'הרב מאזוז מקל בגיור יותר מרבני הציונות'

הרב בן דהן משיב לתוקפי מפלגתו בסוגיית הגיור ומציע לחבריו, רבני הציונות הדתית, לפקוח עין טובה ולראות את ההישגים של המפלגה.

שמעון כהן , ד' באדר תשע"ה

הרב אלי בן דהן
הרב אלי בן דהן
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הרב אלי בן דהן

בראיון ליומן ערוץ 7 התייחס בהרחבה סגן שר הדתות, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, לסוגיית הגיור שעלתה באחרונה לכותרות סביב דבריו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף על גיורי הרב שטרן והביקורת שהוטחה במפלגתו, 'הבית היהודי', ככזו שאינה עומדת דיה על משמר ההלכה בסוגיית הגיור ונוקטת בשיטה מקלה ביותר.

בראשית הדברים מקפיד הרב בן דהן שלא להתייחס ישירות לביקורת שהטיח הראשון לציון ברב אריה שטרן, רבה של ירושלים, ובעמדתו בסוגיית הגיור. "אני לא מבין את דברי הרב יוסף. אין לי הבנה בעניין הזה. קטונתי", הוא אומר בזהירות ומציין את גדולתו של הרב אריה שטרן כאחד מגדולי תלמידי החכמים של ישיבת 'מרכז הרב'. הרב בן דהן מציין כי כבר כאשר הוא עצמו הגיע לישיבת 'מרכז הרב', לפני 42 שנים, כבר אז נחשב הרב שטרן לאחד מגדולי תלמידי הישיבה, "לכן אין לי הבנה בעניין. אני לא יודע מה היה פה".

באשר לעצם הכרזתו של הרב יוסף כי לא יכיר בגיורי הרב שטרן ובגיורי הרב סתיו מזכיר הרב בן דהן כי בהחלטת ממשלה שהתקבלה לאחרת התייעצות עם רבני הציונות הדתית, אושר הסעיף המעניק את הסמכות הסופית להכרה בגיור בידי הרב הראשי לישראל והדבר דומה למעשה למה שמתרחש כיום. על המצב כיום מספר הרב בן דהן כי בסוף הליך הגיור הרב הראשי או נציגו בוחן כל גיור וגיור מבין אלפי הגיורים שבכל שנה, "הוא עובר על התיק, לרוב אם אין בעיה כלשהי הוא מאשר את הגיור והתיק עובר להוצאת תעודת המרה, וכשמתקבלת תעודת ההמרה הליך הגיור מסתיים. אם הנציג מגלה קושי או צורך בהבהרה הוא מדבר עם אב בית הדין או אחד הדיינים, שוטח את הספק ולרוב מקבל תשובה לעניין ומאשר את הגיור. במקרים נדירים שמתגלה בעיה מערב את הרב הראשי ומתייעץ איתו".

"כל אחד יודע שרב ראשי לא יכול להשתמש בסמכויות באופן שרירותי בלי לבדוק אם הגיור טוב או לא מבחינה הלכתית ולפסול רק בגלל שהרב שטרן שליט"א גייר אותו. אם זו תהיה סיבת הפסילה הדבר יגיע למערכות המשפט בישראל והרב הראשי לא יוכל להישאר בעמדתו. אם מישהו מחליט לפסול גיור יש צורך בנימוקים של ממש".

באשר לסעיף המעניק את סמכות האישור הסופי של גיור בידי הרב הראשי, מזכיר הרב בן דהן כי חבר הכנסת אלעזר שטרן אמנם התנגד לו אך אנשי 'הבית היהודי' התנגדו להוצאת הסעיף ושטרן הבין שעל מנת לקדם את נושא הגיור ולהביא למהלך שיאפשר רבנים מגיירים נוספים יהיה עליו להתפשר שכן 'הבית היהודי' לא יוותרו על סעיף זה, "הוא הבין שזה תנאי הכרחי". עם זאת גם הרב בן דהן מעלה חשש שבקדנציה הבאה יהיה מי שינסה לפעול להורדת הסעיף הזה, "ובשביל זה צריך שהבית היהודי יהיה חזק בעל מעמד בכורה בקואליציה הבאה. לא נסכים לוותר על הסעיף וזה מה שיקרה".

