזמים דרך גורמים בינלאומיים שונים, בין היתר מארצות הברית ומדינות אירופה, לא פסקו. בסופו של דבר נשאו הלחצים פרי מבחינת יזמי העיר רוואבי, כאשר לפני כשבועיים אישר מתאם פעולות הממשלה בשטחים את הקמת הפרויקט. מי שעומד מאחורי האישור הוא שר הביטחון, אשר למעשה קיבל החלטה לעקוף את "ועדת המים", ולאשר בעצמו את הפרויקט לפלשתינים. מדובר בשימוש בסמכות שנתונה לכאורה לישראל על פי ההסכמים. במקביל ניתנה הבטחה לראשי ההתיישבות ביו"ש כי המנהל האזרחי יאשר פרוייקטים בתחום המים הנחוצים להתיישבות ביהודה ושומרון.

בשלב זה, מי שהחליט לשים את האצבע בסכר ומונע את חיבור העיר למים וממילא את אכלוסה הוא שר התשתיות, האנרגיה והמים סילבן שלום. למרות עמדת שר הביטחון, ולמרות לחצים המופעלים עליו מכיוונו של שר הביטחון ומכיוון ראש הממשלה, החליט השר שלום לעמוד על הדרישה לכינוסה של ועדת המים. מאחר שחתימת מתאם פעולות הממשלה בשטחים איננה מספיקה ללא חתימת שר, הפרויקט שאושר איננו יכול לצאת לדרך.

בלשכתו של השר שלום הסבירו השבוע כי השר עומד על דעתו לפיה על הפלשתינים לעמוד בהסכמים שהם מחויבים להם. בלשכה הדגישו כי השר מסרב להליכה בדרך עוקפת, ודורש שהפלשתינים יהיו חלק מהאישור, וזאת בהתאם לעמדה העקרונית שהציגה ישראל לאורך כל הדרך. בנוסף לכך חושש השר שלום ממצב שבו יאושרו פרויקטים לפלשתינים ואילו הפרויקטים ליישובים הישראליים לא יאושרו.

חברת הכנסת אורית סטרוק, יו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת, שעסקה אף היא בנושא, הסבירה בשיחה עם 'בשבע' כי מדובר בסוגיה עקרונית. לדברי סטרוק, "החלטת שר הביטחון לאפשר את אכלוס העיר הקטארית-פלשתינית רוואבי, לוקה בחוסר סבירות קיצוני. הטענה כאילו מדובר בהחלטה שוויונית - חיבור רוואבי למים אל מול חיבורם של יישובים יהודיים למים – היא אחיזת עיניים ותו לא. לא מדובר בחיבור למים, אלא באכלוסה של עיר ענקית, פרויקט בנייה פלשתיני-קטארי, שהוא בבחינת לעג לרש להקפאת הבנייה והתכנון שראש הממשלה ושר הביטחון גזרו על ההתיישבות הישראלית באותם אזורים עצמם".

סטרוק הוסיפה כי היא אינה מבינה כיצד מתיישבת החלטתו של שר הביטחון עם המגמה העולמית להחרים את קטאר בגלל תמיכתה המאסיבית בטרור, ועם הצורך למנוע השפעה קטארית על הרשות הפלשתינית. סטרוק ציינה גם את הפער בין ההצהרות על עצירת הכספים לרשות בעקבות פנייתה לבית הדין הבינלאומי בהאג, ובין ההחלטה לאשר פרויקט בקנה מידה שכזה בעבור הפלשתינים בנקודת זמן רגישה זו: "בימים שבהם התנגדות הרש"פ לבנייה ישראלית ביהודה ושומרון עוברת לפסים תוקפניים בדמות הגשת תביעות לבית הדין הבינלאומי בהאג, על הממשלה להבהיר לרש"פ במעשים, שצעדים כאלה אינם משתלמים. הקפאת כספי המיסים ביד אחת ושחרור אכלוסה של רוואבי ביד השנייה אינם מתיישבים עם ההיגיון".

סטרוק דורשת מהממשלה להבהיר לרשות הפלשתינית כי "בנייה פלשתינית באזורי יהודה ושומרון אינה לגיטימית יותר מבנייה הישראלית, ולפיכך אכלוס רוואבי יתאפשר רק אם ייפסק מצור הדה-לגיטימציה נגד הבנייה הישראלית באזורים אלה".

ל'בשבע' נודע כי השר שלום נתון בלחצים כבדים מכיוונן של לשכת ראש הממשלה ולשכת שר הביטחון לאשר בחתימתו את הפרויקט. בשלב זה השר שלום עומד על החלטתו להתנות כל חתימה בכינוס ועדת המים המשותפת ובאישור מקביל של פרויקטים לישראלים ולפלשתינים.

בלשכת ראש הממשלה ובלשכת שר הביטחון בחרו שלא להגיב לטענות. מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה לטענות כי "נוכח העיכוב בפעילות ועדת המים המשותפת, החליט מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, לאשר מספר פרויקטי מים שבשלים ומוכנים, וממתינים רק לביצוע, המשרתים את האוכלוסיות באזור יהודה ושומרון".