הכנס התמקד באחריותם של בעלות הברית כנגד גרמניה לשואת יהודי אירופה ובחן האם יכלו בעלות הברית לבצע פעולות שיוכלו למנוע את השואה או לכל היותר להפחית ולהקטין באמצעות פעולות מכוונות את מכונת ההרג הגרמנית.
הכנס הייחודי נערך בהשתתפות עשרות חוקרים מארה"ב, סין, בריטניה, פולין וישראל אשר התכנסו במרכז מורשת בגין בירושלים לדיונים בנושא. הם עסקו בסוגיות כמו מתי ומה ידעו בעלות הברית על השואה, מדוע היהודים לא הפעילו לחץ על ממשלות בעלות הברית והאם יכלו לשבש את ההרג.
בין המרצים ניתן היה לראות את פרופ' רפאל מאדוף מהמכון לחקר השואה על שם ע"ש ווימן בוושינגטון. מאדוף בחן את תפקידו של רוזוולט בזמן מלחמת העולם השנייה אל מול הידיעות על שואת יהודי אירופה.
הוא ניתח את תפישותיו הבעייתיות של רוזוולט כלפי היהודים והציונות והחלטתו למנוע את פתיחת שערי ארה"ב לפליטים היהודים המנסים לברוח ממכונת ההשמדה הגרמנית ודחיית כל בקשה להפעלת צבא ארה"ב כדי לשבש את פעילות הנאצים.
פרופ' אלכסנדר גרות' מאוניברסיטת קליפורניה דיבר על הכחשת שואה. בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים "רביזיוניסטים" המנסים לצמצם את ממדי השואה ואף לפקפק בעצם התרחשותה. בנוסף ישנן מגמות נספות כגון הניסיון להפריד בין העם הגרמנים לבין המשטר הנאצי, הצבת הסבל הגרמני כמקביל לסבל היהודי ועוד, על מנת לצמצם ולהקטין את השואה כאירוע חריג ויוצא דופן בהיסטוריה האנושית.
במהלך הכנס הוקרן סרטו של קלוד לנצמן: "הדו"ח של יאן קרסקי". קרסקי היה איש המחתרת הפולנית אשר אסף כבר בסוף 1942 עדויות מגטו ורשה וממחנות ההשמדה ההולכים ונבנים במטרה להשמיד את יהודי אירופה.
הוא הצליח להגיע לארה"ב שם נפגש עם רוזוולט ועם בכירי הממשל אשר סירבו להאמין לעדויות שהביא על מה שהחלו הגרמנים לבצע ביהדות אירופה. קלוד לנצמן הציג את הסרט ודבר על קרסקי ומאמציו לידע על השואה ועל אלו שסרבו להקשיב.