יצוין כי ברבנות הראשית קיימת ועדת רבנים שהגיעה להסכמה מול ועדת רבנים שהוקמה מכוח הצעת מחליטים על כללי הדיון של הליכי הגיור. התפרים שבין החקיקה לרבנות הראשית תפורים היטב ומתואמים. כך נראה.

הרב בן דהן נשאל בהמשך הדברים כיצד זה נראה שגישתו המקלה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל נדחקה לקרן זווית ובמקומה תפסה את הבכורה גישתו של בנו הרב יצחק יוסף, גישה הנראית כמחמירה הרבה יותר. הרב בן דהן מציין כי "אין ספק שהרב עובדיה יוסף זצ"ל היה בעל כתפיים רחבות ובעל כוח דהיתרא. כשהתעוררה סוגיית הגיור בצבא והיו קשיים הלכתיים מי שבסופו של דבר אישר את כל הגיורים בצבא היה הרב עובדיה יוסף שנתן את הסמכות ואת הגיבוי לרב עמאר שהיה הראשון לציון והם אישרו את כל הגיורים הללו. לגבי בנו, לא אקבע אם הוא ממשיך דרכו. קטונתי מלקבוע".

לדברים הללו מוסיף הרב בן דהן ומעלה סוגיה שכנה והיא הביקורת המוטחת במפלגתו ככזו שאינה מקפידה על דקויות ההלכה בנושא הגיור בעוד "דווקא הרב הגאון הרב מאזוז, הפטרון ההלכתי של יחד, שכביכול טוענים כלפינו שאיננו שומרים מספיק על התורה וההלכה, דווקא הוא עמדותיו מקלות אפילו יותר מעמדות רבותינו שעסקו בגיור כמו הרב דרורי, הרב דרוקמן והרב רבינוביץ. הרב מאזוז מקל יותר מהם".

כשהוא נשאל היכן וכיצד באים הדברים לידי ביטוי אומר הרב בן דהן כי גולת הכותרת היא פרק קבלת עול המצוות שבתהליך הגיור. "כל חילוקי הדעות בדור שלנו בין הרבנים בנושא הגיור הם בשאלת קבלת עול מצוות – מה הדרישה ועד כמה צריך לדרוש אותה, מה צריכה להיות תגובת המתגייר ואיך לקבל את עמדותיו וכו'. אי אפשר להתעלם מכך שחלק לא מבוטל מהמתגיירים לא נשארים שומרי מצוות ולא שומרים קלה כחמורה וכאן עולה השאלה אם הגיור תקף או לא.

רוב הרבנים שעסקו בגיור אמרו שצריך לדרוש מהמתגייר התחייבות לשמירת מצוות ולא להסכים לכך שיאמר שאין בכוונתו לשמור חלק מהמצוות, ומנגד אם לא עמד בדיבורו ולא שמר את כל תרי"ג המצוות הדבר אינו מבטל את הגיור כי ברגע שבו קיבל עול מצוות הסכים מרצון לקבל את עול מצוות אלא רק שאחר כך משום חולשה הוא אינו מקיים תורה ומצוות, כפי שאנחנו יודעים שחלק ניכר מעם ישראל אינו מקיים מצוות לא משום שאינו מעריך אלא משום קשיים שונים. בעניין הזה דעת הרב מזוז היא שכאשר מדובר באנשים מזרע ישראל, כשהאבא יהודי והאם אינה יהודייה, ניתן להקל בקבלת עול מצוות ולהסתכל על העניין באופן מקל ובעין טובה, ואצטט מלשונו על השאלה הגדולה שעולה אחרי שמתברר שאינו שומר מצוות. בעניין הזה אמר הרב מאזוז ש'בזמנינו שבעוונותינו הרבים רוב העם מסורתיים למחצה ולשליש ולרביע בגלל אורך הגלות והצרות שעברו על ראשינו מכל מקום כיוון שמל וטבל וקיבל את המצוות באופן כללי דיו בכך'", מצטט הרב בן דהן ומדגיש את מילותיו של הרב מאזוז 'קיבל את המצוות באופן כללי' שעבורו די בכך כדי לאשרר את הגיור.

