בשבע מהדורה דיגיטלית

הדרוזים עם הגולן (הסורי)

מלחמת המורדים בסוריה הופכת לשאלה קיומית לבני העדה הדרוזית בגולן.

אבינדב ויתקון , כ"ח באדר תשע"ה

נכבדים דרוזים
נכבדים דרוזים
פלאש 90

בבוקר קר שלאחר השלג הגדול שירד לאחרונה, רמת הגולן נראית יפה ושקטה מתמיד. ההמונים צובאים על אתר החרמון, הכפרים הדרוזיים בצפון הרמה גדושי מטיילים, והאופק הבהיר מאפשר ראייה הרחק לתוככי סוריה. שלושה ימים קודם לכן רעמו הפגזים בגבול, חלק מהמתקפה של כוחות צבא אסד, החיזבאללה והאיראנים, אשר מנסים לעקור את כוחות המורדים הסונים שהשתלטו על השטח באזור הגבול עם ישראל. כעת דממה.

במרחק נגיעה כמעט נראים שיכונים גדולים ואפורים שצמחו מתוך האדמה – זוהי "מדינת בעת'" (עיר הבעת' בערבית), עיר סורית הקרויה על שם מפלגת הבעת' ששלטה עשורים ארוכים על סוריה, והיום מנהיגיה נלחמים על חייהם. כעת העיר בידי ג'בהת א-נוסרה, ארגון סוני שהתפלג מאל-קאעידה. בשטח פזורים גם לוחמי "צבא סוריה החופשית" של המורדים המתונים כביכול, שנשען גם הוא על ארגונים אסלאמיים שונים.

הקרבות בין שלטון אסד ותומכיו השיעים מחיזבאללה ואיראן על סוריה, נוגעים לא רק למדינת ישראל באופן כללי, אלא קרובים מאוד ללבם ולמעשה לגורלם של בני העדה הדרוזית. על היאזידים כבר דיברו, וגם על הכורדים והנוצרים שסובלים מנחת ידם של דאע"ש. אולם לא מרבים לדבר על גורלם המעורפל של בני העדה הדרוזית בסוריה, עדה שלראשונה מזה מאות שנים עשויה למצוא את עצמה בסכנה של ממש.

 "ישראל מטפלת באנשי ג'יהאד"

רוב הדרוזים בעולם חיים בסוריה, אליה הגיעו מלבנון במאה ה‑17, לאחר מלחמות פנימיות ושורה של מעשי טבח הדדיים בין דרוזים לנוצרים מארונים. כל השנים היו הדרוזים בסוריה חלק בלתי נפרד משלטון הבעת', עדה חשובה ומרכזית בברית המיעוטים ששלטה בסוריה בעשרות השנים האחרונות. אסד לא רק הגן על הדרוזים, אלא שמר על נאמנותם לו ביד ברזל, מה שהביא גם את רובה המכריע של אוכלוסיית הדרוזים בגולן להוסיף ולהצהיר אמונים לסוריה – בעיקר מאז החזרת סיני למצרים, כשעתידו של הגולן הישראלי שוב לא היה ברור.

אולם ארבע שנות מלחמת האזרחים בסוריה הפכו את המציאות על פיה: השלטון הסורי מעורער וארגוני הג'יהאד השונים מקיפים לא רק את דמשק, אלא גם את הריכוזים הדרוזיים השונים ברמת הגולן הדרוזית, בהר הדרוזים שבחורן ובמקומות נוספים. בבת אחת מצא את עצמו הריכוז הדרוזי הגדול בעולם לא רק באי-נוחות פוליטית, אלא גם בסכנה קיומית.

שייח' מוואפק טאריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, עוקב בדאגה אחר הנעשה בסוריה. הדרוזים מפולגים בין מדינות אויבות ובין מחנות פוליטיים אויבים. אולם הנאמנות לדת ולעדה מחברת ביניהם, ואחת ממצוות הדת הבסיסיות היא העזרה ההדדית בין בני העדה. הדת הדרוזית עוסקת בטקטיקת ההישרדות העדתית: הדת פוסלת עצמאות דרוזית ומחייבת נאמנות לשלטון החזק; על כן, אנשי הדת לא רק שומרים על הקשר בין בני העדה למטרות דתיות, אלא ראשית כול למטרות הישרדות.

