אין אצלנו רק שחור ולבן

אם ישיבות ההסדר מייצרות במקביל לוחמים עם צל''שים וראשי ישיבות אז כנראה יש דרך לחיות בשני העולמות. איזון היא לא מילה גסה.

הרב עמיחי גורדין- עולם קטן , ל' בשבט תשע"ה

ישיבות הסדר
ישיבות הסדר
פלאש 90

יש משהו קורץ בחברה החרדית. בחברה החרדית יש עולם אחד בלבד. עולם התורה. כל תחום ועניין חוזר בסוף לתורה. זה תורם לתורה או לא?

אתה עובד כדי שתוכל לאכול; למה לאכול? כדי ללמוד. אתה מטייל כדי להירגע; למה להירגע? כדי שיהיה לך כוח ללמוד תורה. אתה מצביע בבחירות כדי להעצים מפלגה, מפלגה שתקדם כמובן את לימוד התורה. הכול זה תורה. ותורה זה הכול.

אנחנו, תלמידי הרב קוק ותלמידי הרב סולובייצ'יק, מאמינים שהקודש אמנם עולה עשרות מונים על החול, אבל גם לעולם החול יש חשיבות מצד עצמו. יש ערך עצמאי בפיתוח העולם. יש ערך עצמאי בלימודי חול. יש ערך עצמאי בהנאה ממעשיו של בורא כל העולמות.

אנחנו מפתחים תכנוּת מחשב גם כדי להשתמש בהן בפרויקט השו"ת, וגם כדי להשתמש בהן בעולם החול. אנחנו לומדים היסטוריה גם כדי להבין טוב יותר את הגמרא, וגם כי יש בכך ערך מצד עצם הלימוד. אנחנו מטיילים גם כדי להתרענן, וגם כדי ליהנות ממעשי הבורא.

אנחנו שואפים להקים כאן חברת מופת. ממלכת כוהנים וגוי קדוש. אנו חולמים על אומה שומרת תורה ומצוות המתנהלת בצורה נורמלית, ומהווה חברת מופת ערכית ומוסרית.

כאן מגיעה הסכנה הגדולה. "פן תאכל ושבעת - ושכחת את ה'". בדרך שבה בחרנו מחכים לנו קשיים עצומים. קשה לחיות חיי חול מתוך קדושה. קשה ליצור חברה שרגליה בעולם החול וראשה בערפִלי טוהר. קשה לחיות בשני עולמות.


קשה לחיות בשני העולמות. כדי להצליח במשימה הגדולה הזאת עלינו לבנות היטב את עולמנו הפנימי.
כדי להצליח במשימה הגדולה הזאת עלינו לבנות היטב את עולמנו הפנימי. עלינו להתנתק מהעולם הרגיל לכמה שנים ולשקוע בלימוד התורה. עלינו להעצים את האישיות שלנו, כדי שהיא תוכל להקרין תורה ומוסר וערכים גם כשנהיה שקועים עמוק בעולם החול. כדי לחיות בעולם החול מתוך תורה וקדושה חייבים ללמוד תקופה משמעותית בישיבה.

אז למה 17 חודשי צבא?

זה ממש לא העניין. הנקודה המרכזית ב'הסדר' היא ההבנה שעלינו ללמוד תורה ברצינות ולשרת שירות צבאי משמעותי. אנחנו לא יכולים לוותר על התורה. אנחנו גם לא יכולים לוותר על הצבא.

המודל המושלם לשילוב הזה הוא לימוד של עשר שנים בישיבה ושירות בן שלוש שנים בצבא. מודל מושלם אך לא מעשי. אנחנו מנסים לאזן בין לימוד ארוך ורציני לבין שירות צבאי משמעותי. איזון בין ערכים אומר גם נכונות לשלם מחיר. אין דרך אחרת. אנחנו חפצים מאוד ללמוד יותר, אנחנו גם חפצים מאוד לשרת יותר. אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו.

