חוק פופוליסטי. פריג'
חוק פופוליסטי. פריג'פלאש 90

חבר הכנסת עיסאוו'י פרג', איש מרצ, מספר ביומן ערוץ 7 כי ניתוח המהלכים הפוליטיים האחרונים יחד עם קולות שהוא שומע במפלגת העבודה מחדדים אצלו את  התחושה שממשלת אחדות קרובה הרבה יותר מאשר ממשלת ימין.

בעקבות הדברים קורא חבר הכנסת פרג' ליו"ר העבודה, חבר הכנסת הרצוג, שלא להתפתות למה שהוא מגדיר כמלכודת שטומן לו נתניהו ולבנות באופוזיציה את כוחו כחלופה שלטונית.

דבריו של פריג' מקבלים משנה תוקף ומשמעות לנוכח פגישתו אתמול של ראש הממשלה עם חבר הכנסת הרצוג בארבע עיניים ולנוכח דבריו של השר גלעד ארדן ולפיהם אם מפלגות הימין לא יוותרו על דרישותיהן יגיש הליכוד למפלגת העבודה הצעות נדיבות.

"צריך להגיד את האמת", אומר פריג'. "לפני הבחירות גם המחנה הציוני של ציפי והרצוג וגם נתניהו אמרו או אנחנו או הוא. העם ידע את הכול לפני הבחירות, העם הכיר את מסוגלותו של נתניהו בתחום המדיני, העם ידע על יכולותיו הכלכליות, ידע ובחר בנתניהו להרכבת הממשלה אז תן לו להרכיב את הממשלה".

"כדי להיות חלופה שלטונית צריך לעמוד בהבטחות", אומר פריג' ופונה להרצוג: "תארגן את הכוחות באופוזיציה ותיערך להחלפת השלטון. מפלגת המחנה הציוני, נקרא לה 'העבודה המורחבת', צריכה להנהיג את האופוזיציה. אנחנו צריכים להיות שם ומשם לפקח על מהלכי הממשלה".

פריג' נשאל אם אינו מקבל הסברים בנוסח 'צו השעה' ו'שעת חירום לאומית' או צורך להצלת המדינה כסיבות ראויות להניח בצד את הבטחות טרום הבחירות ובכל זאת להיכנס לממשלתו של נתניהו. לדבריו המציאות היא שבממשלה שכזו לא תהיה למפלגת העבודה השפעה לא בסוגיה האיראנית ולא בסוגיית האיום מכיוון דאע"ש ולמעשה ההגה יהיה נתון בידי נתניהו.

הוא מזכיר את הניסיון של לבני בקדנציה הקודמת, ניסיון שהוכיח כי נתניהו מאפשר לדבר עם הפלשתינים עד הרגע האחרון ואז מפוצץ את המגעים. כך לדבריו היה גם עם לפיד שקיבל לידיו את הנהגת האוצר אך בקו הסיום נתניהו "פינצ'ר" לו את תכניותיו, כהגדרתו של פריג'.

חבר הכנסת פריג' שב ופונה לחבר הכנסת הרצוג בקריאה שלא להוות עלה תאנה פוליטי לנתניהו ולא להאמין להבטחותיו. "זו כבר קדנציה רביעית של נתניהו. מה הוא יוכל לחדש? אנחנו מכירים אותו", הוא אומר ומזכיר את מה שהוא רואה כזגזוגיו של נתניהו: "נאום בר אילן טוב ולא טוב, ערביי ישראל נוהרים ואחר כך הוא מתחרט. למי להאמין?".

"הוא רוצה להשתמש במחנה הציוני כדי להחליף ויטרינה אבל האסטרטגיה לא תשתנה", מוסיף פריג' וכשהוא נשאל אם להערכתו ממשלת אחדות לא יכולה לחזק את מפלגתו מרצ כאלטרנטיבה השמאלית היחידה הוא מציין כי מפלגתו החזיקה מעמד ושרדה "למרות כל ההתפתחויות האחרונות ולמרות ההצבעה הלאומנית של היהודים והערבים ולמרות האווירה הלאומנית. אנחנו מסתכלים על הגוש כגוש וחושבים על טובת המדינה ועל הצורך בהחלפת השלטון.

"שלטון נתניהו מזיק למדינה ולאזור. הוא רע ליהודים ולערבים. ראינו את התעלולים והפעולות שלו. האיש לא מסוגל להביא אותנו לחוף מבטחים. לא מסוגל לקבל החלטות. הוא יצר תיאוריית פחד אצל האזרחים שמחפשים ביטחון ושוכחים מכל החיים. התיאוריה הזו עובדת. באופוזיציה נתקן ונתריע ונהיה לוחמניים", הוא אומר וקורא למפלגת העבודה שלא לשגות בתחושות שכמפלגת שלטון היסטורית אנשיה יתקשו לתפקד באופוזיציה ואחיזה בשולחן הממשלה הכרחית עבורם. לטעמו אם אלו התחושות במפלגת העבודה הרי יתכן שמפלגה זו סיימה את תפקידה ההיסטורי.

בהמשך הדברים נשאל פריג' אם תחושותיו על התקרבות לקראת ממשלת אחדות מבוססות גם על קולות מתוככי מפלגת העבודה או שמא רק על תחושותיו והערכותיו.

לדבריו הוא אינו שומע קולות בין ידידיו אנשי העבודה המאיימים בפילוג המפלגה או בערעור על מעמדו של הרצוג במידה וזה יחליט לפנות לממשלת האחדות. לדבריו תחת הכותרת של 'מצב חירום איראני' "הכי קל להפר הבטחות", כלשונו.

עוד הוא מוסיף ומציין כי חבריו הקרובים במפלגת העבודה אומרים לו שעד כה טרם התקבלה החלטה חד משמעית השוללת הליכה לממשלת נתניהו וגם מכך הוא למד שהסיכויים לממשלה שכזו אינם נמוכים כלל ועיקר.

פריג' סבור כי החתימה הקרובה דווקא עם כחלון כמפלגה ראשונה המצטרפת לממשלת נתניהו והנכונות להעניק לו את משרדי האוצר, השיכון והסביבה מלמדות גם הן על אפיק ממשלת האחדות שכן כחלון יהיה ללשון מאזניים הכרחית בכל ממשלה והוא מהווה למעשה המפתח לקיומה של הממשלה הבאה בכל הרכב "נתניהו אומר שאם הוא הולך על אופציית העבודה הוא חייב את כחלון".

כל זה, לטעמו, מראה על "הכיוון של הממשלה הבאה הוא יותר העבודה מאשר בנט. העניינים ברורים", קובע פריג' ומחדד שוב את קריאתו להרצוג שלא לחבור לממשלה זו "לכן אני מתריע שהעבודה לא צריכה להיות שם, אלא לתת לנתניהו לנהל את העניינים על פי בחירת הבוחר. לחכות ארבע שנים שבהם נהיה אופוזיציה לוחמנית וממשלת צללים ויש לנו מספיק כוח לעצור פעילות ממשלתית שגויה. לא נכון להיות במקום שהבוחר לא רוצה שנהיה בו".