המבקר: משבר הדיור החל בימי אולמרט

דו"ח מבקר המדינה קובע כי בראשית המשבר, שנת 2008, לא היו בידי ממשלת אולמרט כלים להתמודד עם הזינוק במחירי הדיור.

שמעון כהן , ו' באדר תשע"ה

המבקר יוסף שפירא
המבקר יוסף שפירא
צילום: פלאש 90

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, על משבר הדיור מתפרסם בשעה זו. מהדו"ח עולה שורה ארוכה של ליקויים בהתנהלות הממשלה בסוגיית זו.

מבקריו של ראש הממשלה בזירה הפוליטית מטיחים בו אישומים סביב הדו"ח אך מדברי המבקר עולה כי ראשיתו של המשבר בימי כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה.

בפרק הראשון של הדו"ח מגולל המבקר את מה שהוגדר כ'תמונת מצב של שוק הדיור בישראל' ולפיו החל משנת 2008 ועד דצמבר 2013 חלה עלייה ריאלית חדה של כ-55% במחירי הדירות ושל כ-30% בגובה שכר הדירה בישראל. המבקר מוסיף ומעיר כי פרסומי הימים האחרונים מלמדים כי עליית המחירים נמשכת.

"הפגיעה קשה במיוחד במשקי הבית המתגוררים בשכירות בקרב ששת העשירונים הנמוכים, דהיינו 470,000 משקי בית", קובע המבקר ומוסיף כי "בידי הגופים העוסקים בשוק הדיור ובראשם משרד הבינוי אין מידע רלוונטי על השפעתם של השינויים במחירי הדיור על מצבם החברתי והכלכלי של משקי הבית".

כאמור, את גרעין המשבר מוצא מבקר המדינה בימי ממשלת אולמרט. המבקר קובע כי "עם פרוץ משבר הדיור בשנת 2008 לא היו בידי הממשלה, בראשות מר אהוד אולמרט, אמצעים להתמודדות עם הזינוק במחירי הדיור ועם המשבר ההולך ומעמיק". באשר להתנהלות ממשלת נתניהו כותב המבקר כי "בעוד מחירי הדיור נוסקים, רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה-32, בראשות מר בנימין נתניהו, את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור וקבעה כי יש לקיים מדיניות שמטרתה להוריד את מחירי הדירות".

על פי הדו"ח מרבית התוכניות להאצת הבנייה לא קודמו בשל חוסר התאמתן לתנאי הסף שנקבעו לקידום התכניות. "משרדי הממשלה פעלו בלי שגובשה תכנית עבודה אסטרטגית רב-שנתית ובלי שנקבעו יעדי מדיניות מוסכמים ומתואמים בין הגופים הנוגעים לעניין התשתיות הנדרשות לשכונות מגורים. פעולות אלו היו מבוזרות בין הגופים השונים ובלי שמונה גוף מטה. מזכירות הממשלה לא קיימה מעקב שיטתי אחר יישום החלטות הממשלה שרבות מהן לא יושמו או שיישומן התעכב".

המבקר קובע בדו"ח כי המידע הממשלתי על הביקוש לדיור ועל מחירי הדיור לקוי ואיכותו נמוכה. "מבנק ישראל, הפועל על פי מטרותיו הקבועות בחוק, לא ניתן לצפות כי ישמש הגורם המרכזי הפועל בתחום הדיור. הביקורת העלתה ליקויים בפעילות משרד האוצר באשר להשלכות של מיסוי המקרקעין על מצוקת הדיור. מדובר בכל השנים שבהן עוסק הדוח אך בעיקר משנת 2010", מציינים במשרד המבקר.

בפרק העוסק בשרשרת הייצור של יחידות דיור נקבע כי תהליך העדכון של התכנון הארצי (תמ"א 35) התעכב במנהל התכנון במשרד הפנים במשך שנים. המבקר מחדד וכותב כי "לא נקבעו יעדים  מפורטים לאישור תכניות למגורים במוסדות התכנון ולא גובשה תכנית עבודה בין-משרדית".