אחרי חמישים שנה של ניסיון גילינו ששילוב שמצליח להוציא לוחמים טובים ואנשי תורה, זה שלוש שנים וחצי תורה ושנה וחצי צבא. זהו שילוב שגידל אנשי חינוך ורבנים, זהו שילוב שפיתח אנשים משמעותיים שתרמו רבות לחברה מאוחר יותר. האם זה מצדיק את קיצור השירות? להבנתנו כן, אבל זאת לא הנקודה המרכזית. הנקודה המרכזית היא חשיבות התורה וחשיבות הצבא וחיי החול.

ההסדר מיועד לאנשים שמאמינים שחשוב להיטען משמעותית בתורה, אבל חשוב גם לשרת שירות צבאי משמעותי. אם אתה מאמין בזה תגיע ל'הסדר' ותלמד. כשתהיה בישיבה יהיה עליך לשקול בכובד ראש אם מתאים לך ללמוד כל כך הרבה שנים (אי אפשר לדעת מראש) ואם נראה לך מוסרי לעשות שירות קצר יותר (לי אישית זה נראה נכון וערכי, אבל מותר לחשוב אחרת).

אם תחשוב שזה לא מוסרי לעשות רק 17 חודש, או שלא מתאים לך ללמוד כל כך הרבה זמן, או שאתה לא לומד מספיק ברצינות - תסיים את התקופה היפה בישיבה ותתגייס לשלוש שנים. לא תהיה חריג. יותר משליש מהחבר'ה שהולכים לישיבות 'הסדר' משרתים בסוף שירות מלא.

כשאתה מתלבט על ישיבת 'הסדר', אל תתמקד בטפל (השירות המקוצר) אלא בעיקר (שילוב של תורה רצינית עם צבא רציני). תגיע ל'הסדר' כדי לחיות בשני עולמות. בקודש ובחול. תגיע להסדר כדי לחיות חיי תורה וכדי ללמוד תורת חיים. קר שם בחוץ, בעולם החול. כדי לחמם אותו צריך עצמה פנימית. צריך תורה.

ועוד הערה עצובה

חלק מאחינו החרדים נוטים לזלזל בבחורי ה'הסדר'. אתם בינוניים, טוענים כלפינו, אין לכם לא תורה ולא צבא. חמישים שנות ניסיון הוכיחו עד כמה הם טועים. מעולם ההסדר יצאו לוחמים מצוינים שלצערנו הוכיחו את עצמם ממלחמת יום כיפור ועד מלחמת 'צוק איתן' (אחד מכל שמונה חיילים שעוטרו בצל"ש ב'צוק איתן' הוא בוגר הסדר). מעולם ההסדר יצאו אלפי מחנכים ומאות רבנים וראשי ישיבות.

69 רבנים חדשים מונו השנה לרבנות. אחוז עצום מהם שייך לבוגרי 'הסדר'. בכנס לכבוד הרבנים הוזמן לנאום ולברך ראש הישיבה שממנה יצאו המספר הרב ביותר של הרבנים (שבעה במספר, אחד מכל עשרה רבנים). ראש הישיבה עצמו הוא בוגר הסדר, והישיבה שלו, מיותר לציין, גם היא ישיבת הסדר. החברה שלנו לא בינוניים.

בעולם שחור לבן, אם אינך שחור או לבן אתה אפור ומשעמם. אבל אנחנו חיים בעולם הנסירה. אנו חיים בעולם שבו הצבע הלבן מתפרק לשלל צבעי הקשת. בעולם כזה אנו מנסים לצייר תמונה צבעונית ועשירה. אנו מנסים לגלות את סוד הקשת בענן. איזון אינו מילה גסה, איזון הוא מפתח לעולם של אור וצבע.

המאמר יתפרסם השבת בשבועון ''עולם קטן''

רכשו עכשיו מנוי למגזין לנוער "עולם קטן"