"נאפה לאחר הפסח"?

ראש מחלקת מאפיות וקונדטוריות ברבנות הראשית, הרב חגי בר גיורא, מסביר כיצד מתנהל ייצור הלחמים והמאפים לאחר הפסח.

ישי קרוב , כ"ג בניסן תשע"ה

מאפה רוגלך
מאפה רוגלך
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

חג הפסח מאחורינו ומאמש החלו במאפיות השונות לייצר מוצרי חמץ חדשים, אך מסתבר שלא כל מוצר שיוצא מהמפעל לאחר הפסח, אכן יוצר לאחר הפסח.

ראש מחלקת מאפיות וקונדיטוריות ברבנות הראשית לישראל, הרב חגי בר גיורא, הסביר בראיון לערוץ 7 כי חלק מהמאפים יוצרו באופן מלא או חלקי לפני הפסח והוכנסו להקפאה, ובמקרים אחרים הבצק הוכן מלפני החג, ולאחר הפסח רק אפו אותו.

הבורקסים, הרוגלך ושאר דברי המאפה, הם מוצרים שהוקפאו - גם בקונדיטוריות העומדות תחת פיקוח כשרותי למהדרין של רבנות או בד"צ. כמובן, ציין הרב בר גיורא, כי מדובר במאפיות שמכרו את החמץ כדת וכדין, אך המידע חשוב מאחר ויש המקפידים לאכול רק חמץ שנאפה לאחר הפסח.

"אם לא כתוב על המוצר שהוא יוצר לאחר הפסח אז כנראה הוא יוצר מלפני הפסח", הסביר ראש מחלקת קונדטוריות, "אך אם המוצר יוצר לאחר הפסח, אזי אפשר להיות בטוחים כי הוא נאפה מבצק שנילוש לאחר הפסח ולא מבצק שנשמר בהקפאה".

הוא ציין כי המוצרים שהוקפאו מוצאים מההקפאה מיד לאחר החג עבור הנגלה הראשונה של החלוקה, אך לאחר מספר שעות כבר מתחילים לייצר מוצרים מבצק חדש. עם זאת, ציין הרב בר גיורא, בקונדטוריות ובמסעדות ממשיכים להשתמש בבצק מלפני הפסח עד שהם מסיימים את המלאי שלהם, "זה כבר תלוי במהירות התחלופה המקומית".

הוא סיפר כי בעבר המאפיות היו משתמשות לאחר הפסח בקמח יבש שהחיטים לא נלתתו מלפני הפסח ואין בו שום חשש חמץ, אך כיום רובן ככולן של המאפיות הגדולות משתמשות בקמח שנלתת (קמח שהפך בתהליך הטחינה לחמץ) מלפני פסח, זאת במטרה להקל על הטחינה, ויש בו חשש חמץ.

בלחם המלא אין חשש של חמץ לאחר הפסח, זאת מאחר שמכניסים בו גלוטן חיצוני, "וגם אם משתמשים בגלוטן ישן, אז מדובר בתערובת חמץ לאחר הפסח וחכמים לא גזרו על זה".

לסיום הסביר ראש מחלקת קונדיטוריות ומאפיות כי הסיבה לכך שאין תעודות כשרות המציינות מאיזה בצק יוצר המאפה, היא בשל קושי שיווקי, "היות וזה כשר, אי אפשר לכפות את המפעלים לפרסם באיזה בצק מדובר".