תערוכה במוזיאון
תערוכה במוזיאוןצילום: ישראל הירש

בתחילת המאה הקודמת, העיר תל אביב מתבססת כמטרופולין הציוני הראשון. ציר אלנבי מכיכר מגן דוד (שוק הכרמל) לכיוון רחוב בן יהודה היורד לים, הופך ללב התרבותי והחברתי של תל אביב. .

באותם ימים, הקולנוע עוד לא הגיע לארץ ישראל אבל ראי-נוע "עדן" צובר קהל אדוק. ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף מזהה הזדמנות ומציע ליעקב מוגרבי, סוחר יהודי עשיר שעלה מדמשק להקים בית אופרה בצומת הרחובות אלנבי ובן יהודה.

בית האופרה המפואר שתוכנן על ידי האדריכלים יוסף ברלין וריכרד פסובסקי, "אופרה מוגרבי" בסגנון האר-דקו הופך עם הקמתו בשנת 1930 למרכז תרבות שוקק, ובעוד שאופרה לא מוצגת שם, הקול-נוע הראשון בישראל מושק בו בהצלחה רבה. באולם הקטן, מתחת לקולנוע, הוקמו והוצגו במשך השנים התיאטרונים העבריים הראשונים בארץ ישראל, בהם "המטאטא", "האוהל", "הבימה" ו"הקאמרי".

בשנת 1935 מוקם "קולנוע רימון" לימים "קולנוע אלנבי" (1938) ומשתלב היטב בחיי הפנאי והבידור של התושבים. המבנה המהודר שתוכנן על ידי האדריכל שלמה גפשטיין והוקם על ידי יעקב שלוסברג, נהפך לאיקונה אדריכלית בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) במה שהיה פעם רחוב הקניות והבילוי הראשי של תל אביב – אלנבי.

בשנות ה-80 בתי הקולנוע ננטשים כחלק מההגירה של בתי הקולנוע למרכזי קניות גדולים. בשנת 1986 שריפה שפרצה בבניין קולנוע "אופרה מוגרבי" גורמת לנזק בלתי הפיך שמוביל להריסת המבנה ההיסטורי ב-1989. בשנות ה-90 קולנוע אלנבי נהפך למועדון חלוצי ששינה מקצה לקצה את סצנת חיי הלילה המקומית. כעת, בגלגולו החדש, צפוי "אלנבי 58" להיהפך לבניין מגורים במסגרת העניין הנדל"ני המחודש בציר אלנבי וההתחדשות האינטנסיבית של "העיר הלבנה" בתל אביב.

במרכזה של התערוכה  החדשה, מוצגים צילומים של חזיתות בתי הקולנוע אלנבי ומוגרבי המתעדים את כרזות הסרטים, ציורי התפאורה וכוכבי הקולנוע של אותם ימים. לצד הצילומים וכדי לתת הקשר רחב יותר לרוח הזמן והתקופה מוצגים כרזות, בולים, יומני קולנוע כרמל (שהוקרנו לפני הסרטים והיוו את מהדורות החדשות הראשונות), ראיונות מצולמים וסרטים מאותה תקופה, לצד פריטים מקוריים דוגמת מקרנת סרטים וכיסאות בתי הקולנוע המשלימים את הסיפור של בתי הקולנוע מימים אלה.

גיא רז, אוצר התערוכה מספר  על הרעיון "חזיתות בתי הקולנוע באותם ימים היו מחזה מרהיב – כוכבי הקולנוע הוצגו על גבי כרזות ענק, שהוסיפו צבע והדר למבנים האדריכליים היפים ולרחוב השוקק. רעיון יצירתי ושיוקי זה של הפקת שלטי הענק, בעצם שלטי החוצות הראשונים, היה פרי חזונו של בעל בתי הקולנוע, ירוחם ורדימון (1897-1968). תפאורות הכרזות האלה עוצבו, צוירו ונבנו בבית מלאכה קטן מאחורי קולנוע מוגרבי בראשותו של שמואל אשכנזי ועוזרו אברהם אורן. את כל המפעל החזותי הזה תיעד בהזמנתו של ורדימון הצלם אפרים ארדה (1905-1986).

התערוכה המבוססת על כ-200 צילומים ששמרו בני משפחת ורדימון, פריטים היסטוריים מבתי הקולנוע ומאותם ימים ומהווה מחווה וזיכרון לתקופה שחלפה והיא מאפשרת לצופים להעלות בדמיונם את הסרטים והכוכבים של פעם".