"המצב מאוד רגיש, ואני מעדיף שלא להיכנס לכל הפרטים", אומר השייח' טאריף, "מצב הדרוזים הוא בעייתי כמו מצב הסורים בכלל, יש מלחמה וזה לא נעים". קשה לדעת מה באמת יכול השייח' טאריף לעשות, ועד כמה הוא משפיע. הוא לא זוכה לאמון ולהערצה שלהם זכה סבו, השייח' האגדי אמין טאריף המנוח, שהיה איש דת מופלג ומי שהחליט שעל הדרוזים בארץ לקשור את גורלם עם מדינת ישראל. בימים כתיקונם, שייח' טאריף מתמודד עם בעיות אחרות שמעסיקות את החברה הדרוזית: תחושות הקיפוח כלפי המדינה, בעיות דיור, תשתיות, אלימות, התפוררות המשפחה ושאר צרות. כעת מרחף איום משמעותי בהרבה.

עד כמה אתה יכול להשפיע כדי לשפר את מצב אחיך בסוריה?

"אנחנו תמיד מבקשים מהמדינה שאם יקרה משהו לדרוזים, שייתנו לנו לעזור להם", הוא אומר, "ואני חושב שמדינת ישראל, כמו שהיא ערבה לכל יהודי ויהודי בעולם, כך תהיה ערבה גם לכל דרוזי". לפני חודשים אחדים, כשהתחוללו קרבות בין אנשי ג'בהת א-נוסרה לתושבים דרוזים בגולן הסורי, הגיעו עשרות דרוזים ישראלים למעבר הגבול ודרשו לעבור לצד הסורי כדי להילחם עם אחיהם. השייח' טאריף מרמז שאם יהיה צורך, הם גם יעברו. "אנחנו תמיד נהיה מוכנים וערוכים כדי לעזור לאחים שלנו".

הציפייה שישראל תיכנס לקלחת הסורית כדי להציל את הדרוזים בסוריה במקרה של קטסטרופה כמובן שאיננה מובנת מאליה. להתערבות יש מחיר, והדרוזים בסוריה, כידוע מאחיהם יושבי הגולן, אינם חובבי ציון, אלא נאמנים לתרבות הרואה בישראל אויב מר. דרוזים ציונים ממעיטים תמיד בטענה זו, וטוענים שבתוך תוכם הדרוזים הם אוהבי ישראל על פי דתם. אחד מנושאי הדגל הזה הוא חבר הכנסת הדרוזי איוב קרא, אשר מרמז שישראל כבר כיום עוזרת לתושבים הדרוזים הסמוכים לגבול הישראלי.

קרא סייע רבות לדרוזים בגולן בהקשרים שונים, והוא תומך נלהב של האופוזיציה הסורית לאסד, מתוך תפיסה של חיבור המיעוטים השונים באזור למדינת ישראל נגד האסלאם הקיצוני. לאחרונה העביר קרא ביקורת חריפה על הטיפול הישראלי בפצועים הסורים שמגיעים לגדר הגבול. "מדובר באנשי א-נוסרה", אומר קרא, "אנשי ג'יהאד קיצוניים שישראל מטפלת בהם משום מה בבתי חולים בארץ. זו טעות שחייבים להפסיק אותה". קרא פנה בעניין לשר הביטחון יעלון, שהשיב בלקוניות שהמדיניות הישראלית היא להגיש טיפול הומניטרי לכל מי שמגיע לגדר הגבול.

 "החיזבאללה מגייס את הדרוזים"

בסיור על גדר הגבול ניתן להגיע עד לבית החולים-שדה שהקימה ישראל, בית חולים שכבר זמן רב איננו מופעל, והפצועים הבודדים שמגיעים אליו מועברים לבתי חולים בארץ. זרם הפצועים איננו גדול, אבל הטפטוף קבוע, והדבר עורר את חמתם של הדרוזים, שאף יצאו להפגין נגד העניין. "מדוע ישראל מטפלת בפצועי הג'יהאד?" דורש לדעת העיתונאי סמיר חלבי, "כל אחד יכול לראות שיש פה ברית בין ישראל לא-נוסרה. הגזרה של רמת הגולן היא השקטה ביותר בכל מקום שאנשי א-נוסרה שולטים, החיילים מברכים אותם לשלום, ואף אחד לא שואל מדוע?".