לעומת זאת, הוא מציין, "רבני הציונות הדתית מחמירים יותר. לשיטתם אנחנו רוצים גם סימנים שיהיו הרבה יותר מאמירה, או ראיות לכך שיש רצון אמתי לקיים מצוות. הרב מאזוז לעומת זאת  דעתו היא שאחרי שהגר התגייר אינו יכול למחות ולומר שהוא רוצה להיות גוי. גם אם אחר כך אינו שומר מצוות אחרי שהתגייר לא מבטלים את הגיור שלו. לעומת זאת בבתי הדין לגיור יש מקרים שבהם גיור מתבטל אם התברר למפרע שמראש לא הייתה קבלת עול מצוות מלאה".

הרב בן דהן שב להמשך הפולמוס מול המטיחים במפלגתו שאינה עומדת על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ומאפשרת חקיקה אנטי דתית. "בעיקר הטענות היו כלפי הגיור", הוא אומר ומתייחס גם לטענת 55 החוקים שהתקבלו בניגוד לדעת תורה. לדבריו מדובר בהאשמה שלחלוטין אינה אמת שכן אמנם מתפרסם שהחוקים הללו עברו אבל האמת היא ש"לא התקבל אפילו לא חוק אחד. אין באמירות הללו ולו שמץ מהאמת. צר לי שיש רבנים מהציונות הדתית שבאים בתביעות קשות כלפינו בעיקר בנושא הגיור כאילו אנחנו מקלים ותומכים במפלגה שבה הרב מאזוז שמקל הרבה יותר מאתנו. שם מקבלים את דעותיו בלי למחות על כך".

הרב בן דהן נשאל אם יתכן והגורם ליחס שכזה כלפי פסיקות הרב מאזוז נובע מהתבטלות פסיכולוגית שיש לאנשי ורבני הציונות הדתית מול רבני המגזר החרדי, תחושה שגורמת להם להטיל ספקות מול כל קביעה של רב דתי לאומי גם אם יהיה זה אדם גדול כדוגמת הרב שטרן. "בוודאי שזה קיים ואי אפשר להתעלם מכך", משיב הרב בן דהן לתיאור הזה.

עוד הוא מוסיף ומתייחס ליחס הכללי למפלגת 'הבית היהודי' ואומר כי "אין ספק שהבית היהודי עשה שינוי עצום ממפלגה של שלושה מנדטים ועוד שניים של תקומה, שהם חמישה מנדטים, קפצנו ל-12, הגענו לעמדות הנהגה של המדינה עם השפעה גדולה מאוד, ולא תמיד רבותינו וחברינו יודעים להכיל את זה. לפעמים זה נראה קפיצה גדולה מדי ויש צורך במתינות. יש מבט שאינו של עין טובה על מה שקורה. מעבר לכך אני מודה שעשינו טעויות כמו במהלך מינוי רב ראשי לישראל ועניינים אחרים שלא הצלחנו בהם. המבט הזה מביא אנשים להסתכל עלינו בעין לא טובה ובביקורת ואני אומר לאותם רבנים בציונות הדתית הסתכלו על הכוס המלאה ב-95 אחוז – הבאנו את רבני הציונות הדתית לקדמת הבמה של רבני ישראל.

כולנו מתגאים ברב מיכה הלוי שנבחר בפתח תקווה. בשנה אחת בחרנו 4 רבני ערים ועוד 70 רבנים בהתיישבות העובדת כש-11 שנים לא מונה ולו רב אחד. הסתכלו על העשייה הגדולה וההתקדמות העצומה שהייתה ואם היו כמה טעויות ותקלות צריך להסתכל על המבט הכולל, בפרט כאשר אף חוק שפוגע בקשר בין תורה ומדינה לא התקבל. אם נסתכל במבט הגדול הזה נראה את הטובה והשפע הגדול שהשפיע עלינו הקב"ה כשהביא אותנו לעמדת הנהגה שבה אנחנו יכולים לבטא את תורת הרב קוק, תורת הציונות הדתית, בגאון ובגאווה".