'ריבונות': מסווה כלכלי לקידום מדינה פלשתינית

לקראת הבחירות יוצא לאור גיליון נוסף של 'ריבונות' ובו קריאה לבוחר להבחין בהטעיה החברתית שבה נוקט השמאל במגמה להוביל למהפך.

שמעון כהן , י"ב באדר תשע"ה

ריבונות ברחובות
ריבונות ברחובות
צילום: נשים בירוק

לקראת הבחירות מוציאה תנועת 'נשים בירוק' לאור את גיליון מס' 5 של כתב העת 'ריבונות' שכקודמיו משיב אל השיח הישראלי את חזון הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון כאלטרנטיבה המדינית הריאלית של הימין הישראלי.

בגיליון החדש, היוצא לאור במאה ועשרים אלף עותקים בעברית ובאנגלית, ראיונות עם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שר הכלכלה נפתלי בנט, סגן השר חבר הכנסת אופיר אקוניס, ראש מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית' איתמר מרכוס, פרופ' משה ארנס, הפרופ' אליאב שוחטמן ואחרים. כמו כן מאמרים מאת עו"ד דפנה נתניהו, העיתונאית קרוליין גליק ועוד.

ראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, מדגישות את חשיבות הוצאתו לאור של הגיליון דווקא בימים אלו, ימי הישורת האחרונה של מערכת בחירות בה נדמה שהעיסוק הציבורי הוא בסוגיות חברתיות כלכליות בעוד מאחורי עיסוק זה מסתתרת מגמה ברורה של החלפת השלטון והאצת ההליך המדיני אל עבר הקמת מדינת טרור פלשתינית בעיבורה של ארץ ישראל.

"כשנעמוד שם, לבדנו בקלפי עם מעטפה, לא נחשוב על מילקי בברלין, על מיחזור הבקבוקים או על רהיטי הגן. כשנעמוד שם נחשוב עלייך, ארץ ישראל", מצטטות קצובר ומטר מהכותרת המעטרת את שער הגיליון.

השתיים מדגישות כי ביום שלאחר הבחירות צפויה ישראל לעמוד תחת בליץ מדיני מכיוון הבית הלבן שבראשו עומד נשיא שאינו תלוי עוד בקולו של הבוחר האמריקאי. "לפי שעה עמלים בבית הלבן להסתיר ככל הניתן את התכניות הנרקמות ליום שאחרי הבחירות ומקפידים שלא לתקוף את הימין הישראלי מתוך הבנה שהדבר יגרור את התחזקות מחנה זה, אולם לאחר ספירת הקולות סיר הלחץ המדיני צפוי להתפקע".

"בגיליון החדש של 'ריבונות' אנו מבקשים לחדד את הקריאה לחיזוק המחנה הלאומי בפרשת דרכים פוליטית ומכרעת זו, לחזק את נושאי דגל המאבק באיום הגרעין האיראני, את מובילי המאבק ברעיון חלוקת הארץ והקמת מדינת טרור בליבה, את העומדים בראש המחנה המשיב את עם ישראל לערכי הציונות, ההתיישבות והביטחון", דברי קצובר ומטר.

מתוך הגיליון:

שר הכלכלה, שר נפתלי בנט: "מדינה פלשתינית תרסק את כלכלת ישראל. נתב"ג ישותק, לא תהיה תיירות, לא יהיה מסחר, נחזור להתרסקות הכלכלית של ימי האינתיפאדה השנייה ויברחו מפה. השמאל חושב שהכלכלה תפרח אם יהיה כאן שלום אבל זה פשוט לא נכון... הסיפוח ביו"ש הוא לא חזון רחוק אלא דבר ממשי שאפשר להגיע אליו עם מספיק עצמה פוליטית וציבורית. צריך להאמין בזה באמת".

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין: "דיפלומטים ועיתונאים מהעולם שאותם אני פוגש מקבלים את השיח על אלטרנטיבה לתיאוריית אוסלו. גם אם אינם משנים את עמדתם הם מבינים שזו עמדה לגיטימית. אני מציג את הטיעון המעשי ומוכיח להם שהרעיון של שתי מדינות כבר לא רלוונטי. אני מסביר להם שהגיע הזמן לנסות משהו אחר. עד עכשיו ניסינו לקצר תהליכים באוסלו, בהתנתקות ובמהלכים נוספים. זה לא עבד. בואו ננסה בדרך אחרת".

פרופ' אליאב שוחטמן: "חד משמעית אין שום בסיס לקביעת ריבונות של גורם כלשהו בתבל חוץ מהעם היהודי על ארץ ישראל המערבית. כך זה מבחינת המשפט הבינלאומי. מאז ועד היום לא השתנה שום דבר מבחינת המשפט הבינלאומי. אז כשהחוק הבינלאומי עומד לצידנו למה מדברים על ביטחון? אין לי מענה על כך".

קרוליין גליק: "מבחינת הבית הלבן, אם הרצוג-לבני ירכיבו את הממשלה הבאה, ירושלים תרקוד לצלילי חלילו של אובמה. הבית הלבן מצפה שהשניים יסכימו לוותר על זכותה של ישראל להגנה עצמית ויפקידו את בטחונה הלאומי של ישראל בנושא האירני בידיו של אובמה. יהיה זה טירוף מצד ישראל לשים את מבטחה בארה”ב שתפעל בזמן כדי למנוע מאירן לחצות את סף הגרעין".

פרופ' משה ארנס: "היחסים בין ישראל לארה"ב מושתתים על מערכת אינטרסים של שתי המדינות. הקשר בין שתי המדינות מועיל לשתיהן. אף מדינה לא תפגע ביחסים שהיא חושבת שמביאים לה תועלת. משום כך אני בטוח שהנאום של נתניהו בקונגרס לא יכול לפגוע באינטרסים הללו. כל הדואגים יכולים להירגע... מצער שישראלים רבים מתבטאים בנושא היחסים עם ארה"ב בלי להבין את ארה"ב ואת האופן שבו מתגבשת שם עמדה ובלי להבין את מהות היחסים האמיתיים, או שמעדיפים להסתיר את זה כדי להאשים את ראש ממשלתנו. זו תערובת של חוסר הבנה ומניעים פוליטיים".

עו"ד דפנה נתניהו: "כיום יש למעשה ביהודה, שומרון ובעזה מעין עוּבָּר של מדינה. כיצד נראית  מדינת-העוּבָּר מבית היוצר של ערפאת-אבו-מאזן-חמאס? ...מדינה נקייה מיהודים... העוּבָּר הפלשתיני מתאפיין בשחיתות... סכומי הכסף המוזרמים אליה מופנים לרכישה וייצור של אמצעי השמדה ולגידול שאהידים... לתושבים נערכת שטיפת-מוח לאנטישמיות מן הסוג הגרוע ביותר.

מטרתם העיקרית של חמאס ושל הרשות הפלשתינית היא אחת: החרבתה של מדינת ישראל, הריגת היהודים שבה, ובעזרת הרצף הטריטוריאלי המוסלמי שיווצר מאירן ועד לים התיכון- הפיכתה לראש גשר של מתקפת האומה הערבית והאיסלם על העולם המערבי. אין צורך להיות נביא כדי לדעת איזו מפלצת תיוולד מן “המדינה העוברית” הפלשתינית ביו”ש".