חלבי חושד שמדינת ישראל נהנית מהמצב כמות שהוא: אסד מספיק חזק כדי לשרוד, הסונים שולטים על חלקים גדולים של סוריה, ולמעשה שני הצדדים יכולים להעסיק זה את זה לנצח. רמת הגולן, כמובן, יורדת מהפרק המדיני שאיים עליה כל השנים. "מה שהישראלים צריכים להבין זה שהמצב בסוריה היום הוא שהחיזבאללה החל לגייס את הדרוזים בהר הדרוזים לשורותיו", מתריע חלבי, "הם אמנם מתגייסים בשביל כסף ולא מתוך אידיאולוגיה, אבל מאוד לא הייתי רוצה לראות אותם נלחמים בישראל. זו תהיה סיטואציה מאוד לא טובה". לטענת חלבי, הדרוזים הם השדרה שמקיימת את שלטון אסד, הן ברמה האזרחית והן ברמה הצבאית. "הדרוזים הם לא רק חלק בלתי נפרד מהצבא הסורי, אלא גם מבחינה גיאוגרפית ופוליטית מחזיקים את מה שנשאר מסוריה. אם הר הדרוזים ייפול - סוריה תיפול".

ומה אם אסד ייפול?  

"במקרה כזה יכול להיות שתקום סוף סוף מדינה דרוזית".

מדינה דרוזית מרמת הגולן ועד הר הדרוזים הייתה חלומו של יגאל אלון המנוח, שחלם על ברית יהודית-דרוזית שתעמוד מול הכוח האסלאמי ותחצוץ בין ישראל לסוריה. זה לא קרה אחרי מלחמת ששת הימים, למרות כמה פגישות בין מנהיגים דרוזים לישראלים, וקשה לראות איך זה קורה היום, אפילו במקרה של התמוטטות משטר אסד.

"אסור בשום פנים ואופן להיגרר לסיוע לצד זה או אחר בסוריה", מזהיר בשיחה עם 'בשבע' המזרחן ד"ר גיא בכור, בריאיון נדיר לעיתונות, "המלחמה הזאת היא לא מלחמת סוריה או מלחמת עיראק. היום סוריה ועיראק זו ישות אחת ענקית, שמתנהלת בה המלחמה הפנים-אסלאמית הגדולה בין הסונה לשיעה. זה דבר שהאמריקאים עדיין לא מבינים, ולכן הם ממשיכים לעשות טעויות כמו לאמן מורדים סונים 'מתונים' בסוריה כדי שיילחמו באסד ובני בריתו השיעים, ולהפציץ אותם בעיראק כדי לעזור לממשלה השיעית. הדרוזים, בתור 'כופרים', נמצאים גם הם במלחמה על החיים שלהם, ובמלחמה הזאת האיראנים הם בעלי הברית שלהם ולא ישראל. הם לגמרי בצד האיראני ובצד של החיזבאללה, ואין שום טעם לנסות ולהפוך את המשוואה הזאת. היום ישראל לא מעניינת את הצדדים: הסונים-שיעים פתחו במלחמת השמד שתימשך עשרות שנים, ולכן גם א-נוסרה וגם חיזבאללה לא יפתחו במערכה נגד ישראל. מי יחפש מלחמה בישראל שעה שהוא נלחם על עצם קיומו? אני לא מאמין שישראל תעשה את הטעות הנוראה של להתערב לטובת אחד הצדדים".

ד"ר בכור מסתייג גם מהמדיניות ההומניטרית של טיפול בפצועים הסורים. "אנחנו צריכים להיות מנותקים לחלוטין, לא לקנות אויבים נוספים. זה טיפשי, התאבדותי אפילו. היום המלחמה היא סונים-שיעים, איראן-טורקיה, וככל הנראה גם סעודיה תהיה בפנים, וכמובן המערב וארצות הברית, רק אנחנו לא בקלחת, אז למה להתערב?".

ישראל לא תתערב גם במקרה של קטסטרופה דרוזית?

