המנון לשגרה - ביקורת ספר

עמקפלסט הוא ספר על נושא מקורי ומאתגר: חייהם המשעממים לכאורה של עובדים במפעל.

הדר עזרן , כ"א באדר תשע"ה

ביקורת ספר
ביקורת ספר
קובי פינקלר

עמקפלסט,

דורית קלנר,

הוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 324 עמ'

עמקפלסט הוא מסוג הספרים שיש בהם רצון לפלס דרך אל משהו שלא נעשה עדיין. בתור ספר ביכורים הלכה דורית קלנר בדרך לא סלולה כשבחרה את עבודת המפעל כנושא לספרה הראשון. אין ספק כי חיי העבודה האפרוריים במפעל נידח אינם ההארד-קור של נושאי הרומן הישראלי, ועל כן אפשר לומר עליה שנהגה באומץ כשבחרה לטפל דווקא בהם.

עמקפלסט הוא למעשה מפעל פלסטיק הממוקם בעפולה, ובו מתנהלים חייהם של העובדים בייצור חומרי הפלסטיק. כצפוי, כפי שקורה בכל עבודת צוות, מתגלים לאורך הזמן גם הצדדים היותר עמוקים של הדרמה האנושית: אהבה שמתפתחת בין המכונות האפורות, מנהלת חדשה המתקבלת בחשדנות, עובדים עייפים שכל רצונם לחזור הביתה בתום מכסת השעות ועוד.

הדרמות הקטנות הללו מובאות בלשונן של ארבע דמויות מרכזיות בספר: שאדי, יעלי, נורית ודפנה, כשכל אחת מהן משלבת את סיפור חייה האישי עם החיים השגרתיים במפעל. סיפוריהם אינם גדולים. יעלי היא משוחררת טרייה שכל רצונה הוא להרוויח מעט כסף בתום השחרור. שאדי הוא ערבי שחי בכפר וכל חייו עמל כדי לפרנס את בנותיו. נורית היא עובדת בכירה בעמפלסט ודפנה היא מנהלת חדשה שמשתוקקת להוכיח את עצמה.

אלו אינן דמויות גדולות מהחיים, ואף לא דמויות מרגשות או סוערות מעל לממוצע. בעיותיהן נובעות מחיי היומיום וכל רצונן הוא להתעלות מעט מעל אבק הזמן המכסה על הפעולה היומית הקבועה והמַלאה של שגרת החיים במפעל.

נראה כי קלנר לא רצתה לעשות לקוראים הנחות גם בבואה לטפל בנושא ייצור הפלסטיק. מושגים ומונחים שלקוחים הישר מעולם התעשייה מובאים כלאחר יד ובלי הסבר מקדים. לקורא נשאר רק לתהות על קנקנו של מושג כמו "אקסטרודר" ולדמיין את מראו ואת מבנהו. גם מונחים מעולם הכימיה מובאים בספר בלי הסבר. כאילו נלקח כבר מראש בחשבון שהקורא היה גם הוא עובד מפעל בעברו ובוודאי כבר ערך היכרות עם הנושא.

זוהי נקודת החולשה של הספר, אך גם נקודת החוזק. נראה שקלנר לקחה על עצמה להביא את עולם המפעל מתוכו ולא מחוצה לו, וציפתה שהקורא ישלים את הפערים בעזרת ידענותו או דמיונו הפורה. בעיניי, הפרטים הרבים מעולם התעשייה הם בעוכריו של הספר. החלקים היותר מעניינים הם הדרמות האישיות של ארבעת הגיבורים, ואלו אכן מקבלים פיתוח, אך אין ספק שאפשר היה להעמיק בו יותר.