עסקאות זיוף הקלפיות - מבט מבפנים

מיזם חשיפת הענק של תרמיות זיופים ואיומים בקלפיות הערבים הולך ונחשף. יו"ר ועדת הקלפי בטירה מספר איך זה נראה מבפנים.

שמעון כהן , ג' בניסן תשע"ה

קלפי בחירות
קלפי בחירות
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

ישראל זלקוביץ', כיום תושב ירושלים, הוא עוד אחד ממאות פעילים שנשלחו לכהן כחברי ועדות קלפי ברשויות ערביות במגמה לבלום את תופעת הזיופים.

ביומן ערוץ 7 הוא מספר על התופעה כפי שראה אותה ותיעד אותה במכשיר הקלטה שהיה איתו.

לעבודתו ביום הבחירות נשלח זלקוביץ' כחלק ממיזם ענק שמאחוריו עמדו אנשי ועד מתיישבי שומרון בהנהגת שגיא קייזלר. השליחים שקיבלו את הסכמתם והשתתפותם של ראשי 'הבית היהודי', 'הליכוד' ו'ישראל ביתנו' אספו חומר אותנטי רב המעיד על מה שהיה ידוע לרבים בישראל – ההצבעה הערבית נעשית תוך שיבושים, זיופים וקניית קולות לצד איומים וסחיטות.

"במהלך היום היו מספר ניסיונות לרמות, אבל אלה היו דברים קטנים כמו להפוך את פתקי המפלגה הערבית השנייה, תוספת של פתקים של הרשימה המשותפת לתאים נוספים. אלו דברים קטנים שתיקנתי מתוקף תפקידי כיו"ר ועדת קלפי בטירה", הוא מספר.

ישראל זלקוביץ'

זלקוביץ' מציין כי אנשי המקום לא חשו בתחילה שמדובר בתיפקוד מגמתי שלו ושל אחרים בקלפי וראו בנוכחותו של יהודי דתי בקלפי נוכחות רגילה. כששאלו אותו מדוע הגיע השיב ש"באתי לעבוד כי זה אחלה כסף" וקיבל יחס סביר, כהגדרתו.

עם זאת הוא מציין כי במהלך היום חשש כל העת לניצול חוסר תשומת לב מצידו לטובת מעשי רמייה. "לא רציתי לצאת לשירותים כי ידעתי שכשאצא יכניסו מעטפות".

האירוע המרכזי שעליו העיד ואותו תיעד החל לקראת סוף היום "הייתי מצויד במכשיר הקלטה כי הייתי אמור להקליט כחלק מהפרויקט", הוא מספר. "ניגש אלי אחד מחברי הקלפי ואומר לי 'ישראל, חסר לי עשרים שלושים קולות, תן לי, תעלים עין. אמרתי לו 'לא יהיה' אז הוא הציע 'בוא נצא לסיבוב נקנה לך משהו לאכול', אני צריך עשרים שלושים קולות ואתה תיקח למי שאתה רוצה, למי הצבעת? ל'בית היהודי', תיקח קולות...".

"אם לא הייתי שם הם היו דוחפים מאתיים או שלוש מאות פתקים", משוכנע זלקוביץ' הסבור כי ההתמקדות בעשרים או שלושים קולות נועדה רק להסיח את דעתו.

לדבריו במהלך היום ניסיונות הרמאות היו מינוריים באופן יחסי שכן מחוץ לקלפי נכחו שוטרים ומשקיף מתנועת 'הליכוד' הגיע כדי לתגבר כוחות. "היחסים במהלך רוב שעות היום היו בסדר", הוא מציין ומדגיש כי הניסיון לבצע את המהלך הדרמטי ביותר היה לאחר סגירת הקלפי כאשר "מלבדי כולם ערבים, כשכולם מצביעים למפלגה הערבית המשותפת. הדלת נעולה ואנחנו סופרים את הקולות".

לדבריו הבקשות לרמאות בוצעו בנוכחות כחמישה או שישה אנשים מיושבי המקום. איש לא חש צורך להסתיר את כוונותיו. "הדברים נאמרים כשכולם שומעים", הוא אומר ומציין כי ההצעה למכירת קולות נגנזה כאשר המציע "ראה שאין עם מי לדבר".

"אני לא יודע מה ייעשה בהקלטות ובעדויות אבל זה מה שמארגני התכנית רצו – להוכיח שיש רמאות וצריך לפעול נגד", אומר זלקוביץ' המשוכנע כי בבחירות הבאות משימת החשיפה תהיה קשה הרבה יתר כיוון שבציבור הערבי יהיו ערים למגמתיות שבנוכחות יהודים, ובעיקר יהודים דתיים בתפקיד בסביבת הקלפי.

לדבריו הפתרון חייב להגיע מרמת החקיקה ולא מרמת השטח. הוא מספר על שיחות עם חבר שהיה אחד האחראים לביצוע מיזם הפיקוח "הוא סיפר על מקומות נוספים שבהם ניסו לזייף, מקומות שאיימו על חייו 'רואה את האדם הזה שמסתכל עליך. יש לו הרבה חברים..'. כשמאיימים עליך כך אתה לא יכול ללכת לשוטר ולהתלונן שמישהו נועץ בך מבטים, אבל כך נשמע האיום...".