"אני חושב שלמדנו מהברית עם הכורדים בשנות ה‑70 בעיראק ועם הנוצרים בלבנון בשנות ה‑80, שבמזרח התיכון אסור לחבור למיעוטים קטנים ומאוימים שמחליפים צד כל עשר דקות ושימכרו אותך בן רגע. היום חיזבאללה, צבא לבנון שרובו שיעי ואיראן, מצילים את הדרוזים ובולמים את דאע"ש. אותו דבר קורה גם עם הכורדים שעוברים לצד האיראני. זה מרחיק את הדרוזים בסוריה ולבנון מישראל אל חיק המרים שבאויבינו, לכן גם אם הר הדרוזים יקרוס - ישראל לא תתערב".

 "הדרוזים בסוריה השמיצו את ישראל"

לאחר מלחמת לבנון השנייה, הצטרף מחנה דרוזי גדול מאוד לקואליציה החדשה נגד חיזבאללה, ואנשי המנהיג הדרוזי-לבנוני ג'ונבלאט אף ניהלו כמה קרבות מרים שהרימו את הגאווה הדרוזית גם בארץ, אך שלחו לא מעט דרוזים-לבנונים למנוחת עולמים. כעת הכול התהפך. חיזבאללה הפך מאויב למגן. ד"ר בכור מדגיש שגם אם הדרוזים בגולן, שיש להם קרובי משפחה רבים בסוריה, יקימו קול זעקה, אסור לשמוע להם. "הם בזו לנו כל השנים, שרפו תעודות זהות והשמיצו את המדינה", הוא אומר על הדרוזים בסוריה, "חובת הנאמנות אליהם קטנה ביותר, ולכן מה שקורה לדרוזים בסוריה זו בעיה שלהם בלבד. כמובן שהמצב רק מדגיש את ההזיות של אותם בכירי מערכת הביטחון שלחצו כל השנים לתת את הגולן לסוריה".

במשך שנים הציגו הדרוזים בגולן – בעיקר המשכילים והמבוגרים שבהם - עמדה פרו-סורית מובהקת באופן מוצהר, תוך התערות די מוצלחת במדינת ישראל. יש שראו זאת כהתנהגות דו-פרצופית, אולם רבים האשימו את ישראל בכך, לאחר שהכריזה על נכונותה להחזיר את הגולן. עם פרוץ המהומות בסוריה נקרעו הדרוזים בגולן בין תומכי אסד, שהפעיל בריונים בשכר מטעמו, ובין תומכי האופוזיציה הסורית, שחטפו מכות רצח מהראשונים. אז האשימו תומכי האופוזיציה – שעד אז היו תומכים נלהבים של אסד וביניהם כמה אסירים לשעבר שריגלו למען סוריה – שמדינת ישראל מאפשרת את רדיפתם בשל תמיכתה המוסווית באסד. אסד, הם טענו, "נוח לישראלים" ומונע מההמונים הסורים לממש את זכותם הדמוקרטית לשחרר את הגולן. אסד ניסה להוכיח את מנהיגותו ושלח ב‑2011 מתפרעים פלשתינים אל 'גבעת הצעקות', נקודת גבול הנושקת לבתי מג'דל שמס. הגדר, כזכור, נפרצה, ורחובות מג'דל-שמס מלאו מפגינים (וגם כמה הרוגים ופצועים) שהוצאו לבסוף חזרה לסוריה בחסות מנהיגי הכפר. כעת, כשפגזי המחנות הסורים נוחתים על הגבול, ולעתים מעבר לו, המחלוקת נגד אסד שככה. עיקר החשש הוא עתידם של הדרוזים בכלל, ובעיקר שהחיים הטובים שלהם בגולן הישראלי לא ייפגעו.

"לא הכי נוח לגור על הגבול שעלול להתלקח מצד אחד, ולדעת שמעבר לו האחים שלך במצוקה", אומר היית'ם אבו עוואד, תושב מג'דל שמס שברמת הגולן, מורה לגיאוגרפיה וידיעת הארץ. "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בלבה של לחימה, ואילו הכפרים הדרוזים בגולן מכותרים על ידי א-נוסרה. אחד הכפרים, כפר בן מאות שנים, נכבש וננטש. המוסלמים רוצים לחסל את כל מי שלא מוסלמי כמוהם, וזו הסיבה שהם תוקפים את הדרוזים. למרבה הצער, ישראל משתפת איתם פעולה".