"משרד הפנים אינו יודע מה גודלו של המלאי התכנוני ואינו יודע כמה יחידות דיור שאושרו בתכניות אכן זמינות לבנייה. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הכינה תכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות שיאפשרו לתכנן את כמות יחידות הדיור הנדרשת. התכניות שהגישה רמ"י למוסדות התכנון במחוזות השונים לא תאמו את הביקושים. במשך שנים ועדות התכנון אישרו עשרות אלפי יחידות דיור פחות מהדרוש למשק. המלאי התכנוני נשחק ונגרעו ממנו כ-50,000 יחידות דיור".

מוסיף המבקר ומונה את ההתנהלות הלקויה בקובעו כי אישור תכניות מפורטות נמשך זמן רב – כחמש שנים וחצי. במרכז יותר משבע שנים. עוד נכתב בדו"ח כי חלק ניכר ממלאי הקרקעות המופיע בתכניות העבודה לשיווק של רשות מקרקעי ישראל ושל משרד הבינוי והשיכון אינו זמין בפועל לשיווק. כמו כן עולה כי גם תהליכי מימוש של התכניות ממושכים. "לוקח כ-12 שנים מהגשת תכנית לוועדות התכנון ועד שיש "דירה בנויה"", נכתב בדו"ח.

המבקר מקדיש פרק בדו"ח אודות 'דיור בר השגה', דיור שנועד למי שאין ביכולתו לרכוש דירה במחירי השוק ודירות השכרה לטווח ארוך ובבנייה ציבורית.

לדברי המבקר "נמצאו ליקויים בפעילות משרד הבינוי, מינהל התכנון במשרד הפנים ורשות מקרקעי ישראל, אשר לא קבעו מהו היקף אוכלוסיית היעד לדיור בר השגה. הפעלת מסלול "מחיר דירה למשתכן" לא השיגה את המטרה והניבה תפוקות דלות".

עוד נקבע בדו"ח כי "נמצאו ליקויים בהפעלת מסלול השכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח. רק 4 מ-10 מכרזים שפרסם משרד הבינוי בשנת 2012 במסלול זה הסתיימו בהצלחה. מ-1,412 יחידות דיור שפורסמו שווקו רק 406, מהן רק 114 יחידות דיור בשכירות מוזלת ומפוקחת המיועדות לזכאים".

המבקר מעיר כי קבינט הדיור קיבל לפחות 10 החלטות ובהן: "מע"מ אפס לרוכשי דירות" (מדובר בתזכיר חוק); הסדרת יחסי משכיר-שוכר בדירת מגורים" (מדובר בתזכיר חוק); תכנית ל"שיווק יחידות הדיור במתכונת מחיר מטרה". עם זאת הוא מציין כי "החלטות אלה שלא הגיעו לכדי מימוש בעת הביקורת, לא נבדקו במסגרת הביקורת הנוכחית".

כבר בהקדמת הדו"ח מתייחס המבקר לרמיזות בתקשורת ולפיהן עיתוי פרסום הדו"ח נגוע בשיקולים פוליטיים הנובעים מהקרבה ליום הבחירות. המבקר דוחה את הרמיזות הללו וכותב כי הדו"ח "עוסק בנושא חשוב שנמצא על סדר היום הציבורי תקופה ארוכה ונוגע לרווחתם של אוכלוסיות רחבות, ונכון שיובא לידיעת הציבור במועד. עבודת ביקורת המדינה מתבצעת במקצועיות ועל פי שיקולים עניינים בלבד ואין זה ראוי שלוחות זמנים פוליטיים ישפיעו עליה".

יו"ר מפלגת 'כולנו', משה כחלון, הביע אתמול צער על כך שהדו"ח אינו עוסק במחדליה של הממשלה האחרונה אלא בקודמותיה. במפגש עם סטודנטים אמר כחלון: "לצערי הדו"ח הזה לא רלוונטי כי הוא יתייחס למה שקרה בענף עד שנת 2013 אך הכשל החמור והעמוק בשוק הנדל"ן התרחש בשנת 2014. בשנה וחצי בלבד עלו מחירי הדיור ב-16%. הממשלה כשלה כישלון חרוץ בפתרון משבר הדיור אבל לצערי המבקר לא מתייחס לשנים האלה, לתקופה של הממשלה האחרונה. לכן זה לא רלוונטי להאשים את הממשלות הקודמות והדו"ח הזה לצערי לא ייתן לנו הרבה ולא נוכל להפיק ממנו יותר מדי".