דרישה: למנוע קיום טקס הזיכרון ה"אלטרנטיבי"

משפחות שכולות דורשות משר הביטחון שלא לאפשר למשפחות מחבלים שנהרגו להיכנס לישראל לצורך "טקס יום זיכרון משותף".

ידידיה בן אור , ל' בניסן תשע"ה

טקס הזיכרון לחללי משמר הגבול
טקס הזיכרון לחללי משמר הגבול
צילום: חטיבת דובר המשטרה

מאות משפחות שכולות קוראות לשר הביטחון לאסור באופן מיידי את כניסתן של משפחות מחבלים לישראל, לצורך השתתפות בטקס יום זיכרון משותף של מחבלים שנהרגו בעת שביצעו פיגועים ושל חללי מערכות ישראל שנפלו בעת שמירה על העם והארץ.

במקביל דרשו המשפחות כי השר יפעל להוסיף לחוק יום הזיכרון (התשכ"ג-1963) תקנה האוסרת לקיים אירועים עם מחבלים ביום הקדוש ביותר למשפחות השכולות בפרט ולעם ישראל בכלל.

את המכתב שלחו המשפחות בעקבות קיומו של הטקס, ביוזמתו של ארגון שמאל קיצוני בשם "לוחמים לשלום".

"לא יעלה על הדעת שגוף קיקיוני המזכיר את רוצחי בנינו, ומביא את משפחותיהם לתוך שטחי ישראל, יקבעו לנו עובדה שיום הזיכרון, יהפוך ליום זיכרון משותף עם אויבי המדינה", אומרים ההורים השכולים.

יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, אשר היה שותף ליוזמה, מסביר כי "מדובר ביום החשוב כל כך שבו כל עם ישראל מתייחד עם הנופלים ולא יעלה על הדעת שגוף קיקיוני יקיים אזכרה משותפת ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה".

קצובר הוסיף, כי "כולנו תקווה כי השנה יפעל שר הביטחון למניעת כניסת משפחות הרוצחים. עד שנה הבאה נפעל שתתווסף תקנה לחוק הקיים שתאסור לקיים ביום זה פרובוקציות משותפות עם אויבי ישראל".

מתנועת "לוחמים לשלום" נמסר בתגובה, כי "הטקס הוא יוזמה של אב שכול, בומה ענבר, ששכל את בנו יותם – לוחם גולני – ב-1995 בלבנון. ענבר יזם את הטקס מתוך כוונה לאפשר למשפחות שכולות לציין את יום הזיכרון תוך הדגשת מסר של פיוס ופעולה למניעת שכול נוסף. עם השנים הצטרפו משפחות שכולות לטקס מתוך הזדהות עם מטרות אלו ומספר המשתתפים גדל בהתמדה. בשנים האחרונות נכחו בו למעלה מ-3000 איש ואלפים נוספים צפו בשידורו באינטרנט.

בטקס אנו מכבדים את זכרון הנופלים וכואבים את כאב של המשפחות. הכאב הזה אינו זר לנו. רבים מאיתנו שירתו בתפקידים קרביים, חלקנו איבדנו קרובי משפחה וחברים. אולם עלינו לזכור ולהזכיר שמלחמה אינה גזירת גורל אלא בחירה אנושית. דווקא ביום הקשה הזה אנחנו קוראים לשני הצדדים להכיר בכאב ובתקווה של אלה החיים מעברה השני של הגדר ולנסות למנוע את המלחמה הבאה. כך, אולי, ביום הזיכרון של השנה הבאה לא נצטרך למנות קורבנות נוספים.

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני מדגים מדי שנה את עצם היתכנותם של אמפתיה וכבוד הדדי בין העמים. הטקס מממש, ולו לזמן קצר, את האפשרות לכונן שלום לא על-בסיס העלמה והתעלמות מן הכאב, אלא דווקא תוך התייחסות אמיתית לאובדן ולשכול של שני הצדדים. את המסר הזה נחזור ונמשיך להשמיע בפעילויות שלנו בכל השנה, וגם ביום הזיכרון – כדי להדגיש שעלינו לעשות כל שביכולתנו, ישראלים ופלסטינים, כדי למנוע את הקרבנות הבאים".