אבו עוואד טוען שהוא מבסס את דבריו אלו גם על סמך מראה עיניים, ולא מעט על הרשתות החברתיות והמידע שרץ בין התושבים, בתקשורת הערבית, וכמובן מעדויות שמעבר לגבול. על מה הטענה מבוססת? "אנחנו רואים את הטיפול בפצועי א-נוסרה, רואים את השקט בכל האזורים בהם א-נוסרה שולטים, ולא פחות מכך: איך ייתכן שהם מצליחים כל כך? מתנדבים ירדנים, טורקים, סעודים ואחרים שמגיעים לרמת הגולן מבלי להכיר את השטח, מצליחים להדוף את הצבא הסורי שהוא בן המקום ואת החיזבאללה? אנחנו רואים כמה צה"ל מתאמן שנים על גבי שנים ברמת הגולן כדי לשמור על כשירות, אז איך א-נוסרה מצליחים כל כך בלי שום אימונים בשטח? זה פשוט וברור לנו שישראל מספקת להם מידע מודיעיני מדויק, וגם תוקפת כדי לסייע להם. זו הדעה של כולם כאן".

מדוע?

"מרצה ישראלי באוניברסיטה אמר לי 'ישחקו הנערים לפנינו'. כלומר, נוח לישראל שסוריה תתפורר לכמה מדינות שיילחמו זו בזו. הכול הצגה מה שקורה בסוריה. ישראל בעלת כוח עולמי, והיא מושכת בחוטים. זה מייאש, זה גורם לרצות להפסיק לחיות בעולם כל כך ציני".

 "לא נקים מדינה דרוזית"

למרות הקונספירציה הציונית הזאת, אבו-עוואד לא מפעפע שנאה. הוא מקבל את המציאות בהשלמה, ומכחיש כל אפשרות שהדרוזים ינצלו את ההזדמנות להקים את מדינתם. "זה חלום של כולם – של המערב, של ישראל – רק לא שלנו. נפוליאון דיבר על זה, הצרפתים ב‑1905 רצו את זה, יגאל אלון רצה את זה. אני קורא על זה מאמרים מלומדים בעיתונות העולמית, אבל הדרוזים לא מדברים על זה ולא מעלים על הדעת לעשות זאת, ומעולם לא עשינו זאת, אפילו בתקופות שהיינו ממש חזקים באזורים מסוימים. הדת שלנו מנחה אותנו להיות נאמנים לשלטון הקיים וכך זה יימשך. גם בגולן אנחנו נאמנים – אמנם לא משרתים בצבא – אבל עצם השקט שאנחנו מספקים, זה אומר משהו. לעולם לא נעבור גבול מסוים של מחאה נגד השלטון, בניגוד לקבוצות אחרות. אנחנו רוצים לחיות בשקט בכפרים שלנו, ואני לא רואה אפילו במקרה קיצוני שהדרוזים מצליחים לגייס כוחות ומשאבים להקמה של מדינה על שטח מאוד גדול, מוקף אויבים. זה לא יקרה לדעתי".

עם זאת, גם הוא משוכנע שאם הר-הדרוזים ייפול, אי אפשר יהיה למנוע מהדרוזים בישראל מלצאת ולהילחם להצלת אחיהם. "אחד העקרונות שלנו כדרוזים זה שמירת האחים וגלגול נשמות, כלומר המוות זה כמו להחליף חולצה. לכן לא נהסס להגן ככל האפשר על כל דרוזי איפה שלא יהיה, ובתנאי שהוא צודק במאבק שלו. כשדרוזים בצרה, דרוזים אחרים לא יהססו לעשות הכול כדי להגיע אליהם ולעזור".  

ההיסטוריה מלמדת שהדרוזים לא נכנעים מהר. אם לא ישראל, אזי המערב – ארצות הברית או צרפת, עשוי לסייע להם. וגם במקרה של שלטון איראני ישיר או עקיף, קשה להאמין שיסכנו את עצמם בהתגרות בישראל בשם האדונים החדשים של סוריה. "מה שמנחה את הדרוזים זה לשמור על עצמם", אומר ד"ר שמעון אביבי, מומחה לעדה לדרוזית, "והם חשדניים מאוד כלפי האיראנים כי אחרי הכול הדרוזים פרשו מהאסלאם השיעי. כלומר בעיני האיראנים, הם כופרים ובוגדים. לכן אני מאמין שהם יעשו הכול כדי לשמור על האוטונומיה שלהם ולא ימכרו את עצמם, אלא אם כן זו תהיה הדרך היחידה שלהם לשרוד".