זוכרים ומכבדים. אנדרטת האריה השואג
זוכרים ומכבדים. אנדרטת האריה השואגצילום: יוסי זמיר. פלאש 90

היום, יום י"א באדר, יום נפילתו של יוסף טרומפלדור, עולים חניכי תנועת בית"ר העולמית אל הטקס השנתי. השנה יוענק אות תל חי לאדווה ביטון כסמל למאבק על ההתיישבות והביטחון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נריה מאיר, יו"ר ההנהגה העולמית של התנועה שסיפר על האירוע כולו, על התנועה, על המיתוס ועל האות שיוענק.

בראשית הדברים מזכיר מאיר כי מדי שנה עולה התנועה ביום זה לאריה השואג על מנת לציין את הקרב ההירואי בו נפלו טרומפלדור וחבריו בקרב על הצפון. מאיר מציין בדבריו כי בעבר נהגו גם תנועות נוספות לחבור לבית"ר ולהצטרף לטקס אך משום מה אלה בחרו להפסיק ממנהג זה.

לפני הטקס צועדים צעירי התנועה בטיול המסתיים בצעדת העלייה לתל חי. בוגרי בית"ר יחד עם אוהבי הארץ עולים מבית הגדודים לתל חי ושם מקיימים טקס בו לוקחים חלק גם שרים וחברי כנסת. כאמור, בטקס זה יימסר מגן תל חי לאדווה ביטון. מאיר מוצא קשר ישיר בין חזונו של ז'בוטינסקי, מאבקו של טרומפלדור ועד לביטון ששכלה בימים האחרונים את בתה אדל הי"ד.

מאיר מזכיר כי באירוע השנה יצוין מלאת 95 שנים לתל חי ו-100 שנה להקמת הגדודים העבריים, הקמה  שאירעה ביום י"ח אדר תרע"ה ואתה הגדיר בשנה שעברה ראש הממשלה כרעיון חולמני שירד למסמך והביא להקמת הכוח המגן העברי הראשון מאז בר כוכבא. "ביום הזה מציינים את הקוממיות, את הבחירה בחיים ואת העמידה של היהודי שקם מעפר הגלות ומתמודד על זכותו על הארץ. "קשר ישיר עובר בעינינו מבר כוכבא, דרך מז'בוטינסקי, טרומפלדור ועד ההתמודדות של המתיישבים ותושבי עוטף עזה כיום", הוא אומר ומציין כי "בחרנו לתת לאדווה ביטון את מגן תל חי בעבור ההתמודדות עם הפיגוע והבחירה להביא עוד חיים נוספים לעולם במהלך השנים הללו. בעינינו זהו ציון גבורה והתמודדות ובחירה בחיים".

"אנחנו לפני בחירות משמעותיות ורוצים לתת ביטוי לגבורה. אם יש אוהלים שמוקמים בשדרות רוטשילד ומנסים למשוך אותנו לדרך השמאל והנסיגות נוספות וויתורים נוספים, אנחנו מאמינים בהתיישבות בנייה ויצירת חיים, עמידה מול טרור שרוצה להשפיל את החיים ולהרוס אותם. לכן אדווה ביטון עבורנו היא סמל מוחשי לקוממיות וחיים".

על פעולותיה של תנועת בית"ר בשאר ימות השנה מספר מאיר ומציין את המשפט המפורסם של טרומפלדור שאינו דווקא 'כדאי למות בעד ארצנו' אלא המשפט 'במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו'. לדבריו האמונה היא שיש לחרוש תלמים גם בשיח הציוני ישראלי, תלמים במקום בו נחרשו חרישות פוסט ציוניות. זאת לצד התמיכה בהתיישבות המעשית.

לשם כך, מסביר מאיר, מנהלת התנועה שיח דתי מסורתי וחילוני סביב הארץ והקשר אליה. "זה מתחיל בלימוד ההיסטוריה, אנחנו עוסקים הרבה בחינוך ובעלייה. אנחנו פעילים במקומות שבהם יהודים מרגישים שהבית הלאומי שלהם הוא בארץ ישראל, באוקראינה ובצרפת, אנחנו מביאים מאות עולים לארץ ישראל ובתוך השיח התקשורתי אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה. בית"ר תמיד הייתה תנועה קטנה אבל כזו שידעה לעשות רעש כי שקט הוא רפש. נעודד את ארץ ישראל ונשמור על ההתיישבות".

בהמשך הדברים נשאל מאיר אודות המאמצים ההסטוריוניים לנתץ ולקעקע את מיתוס תל חי בתיאוריות שונות ומשונות. מאיר משיב מענייני היום ומזכיר את ימי אסתר ומרדכי שלטעמו גם הוא היה צריך להתמודד במציאות קשה שבה כמה עשרות שנים אחרי חורבן המקדש העם היה שקוע בתפיסות פוסט ציוניות ולאחר פעילותו היה מקובל רק על רוב עמו.

"אנחנו חשים ומרגישים שכלי התקשורת לא רוצים לשמוע ולקבל ויש אנטי גדול. המשפחה הלוחמת סבלה  מהדבר הזה. ראש הממשלה אמר פעם שהוא חש שהאנטי כלפיו נובע מכך", אומר מאיר ומוסיף כי מגמת ניתוץ המיתוסים הולכת ופושה בחברה הישראלית ו"כיום אומרים שמלחמת העצמאות הייתה מלחמת דיכוי מול הנכבה. ככל שהשמאל הקיצוני ממשיך במגמות הללו מתוך השקר עולה האמת. מול זה אנחנו עוסקים בחינוך. מעבר לכך העם חי ובריא והוא לא נופל בניסיונות הללו לקעקע את זכות ישראל על ארצו".

לתפיסתו של מאיר המציאות הולכת והופכת אופטימית יותר ויותר ככל שהעם מתמקם בימין המפה הפוליטית, נשיא המדינה וראש הממשלה הם יוצאי תנועת בית"ר ונשיאת בית המשפט העליון בת למשפחה בית"רית והתחושה היא שקולו של הימין נשמע יותר ויותר.

לזאת הוא מוסיף ומעיר כי הוא מיצר על החלטת ציפי לבני ויואל חסון להפוך את עורם הפוליטי. "טוב שהם נוחתים בשמאל והדברים ברורים יותר. הם לא ממשיכי דרכה של בית"ר למרות שלבני אומרת שהיא נושאת את דברו של ז'בוטינסקי. אין עיוות גדול מזה".