יוצרי ה"תפילין לנשים" ב'שנקר': לא מתריסים

בשם האמנות שונו הפרשיות והעיצוב וב'שנקר' יצרו "תפילין לנשים". "זה לא מגיע ממקום של התרסה אלא מתוך רצון לשלב".

שמעון כהן , י"ז באדר תשע"ה

פרובוקציה או אמנות בשנקר
פרובוקציה או אמנות בשנקר
צילום: תות שגיא

במסגרת סדנה בשם "עבר מניפולטיבי" בהנחיית יניב אלמליח מהמרכז לדיגום דיגיטלי ואיל שינבאום מהמחלקה לעיצוב תכשיטים בבית הספר לאמנות 'שנקר', יצרו סטודנטים "תפילין לנשים".

את היצירה שנראה כי יהיה מי שיגדיר אותה כפרובוקטיבית הציגו הסטודנטים תות שגיא (מהמחלקה לאמנות רב-תחומית), אביאור צבי (מהמח' להנדסת פלסטיקה) וולריה שימחוביץ (מהמח' לעיצוב אופנה) במסגרת פסטיבל "שבוע מרקחה" ה-3  שהתקיים בשנקר.

שגיא שכאמור השתתפה בסדנה הסבירה את המניע שהוביל ליצירה שלה ושל חבריה: "הדרישה הייתה לקחת מסורות משחקים וטכנולוגיות של מלאכות יד עתיקות וכדומה ולעשות להם מניפולציה להווה או לעתיד. הרוב לקחו הרבה משחקים, תכשיטים וכדומה חלק בטכנולוגיה ישנה וחלק בהדפסה... החלטנו לקחת דווקא את המסורת, שהיא משהו שקיים המון שנים ועדיין מאוד רלוונטית היום".

"בפועל לקחנו כלים והתחלנו לברור אותם - הגענו לתפילין וראינו שהכול נעשה היום באופן ידני לכן החלטנו לנסות לשלב בעבודה הידנית גם חלק בטכנולוגיות עדכניות שאפשר להנדס במחשב. הבחירה לפנות דווקא לנשים היתה אמירה פמיניסטית וגם אמירה קונקרטית שיש נשים בעולם שמשתמשות בתפילין וזה פונה אליהם".

עוד היא מוסיפה ומספרת: "החלטנו לעשות רק תפילין אחד של היד שמכוון את הלב ועניין אותנו יותר לכוון אל הלב שלדעתנו זה יותר מתאים לנשים, כאשר כלי פולחני לנשים אמור להתאים לעולם ולעומק הנשי...".

מסתבר שהיה גם מי שכעס על המיזם האמנותי כבר במסגרת בית הספר. שגיא עצמה מספרת: "עשינו את זה מתוך מקום אוהב ומסור למסורת היהודית ולא מתוך מקום הורס או התרסה, אלא ניסיון לחדש וליצור שיח יהודי עדכני פמיניסטי שמכבד את המסורת והולך בשילוב ובחיבור לא מתוך רצון לנתק. עם זאת לפחות סטודנט אחד נורא התעצבן עלינו והסברנו לו שזה לא מגיע ממקום של התרסה אלא מתוך רצון לשלב ולהיות עדכניים".

מוסיפה תות שגיא ומציינת כי "בהינתן האופציה ליצור תפילין אז דווקא האופציה לפנות לנשים, כאשר חשבנו: אולי לא שחור, אולי פחות מרובע, בעיצוב ויותר עגול... בנוסף, שינינו את הפרשיות שיש בתפילין לפרשיות עם נשים דומיננטיות כמו דבורה, אסתר ויעל ואת זה כן עשינו בעבודת יד, הטבענו בדיסקיות מתכת את השמות של הנשים והכנסנו את הדיסקיות לתוך התפילין.

"כשחשבנו לשים את שמות הפרשה למשל בפרשת 'בנות צלפחד' שם הפרשה הוא 'פנחס' והרגשנו שלא נכון לנו לרשום את השם הזה אלא את השם הנשי", סיכמה שגיא.

בהליכי ההכנה. צילום: תות שגיא