חוזרים לערש ההתיישבות – תחנת הרכבת שבשומרון

במלאת ארבעים שנה לפריצת ההתיישבות בשומרון יחזרו מתיישבים ותיקים וצעירים בחול המועד אל תחנת הרכבת שבה הכול החל.

שמעון כהן , י"ב בניסן תשע"ה

הימים ההם במקום הזה
הימים ההם במקום הזה
צילום: לע"מ



טוען....

ארבעים שנה אחרי העלייה ההמונית לתחנת הרכבת הסמוכה לסבסטיה, עליה שהפכה לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה והמורשת של ההתיישבות ביהודה ושומרון, יתקיים במקום בחול המועד הפנינג המוני.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בני גל, מנהל הישיבה בחומש וממארגני האירוע אותו הוא רואה כהיסטורי וכציון דרך גם לקראת הבאות. "המטרה היא לחדש את הקשר עם המקום הסמלי והחשוב הזה שהוקם לפני מאה שנה, אז יצאה הרכבת הראשונה", הוא מציין ומזכיר את עברה של התחנה שהוקמה על ידי השלטון הטורקי כחלק ממיזם תעבורתי ענק שקישר בין עבר הירדן המזרחי למערבי והיה גם לעזר בהעברת הכוחות הטורקים לעבר תעלת סואץ לקראת המלחמה מול הכוחות הבריטיים.

מתברר כי על אף היותה של התחנה סמל התיישבותי והיסטורי מובהק היא עומדת בשיממונה מזה ארבעים שנה,  "למרות שמדובר במקום ששייך למדינה ולהתיישבות", אומר גל המציין כי בהיעדר אחיזה יהודית במקום יש כבר מי שלוטשים עיניים למקום.

גל קורא לציבור הרחב להגיע למקום ביום רביעי שבחול המועד החל משעה עשר ועד חמש אחר הצהרים לאירוע בו תוצג תערוכת צילומים נדירים מימי ראשית תפקודה של הרכבת כמו גם תערוכת ראשית ההתיישבות לצד הפעלות לילדים, אתר פיקניק ועליות לתצפית וסיור בחומש.

בדבריו מציין גל כי השאיפה היא שהציבור יגיע למקום כפי שאדם מגיע לביתו, בכלי רכב פרטיים ולא באוטובוסים ממוגני ירי וללא תחושה שמדובר במקום הנטוע אי שם מעבר להרי החושך.

"יש כאן חיבור מעניין בין תחנת הרכבת לפעילות המתרחשת זו השנה השמינית בחומש. אנחנו לא רק מתחברים להיסטוריה כי היא מעניינת ומרתקת, אלא שכל היסטוריה היא לימוד לחשיבה ועשייה נכונה בהווה, וכמו שהיטיב לבטא זאת יהודה עציון כשהגדיר את תחנת הרכבת כמקום שאינו תחנה סופית אלא מקום הצטיידות להמשך. לכן אנחנו חוזרים לתחנת הרכבת ועולים לחומש אחרי שאיבת כוחות וחידוש הקשר".

לצד הדברים הללו נשאל בני גל אודות ההבטחות והצהרות האמונים של פוליטיקאים רבים לפעול על מנת לאפשר את חידוש הנוכחות היהודית במקום ונדמה שמההבטחות הללו לא נותר דבר. גל מציע לנו להעביר את השאלות המיועדות לפוליטיקאים אל הפוליטיקאים עצמם. לדבריו, הפעילים עצמם "שואבים כוח מוותיקי גוש אמונים, כמו בני קצובר והרב מנחם פליקס ואחרים שהיו שותפים אז ושותפים היום, שמה שיכול לשנות אלו המעשים – לא מה יגידו הפוליטיקאים אלא מה יעשה הציבור ומה הוא יצביע ברגליים ואחרי התמדה עקשנות ופעילות של הציבור מתוך ביטחון בה' המציאות הפוליטית תשנה גם היא. יש היתכנות לכך שהמציאות תשתנה אם הציבור ימשיך להגיע בהתמדה עקשנות ואמונה".