בניין עדי עד

אחי הקטן מתחתן היום. לאחר הגירושין שעברתי בכל פעם כשזוג מתחתן, עולות בי מחשבות רבות ותפילות בתקווה שיזכו לבניין עדי עד.

ריעות לוי , כ"א באדר תשע"ה

איך בן הזוג מתמודד
איך בן הזוג מתמודד
צילום: ריעות לוי

אח שלי הקטן מתחתן בעוד מספר ימים. בכל פעם כשזוג מתחתן, עולות בי מחשבות רבות בעקבות הגירושין שעברתי.

נישואים זה בהחלט לא דבר קל, אך זה דבר מקסים. זה המון עבודה על המידות, נתינה ללא גבולות, התגברות על כעסים ופעמים רבות התגברות על רצונות אישיים.

כשהתחתנתי בפעם השנייה עם בחור רווק, אנשים שאלו אותי איך אני לא מפחדת להינשא בשנית, הרי כבר נכוויתי פעם אחת. עניתי להם שכל נישואים יכולים להצליח אם עובדים קשה ולא נחים לרגע. אני לא פוחדת. ראיתי את המידות הטובות של הבחור, הוא מוכן להינשא לי, ויש לי ילד בן שש, סימן שזה בחור שמוכן לעבוד קשה ולא מפחד מעבודה על המידות.

ואכן לא טעיתי. זה הבסיס לבחירת בן זוג. לא משנה מה העבודה שלו, ההשכלה שלו וכו'. האדם נמדד בביתו, כשהוא חוזר מהעבודה, כיצד הוא מתנהג לאשתו ולילדיו.

בכל פעם כשאני עומדת בחופה של זוג שמתחתן, אני חושבת לעצמי כמה אנשים מזלזלים בברכות שבחופה. עסוקים בפלאפונים שלהם, מדברים עם חברים, ושוכחים שהזוג צריך מאוד את הברכות והתפילות. מישהו חשב כמה צריך להתכוון במילים: בניין עדי עד? כן, לצערנו לא כולם זוכים לבניין עדי עד.

אני בחלומות הכי גרועים שלי לא חלמתי שאתגרש אי פעם. אני, "בחורה טובה מבית טוב", עם תואר, חברות וכו' תתגרש?

אז כן. לא אנחנו מנהלים פה את העולם, והייתי צריכה לעבור את הגירושים האלה, לגדל ילד לבד כמה שנים, להתעצם בשנים שהייתי גרושה, ולהכין את עצמי לנישואים השניים והמאושרים.

מאז התאונה אני אומרת שאתה לא מכיר את האדם שאיתו התחתנת עד שאתה לא מגיע למצבים מסויימים בחיים ורואה כיצד הוא מתמודד.

האם זוג יושב בדייט ושואל את בן הזוג – תאר לך שנעבור תאונת דרכים קשה, ואחד הילדים שלנו יפגע בראשו וישקע בתרדמת. כיצד תתמודד?  האם תהיה חזק ותתמודד? האם תכנס לדיכאון?

לעולם לא נדע איך נתנהג במציאות כזו או אחרת עד שלא נגיע אליה. בסעודת פורים אחד השיכורים שקורא את הטורים שלי, בקביעות, מסתבר, החל להגיד שאם היה קורה לו כזה דבר, שאחד מהילדים שלו יפגע, הוא לא היה עומד בזה, זה ניסיון קשה מידי, ואני אמרתי בליבי שגם אני הייתי אומרת אותו הדבר אם היו שואלים אותי כיצד אתמודד במקרה כזה.

אבל ב"ה הקב"ה נותן כח להתמודד, נותן את ההסתכלות הנכונה לאדם כיצד לראות את המקרה וכיצד להתמודד איתו.

בזמן התאונה, בתוך הרכב המרוסק, שאלתי את בורא העולם: "למה עוד פעם?", לא מספיק הגירושים שעברתי, עכשיו אתה מביא עלי ניסיון נוסף?

כאדם שמחפש את הטוב בכל דבר, במבט לאחור אני רואה כיצד ההתמודדות עם הגירושים עוזרת לי להתמודד עם המצב של איתן מיכאל.

בזמן שהתגרשתי חרב עלי עולמי. חור שחור. בחורה בת 24 עם ילד בן שנתיים, שהייתה בטוחה שהנישואים יחזיקו מעמד עד למאה עשרים, ופתאום  לא, יש גירושים, מפרקים את החבילה. מה יגידו כולם, מה יהיה איתי? עם הילד? מי ירצה אותי שוב? האם אכן אזכה לאהבה אמיתית? למישהו שיאהב אותי באמת, את מי שאני?

אז ההסתכלות כיצד הכל לטובה, כיצד מתוך החושך אני רק מתרוממת, עזרו לי להתמודד.

הדמיון, דמיינתי כל הזמן כמה יהיה לי טוב, איזה בעל מקסים יהיה לי, איזה פיצוי נהדר אקבל על כל הסבל הזה, וכמובן האמונה בה' שהוא לא סתם הביא אותי למצב הזה, ומהמצב הזה אני רק צריכה להתרומם, להתעצם. וכך עשיתי.

הכרית ספגה דמעות רבות, צריך הרבה זמן לעכל את המציאות החדשה, להתמודד מול החברה, להאמין בעצמך. להתמודד מול אמירות של בחורים שמציעים לך והם מסרבים כי – "למה להם להתעסק עם התיק הזה?" או "את בחורה יפה, טובה, מוכשרת, אבל..."

אבל לא הרמתי ידיים, ידעתי שמגיע לי את הטוב בשבילי, שכולם יגידו מה שהם רוצים, אני לא מפחדת ממה יגידו, אני מאמינה ובטוחה שיגיע לי הטוב ביותר בשבילי. והוא אכן הגיע.

גם המצב של איתן מיכאל הוא סוג של אובדן, התמודדות עם החברה שנועצת מבטים כל הזמן, התמודדות עם הלא נודע. וגם עכשיו הקב"ה נוסך בנו כוחות של חוזק והתקדמות, אני מדמיינת הרבה כיצד הוא רץ אלי ואומר לי כמה הוא אוהב אותי, ואני מאמינה בו ובנו שנצליח לצאת מהמצב הזה.

אז בחתונה של אחי אהיה עם שתי עגלות, של איתן מיכאל ושל הלל. זה לא יהיה פשוט. ברור שתהיה צביטה בלב, הסרבול הטכני, הקושי שזה קרה לנו, לראות את האחיינים הנוספים עומדים יפה ומצטלמים ואיתן מיכאל ישב בעגלתו עם הלבוש החדש.

אבל אנסה לשמוח איתו באמת, להתכוון בברכות שהבניין יהיה בניין עדי עד, שיזכה תמיד לשמח את אשתו באמת, שתשרה בביתם "אהבה, אחווה, שלום ורעות".

למעוניינים להתייעץ איתי בנושא של כלי האימון ואלה המבקשים כלים נוספים, אשמח שתכתבו לי: reutlevik@gmail.com

ריעות לוי, גרה בגרעין התורני ברמלה. מאמנת אישית, עובדת בקידום נוער בעיר. אם ל-4 ילדים. בי' באייר תשע"ג עברה משפחתה תאונת דרכים קשה, בנה הקטן נפגע בראשו, היה בתרדמת וכעת הוא בתהליך של התעוררות.