נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: פלאש 90

1. מי שמסתובב בימים אלו באזורי הבית היהודי יכול לשמוע באוויר את קולות ההשחזה. הסכינים הוצאו מהמגירות וכעת הם מושחזים. בכמה מקומות ניתן כבר לראות את הלהבים המבצבצים.

פעילים ממורמרים, חברי כנסת שחשו מודרים מתהליכי קבלת החלטות, ואנשי מחנות עבר שחשים שזו העת לנקום את תבוסתם המרה למנהיג הצעיר והמבטיח, כבר מתכננים את המתקפה.

את הצורך האנושי אפשר להבין, אבל מנגד כדאי לכל אותם אנשים לעשות גם חשבון פוליטי קר. בנט וראשי המפלגה נכנסים בימים האלו למשא ומתן קואליציוני. תוצאות המו"מ יושפעו במידה רבה מהעוצמה הפוליטית איתה יבוא בנט למו"מ, ומנגד ישפיעו לא רק על בנט אלא על המפלגה כולה. מי שרוצה לסייע להישג משמעותי למפלגה שלו, צריך להתאפק ולא לעבוד עם הבטן אלא עם הראש.

2. בשנים הקרובות תצטרך מפלגת הבית היהודי לקבל לא מעט החלטות, אחת החשובות שבהן היא האם היא רוצה להיות דומה למפלגת העבודה או דומה לליכוד. במפלגת העבודה יש מסורת עתיקת יומין, עוד מימי בן גוריון, של "עשיית מוות" למנהיג. בליכוד לעומת זאת, אולי בגלל שמרבית חברי חירות היו פקודיו של בגין עוד בתקופת המחתרת, הייתה מאז ומעולם תרבות שונה, של נאמנות.

תרבות הנאמנות היא אחד מסודות כוחו של הליכוד, של מפלגת שלטון, מפלגה שבה מותר למתוח ביקורת על יו"ר המפלגה, אבל ממש לא מומלץ לחתור תחתיו. חברי הליכוד גם לא מעניקים נקודות למי שנתפס בעיניהם כ"חתרן".

אם הבית היהודי מעוניין להפוך למפלגה יציבה הוא צריך לפתח תרבות פוליטית פנימית שדומה יותר למה שקורה בליכוד. בתרבות כזו המנהיג איננו קבלן ניצחונות אלא מוביל דרך פוליטית. ה-DNA המפד"לי היה דומה יותר לזה של העבודה בהקשר הזה, מעניין יהיה לראות מה יקרה עכשיו.

3. במשא ומתן הקואליציוני תצטרך מפלגת הבית היהודי לדרוש הרבה מאוד דרישות, ומנגד להתאים את היקף התופינים לגודלה הנוכחי של המפלגה. הבעיה הגדולה בהקשר הזה היא סוגיית תיק המשפטים.

מחד הבטיחה מפלגת הבית היהודי לפעול לשינוי משמעותי בתחום זה, אולם מנגד דרישה של תיק משמעותי שכזה עלולה לחסום את המפלגה מלדרוש עוד תיק בעל ערך. 

דגם אחד לפתרון יכול להיות דגם ישראל ביתנו. דרישה לפיה התיק אמנם לא יהיה בידי המפלגה, אולם הוא ימסר לידי שר שזהותו תתואם עם מפלגת הבית היהודי. במקרה כזה צריך להיות ברור שבני בגין, למשל, איננו מועמד לגיטימי לתיק זה. על מנת להציב בכל זאת רגל משמעותית בנושא זה יכולה הבית היהודי לדרוש את ראשות ועדת חוק חוקה ומשפט, וזאת במקום ועדת הכספים שצפויה להילקח ממנה.

4. אחת השגיאות הגדולות של רבים מאנשי המחנה הלאומי כעת היא תחושת המנוחה על זרי הדפנה. התחושה הזו בנויה על ההנחה שמפלגת "כולנו" היא ימין רך, ולא שמאל מתון כמו "יש עתיד". התחושה היא שיכולה לקום כאן ממשלת ימין ללא הפרעות מתוך הקואליציה.

אולם, התחושה הזו מטעה מאוד. במפלגת כולנו יש קבוצה של ימין רך, שנציגה הבולט הוא היו"ר משה כחלון. אולם, יש בתוכה גם לא מעט חברים שהם בגדר שמאל מתון, בדומה למפלגת "יש עתיד". מי שחושב שיו"ר כולנו יוכל לשלוט במפלגתו כמו לפיד במפלגתו לא מבין את ההבדלים בין שתי המפלגות ואת הדרך השונה בה הורכבו.

"יש עתיד" בנויה על גרעין של מועדון חברים סגור ומגובש, הנהגה מאוד נחושה ומאוד מחוברת, במפלגת כולנו זה לא קיים. חברי הכנסת של כולנו עוד יעשו חיים קשים להתיישבות ולימין בכלל, וזה עוד לפני שאמרנו מילה אחת על בני בגין.