בואו נצא ממצרים

זה אולי נשמע לכם פשוט, אבל 80 אחוזים מעם ישראל נשארו במצרים. ומה איתנו?

הראל חצרוני- מגזין עולם קטן , ו' בניסן תשע"ה

בואו נצא ממצרים
בואו נצא ממצרים
צילום: מערכת עולם קטן

אני לא יודע אם יצא לכם לשמוע את הנתון המדהים הבא: רק 20 אחוז - חמישית - מכל בני ישראל שהיו עבדים במצרים, זכו לצאת לחירות. קלטתם את זה?

ארבעה מתוך חמישה, שמונים אחוז (!) נשארו למות במצרים. זה לא שהם לא יכלו לצאת, הם פשוט לא רצו לצאת. זה נשמע הזוי, מי לא יֵצא אחרי שהוא ראה את עשרת המכות. אבל תחשבו לרגע האם שאלתם את עצמכם פעם אם אתם מאלו שהיו זוכים לצאת ממצרים?

לכל אחד יש מֵצר

לזה חז"ל מתכוונים כשהם מצווים אותנו: חייב אדם בכל יום ויום לחשוב כאילו הוא יצא ממצרים – הרי תכל'ס לא יצאנו ממצרים, לא אתמול וגם לא היום, לפני אלפי שנים אבותינו יצאו ממצרים, אז מה הקטע? הקטע הוא שלכל אחד מאתנו יש מצרים משלו. לאחד אלה הסיגריות, לשנייה זו הטלוויזיה, לשלישי זה המחשב, לרביעית זה הלחץ החברתי ולחמישי זה האינטרנט.

והמצרים האלו הם לא פחות מפרעה, בהתחלה הם פה רך – מדברים אלינו יפה, משדרים לנו כיף ופנאן, אבל אחר כך כשאתה טבוע בהם הכול הופך לפרך – אתה משוכנע שאתה כבר לא יכול לצאת מזה, אתה ממש מאמין שאין לך סיכוי לצאת מזה, ואז אתה מתייאש ואתה כבר לא רוצה לצאת מזה, אתה משכנע את עצמך שטוב לך בזה, והופ! אתה מצטרף ל-80 האחוזים שנשארו במצרים.

כבר לא נרקומנים של השקר

באמת לא קל לצאת ממצרים, לא קל ללכת במדבר, לא קל לקבל את התורה ולא קל להילחם על ארץ ישראל. אבל האם אני בכלל רוצה? האם אני שואף לזה? בא פסח ואומר: אתה יכול לצאת מזה חביבי! יש לך נשמה שיכולה לצאת מכל המֵצָרים. הבעיה שלנו היא שאנחנו חושבים שהכוח שלנו הוא סופי ומוגבל, ולכן כבר אין לנו סיכוי לצאת מזה, אבל באה קריעת ים סוּף ואומרת לנו, אני קורעת את הים של הסוֹף, את הים של המחשבות הסופניות האלו שאומרות שלכוחות שלנו יש סוף.

בא הקב"ה ואומר: לכוחות שלך אין סוף! בידיך נמצאים כל הכוחות להצליח. כל אלו שחשבו שלכוחות שלהם יש סוף נשארו במצרים, הם הקשיבו לפרעה, לפה הרע שלו. ואת זה אנחנו מתקנים בפסח – פה שח, מדברים דיבורי אמונה, אוכלים את לחם האמונה, את המצה, ומבינים שהכוחות שלנו הם אינסופיים, שגם עם ישראל שהיו במ"ט שערי טומאה, שהיו טבועים בתוך הג'יפה הכי גדולה בעולם, בתוך השקר, נרקומנים של השקר, הצליחו לצאת מזה ולהיכנס למ"ט שערי טהרה.

השאלה היא אם אני רוצה לצאת, לא אם אני יכול. השאלה אם אני יכול היא הבריחה הכי גדולה. כמו בצבא: אין לא יכול, יש לא רוצה. זו ההבטחה של פסח, מי שרוצה – יכול.

אז בואו נצא ממצרים, הרי מי שנשאר במצרים - מת. ואתם לא רוצים למות. אתם רוצים לחיות, לחיות חיים מלאים בקדושה ובטהרה לחיות חיים מלאים בעצמה וסיפוק. אז יאללה, צאו מהשבזה, צאו ממצרים ובואו נקפוץ לים.

הצטרפו למנויי מגזין הנוער עולם קטן