העיר העתיקה. ארכיון
העיר העתיקה. ארכיוןפלאש 90

בירושלים העתיקה מתקיימים מזה 15 שנים סיורים ייחודיים שלוקחים את המבקרים בעיר למסע רגלי ב'ירושלים הבלתי ידועה', כלשונו של אריאל קופלד, מראשי עמותת 'רחובות העיר' המספר על הסיורים ביומן ערוץ 7.

בשיחה עמו מבהיר קופלד מהי אותה ירושלים בלתי ידועה – הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי, אזורים בעלי עבר יהודי עשיר הכולל בתי כנסת, ישיבות ומוסדות חסד רבים, אך כאלה שמטעמים היסטוריים כאלה ואחרים הוסרו ממפת התיור והטיול הירושלמי ו"נשכחו מלב", כלשונו של קופלד המכנה את האזורים הללו 'הרובע היהודי המתחדש'.

"לצערנו אחרי שחזרנו לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים התרכזה הפעילות השלטונית של ישראל בחלק הקטן המכונה הרובע היהודי", הוא אומר ומציין כי "בפעילות ברוכה של עמותות שונות חזרו יהודים לאתרים הללו, לישיבות ובתי הכנסת הללו, אבל מבחינת תיירות וביקורים הציבור עדיין לא יודע ולא מכיר".

דוגמא לדבריו הוא מזכיר את רחבת הכותל הקטן, שריד בית המקדש הידוע פחות מהרחבה המוכרת כרחבת הכותל המערבי, כך גם ישיבת עטרת ירושלים ותצפית בית הצלם הצופה אל מקום המקדש.

על הסיור עצמו הוא מציין כי מדובר בסיור חווייתי שלתוכו יצקו אנשי העמותה מידע מחקרי שנאסף על ידי החוקר וההיסטוריון אהרון ביר ז"ל ושבתאי זכריה. הסיפורים והמידע שנאסף ושובץ בנקודות השונות שלאורך המסלול עולים במהלכו.

בדבריו מציין קופלד דוגמאות אחדות לסיפורים המלווים את האתרים השונים: אחד מהם הוא סיפורה של רחל גרין, היהודייה האחרונה שנותרה בצפון העיר העתיקה, בשכונת שער הפרחים. היא נותרה לגור לבדה בין פרעות תרפ"א ועד פרעות תרפ"ט. "הערבים העריכו אותה ודאגו שלא יפגעו בה. זה סיפור מרתק שלשמוע אותו בחצר שער הפרחים ולשמוע על תולדות משפחתה זה בהחלט דבר יפה".

"סיפור נוסף נוגע למבנה שמוכר בשמו כבית שרון, המבנה ששמו המקורי הוא חצר ויטנברג שאותו רכש ראש הממשלה לשעבר. מה שמעניין בו הוא סיפור הרכישה של ויטנברג, יהודי חרדי שהגיע לירושלים, שרצה לקנות את הבית על רחוב הגיא אבל הייתה לו בעיה של תרגום מול הפטריארכיה הלאטינית. לשם כך הוא נעזר באליעזר בן יהודה שהיה מוחרם על ידי הישוב החרדי. הם גואלים יחד את הבית וכשהוא מגיע לבן יהודה ושואל כמה לשלם לו על התיווך אומר לו בן יהודה שאת שכרו קיבל בגאולת בית בירושלים".

קופלד מספר על האוכלוסייה המגוונת המגיעה ומשתתפת בסיורים. לדבריו "תבנית המשתתפים הא חתך של העולים לרגל, יש מכל סוג – חרדים חילוניים ומסורתיים, לאו דווקא מהציבור המתנחלי הקלאסי", כלשונו.

לדבריו המורכבות של המסיירים גורמת לכך שכל אחד ואחד מוצא את ירושלים שלו בסיורים. בעוד המשפחה החרדית תתחבר לסיפור על המהרי"ל דיסקין, סיפור שיסופר בחצר בית היתומים שאותו הקים המהרי"ל, הרי שהחילוני יתחבר לסיפור על בן יהודה שמסייע לבית שבו יתגורר לימים ראש הממשלה שרון.

ומה לגבי החשש הביטחוני? קופלד מציין כי אמנם קיים חשש טבעי ראשוני, אך כאשר המציאות הרגועה והמאובטחת על ידי כוחות הביטחון מתבררת התחושה מתחזקת והמסיירים יוצאים מהסיור עם תחושת ביטחון מלאה.

בדבריו קורא קופלד לאוכלוסיה היהודית לחזק את הסיורים באזורים אלו בשאר ימות השנה ולא רק בימי חול המועד ויום ירושלים. זאת בעיקר לנוכח הנוכחות המוגברת של תיירים נוצרים, צליינים, שגודשים את האזור לאורך השנה כולה, בימים בהם כמעט ואין נוכחות יהודית.

עוד מעיר קופלד כי העמותה פועלת לצמצום בעיה נוספת שקיימת באזור זה והיא מגבלה שמטיל משרד החינוך על טיולי תלמידים באזורים הללו, בה בשעה שמרבית הטיולים בעיר העתיקה בכל ימות השנה הם טיולי בתי ספר. לדבריו לבד ממסלול קצר אחד ברובע היהודי האיסור מונע תנועת תלמידים באזורים הללו. לטעמו על מקימי הממשלה הבאה לפעול לביטול האבסורד שבו המקום היחיד בעולם שתלמידים ישראלים אינם יכולים לטייל בו הוא הרובע הירושלמי.

אז איך מגיעים אל סיורי החינם של עמותת 'רחובות העיר'? קופלד מזמין ליצור קשר טלפוני (072-2555616) או להגיע אל הדוכן הניצב ברחבת הכותל החל מהשעה 11:00 ועד 18:00 ולנצל את ההזדמנות לתצפת מבית הצלם אל מקום העזרה בסיורים המודרכים והמאובטחים שיוצאים בכל רבע שעה.