גנץ: להכיר בגבורת השורדים והמשתקמים

"גם בכפר אחים שנוסד על ידי קורבנות השואה ששרדו, היה תמיד צל שואה. הצל הזה היה כל כך נוכח", סיפר הרמטכ"ל לשעבר בטקס בניר גלים.

נתנאל כ"ץ , כ"ז בניסן תשע"ה

להכיר בגבורת השורדים. גנץ
להכיר בגבורת השורדים. גנץ
צילום: בלומברג תקשורת

כ-2,000 תושבים השתתפו אמש (רביעי) בעצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שהתקיימה בבית העדות במושב ניר גלים שבחבל יבנה במעמד הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ, בן למשפחת ניצולי שואה.

גנץ אמר בנאומו, כי "כילד ישראלי, גדלתי במושב כפר אחים, וכאנשי ניר גלים ומקומות אחרים בישראל גם בכפר אחים שנוסד על ידי קורבנות השואה ששרדו היה תמיד צל שואה. הצל הזה היה כל כך נוכח, ובכל זאת לא יכולנו להבין את גודלו של הכאב, לא יכולנו לחוש את עוצמתה של מועקת האובדן. אני חושב שלא נוכל לחוש זאת גם עתה. כן נוכל ונכיר בגבורת השורדים והמשתקמים, אלה שמעפר ומעפר קמו, זקפו קומה ונפש והגם כי לא יכלו ולא רצו למחוק את הכאב, אזרו כוחות להתחיל מבראשית את המעשה האישי, המשפחתי, החברתי והלאומי".

"למניעת פוטנציאל האימה נדרשת לנו עוצמה ביטחונית מחסנת. מוטלת עלינו גם חובת שוויון הכבוד- שוויון הכבוד האנושי והאישי, שוויון בכבוד האזרחי, שוויון כבוד האדם. עשיר ועני, דתי או חילוני, יהודי ושלא יהודי, כולם בני אנוש, כולם זכאים לאותו שוויון וכבוד. ראוי ששוויון זה ועיקרון כבוד האדם הם שיבחינו בהמשך מעשה התקומה, והם שיהוו עמוד שדרה ערכי. רק שילוב כזה של עוצמה צבאית ומדינית, לצד חוסן אישי, ערכי, לאומי וחברתי, יהווה את בסיס הנצח לתקומה הקונסטרוקטיבית של עם ישראל בארצו", הוסיף גנץ, "בשם קורבנות השואה ושרידיה, משקמי העם ומקימי המדינה נזכור את זכר הנספים ונצהיר את מחויבותנו לשימור מורשת עבר, ולהבטחת תקומת עתיד".

ראש מועצת חבל יבנה, משה ליבר, בן להורים ניצולי שואה מהונגריה אמר בטקס, כי "היום אנו מבקשים להזדהות עם קרב הישרדות מופלא נוסף, עם המאבק לבניית החיים שלאחר השואה. אנו מביטים בהערכה כיצד הקמתם משפחות, כשחלקכם נאלצים להקים משפחה מחדש, אנו מפנימים את המאבק הקשה מכל – ללמוד לחיות עם העבר, עם הסיפורים שלא סופרו וחלקם לא יסופרו לעולם, עם תחושות האשמה על אלה שנותרו שם ועם אי ההבנה למה מכולם, דווקא אני נותרתי בחיים".

עוד הוסיף ליבר כי "בשני העשורים הראשונים של המדינה לא קל היה להיות בן או בת לניצולי שואה. היטיבה לתאר זאת ליזי דורון בספרה המיוחד "למה לא באת לפני המלחמה". אך זה לצד זה למדנו, ילידי הארץ וילדי הדור השני לעבד את מוראות השואה בצורה נכונה יותר עד שבני הדור השלישי אינם יותר נכדי הניצולים, אלא כל ילדי ישראל שנוסעים למחנות בפולין, מראיינים שוב ושוב את אחרוני הניצולים ומתרגשים עד דמעות, בן עדות המזרח ובן ליוצאי מזרח אירופה. ניר גלים הפכה לבית להנצחת הציונות הדתית בשואה ומסמלת בעצם קיומה המשגשג והפורח את התקומה המופלאה".

מנכ"ל 'בית העדות', אריאל בריח ציין בדבריו כי "גם לאחר 70 שנה לשחרור היהודים ממחנות ההשמדה, אנו רואים חובה לקיים את צוואתם של שישה מיליוני היהודים שנרצחו, חובה של הנחלת הזיכרון לדורות הבאים. הערב בעצרת שתקיים הערב בבית העדות נלווה ניצולים מרגע השחרור ועד היום. הציבור הרב שמגיע מדי שנה לעצרת חוזר לביתו עם חוויה מרגשת ומיוחדת".

רב מושב ניר גלים צבי ארנון, התייחס למבט האמוני על השואה, "אם מעמד הר סיני נמצא בקצה האחד של הסקאלה, הרי שאושוויץ נמצאת בקצה השני שלה. אם מעמד הר סיני נמצא בראש קצה ההתגלות שבין האלוקים והאדם, הרי שאושוויץ נמצאת בראש הקצה של הסתר הפנים. הסבל הנורא שעבר על העם היהודי מתח כמעט עד קצה היכולת את מבחן האמונה ואת מבחן הקשר בין אלוקים ואדם. לאחר מכן שייכת רק מציאות של 'ואנחנו קם ונתעודד', שייך רק לעלות מהתהומות אל המעלות. אנו רוצים לקוות שהמסלול בו אנו צועדים היום הוא מסלול של עלייה, כמו מפסח לשבועות לקראת התגלות מחודשת, לקראת חיבור וקישור בין כנסת ישראל לרשב"ע".

את הטקס בהנחיית אמילי עמרוסי ליוו הזמר קובי אפללו לצד אמנית הציור בחול אילנה יהב והשתתפו בו בנוסף ראש מועצת חבל יבנה משה ליבר, מנכ"ל בית העדות אריאל בריח, רב מושב ניר גלים הרב צבי ארנון, מנכ"ל אשכולות- פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית צחי דיקשטיין, חזן ניר גלים ישראל גולדברגר וראשי מועצת חבל יבנה לשעבר אליעזר (ביני) ביננפלד ושרגא שמר-ניצול שואה ממקימי בית העדות וממייסדי מושב ניר גלים.