מי מרחיב את סמכויות היועמ"ש? היועמ"ש

מחקר בחן את היקף סמכויות היועמ"ש בארץ לעומת העולם המערבי. המסקנות מלמדות: היועץ מסכל מדיניות של ממשלה נבחרת ללא סמכות בחוק.

שמעון כהן , ב' באייר תשע"ה

עו"ד יהודה ויינשטיין
עו"ד יהודה ויינשטיין
פלאש 90



טוען....

מכון 'פורום קהלת' מפיץ בימים אלה בקרב משרדי הממשלה, שרים, חברי הכנסת ולבכירי המערכת המשפטית במדינה את מסקנותיו של מחקר חדש שנוהל בידי עו"ד ד"ר אביעד בקשי, ולפיו בניגוד למקובל במדינות המערב נוטל היועץ המשפטי לממשלה בישראל סמכויות נרחבות ללא חקיקה שמורה על כך ובפעולותיו מונע מהרשויות האחראיות לפעול כפי שהן נדרשות מתוקף תפקידן.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עו"ד בקשי שסיפר על המחקר שמצא כי קיים פער גדול מאוד בין הסמכויות של היועמ"ש בישראל לבין במדינות האחרות שנבדקו - ארה"ב, בריטניה, גרמניה וקנדה. מסתבר שישראל היא המדינה היחידה בה היועץ המשפטי לממשלה אינו מוגדר כתפקיד פוליטי ואינו ממונה על ידי נבחרי הציבור, ורק בישראל על ראש הממשלה נאסר לפעול נגד עמדת היועץ. גם בנקודות המעטות בהן יש ליועץ המשפטי במדינות אחרות סמכות לכפות את דעתו הרי שמדובר ביועץ המזוהה מראש עם עמדות הממשלה ומחויב כלפיה.  

המחקר מציג את המציאות הקיימת בישראל, מציאות בה חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה מחייבת את השרים או את הממשלה הממונה על אותם יועצים. כמו כן לעתים היועץ המשפטי לממשלה כופה על הממשלה או על שר אותם הוא מייצג, עמדה שתוצג בפני בית משפט בשם הממשלה או השר בניגוד לעמדתם המקורית המקצועית.

ממסקנות המחקר שאותו ערך עו"ד ד"ר בקשי קיימות חמש בעיות מרכזיות במציאות הקיימת. הראשונה היא הפגיעה בדמוקרטיה שכן רצון הציבור לממש את מטרותיו כפי שבא לידי ביטוי בבחירות נבחרי הציבור מסוכל על ידי הייעוץ המשפטי. הבעיה השנייה היא פגיעה במשילות כאשר יועצים משפטיים מעכבים ובולמים תהליכים ומונעים מהממשל לתפקד. דוגמא לכך מציג בקשי באיסור שהטיל היועמ"ש על מימון החטיבה להתיישבות על אף שמדובר בכלי שהממשל בחר בו כראוי לקידום תפיסותיו ומגמותיו. דוגמא נוספת היא החלטתו לפיה לא ניתן למנות מפכ"ל חדש בתקופת בחירות על אף הבקשות של השר האחראי לנוכח קריסת צמרת המשטרה בתקופה האחרונה. כל אלה ועוד נמנעים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, על אף שאיש לא בחר בו לשם כך אלא לשם ייצוגה של הממשלה בפני בית המשפט.

בעיה נוספת שעולה במחקר היא הפגיעה באחריות הממשלה. עו"ד בקשי מסביר כי היועץ המשפטי שמונע יוזמה ממשלתית אינו נושא באחריות לכישלון השר ביעדי משרדו, ואילו השר שנכשל מגלגל מעליו, בשל התערבות היועץ, הן את אחריותו להשגת יעדי משרדו והן את אחריותו לשמירת החוק. גם כאן דוגמא בולטת מהתקופה האחרונה היא היעדר היכולת למנות מפכ"ל בהוראת היועץ המשפטי למרות שהחוק אינו אוסר זאת.

סוגיה נוספת היא הפגיעה באחריותו של בית המשפט. המחקר מציין כי כאשר בית משפט נותן צו נגד הממשלה הרי שהוא נושא באחריות הציבורית למעשיו. לעומת זאת כאשר היועץ המשפטי נותן הנחיה בשל פרשנותו לפסק דין אין מי שנושא באחריות.

הבעיה החמישית שאותה מציג המחקר, בעיה הנובעת מריבוי סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, היא בעיית הפגיעה בזכות להליך הוגן. "לאחרון העבריינים מגיע בצדק ייצוג משפטי ורק את הציבור ונבחריו אין מי שייצג כאשר היועץ המשפטי לממשלה מציג עמדה אחרת או מייצגם בשפה רפה", אומר בקשי.

בדבריו מציין ומדגיש עו"ד בקשי כי סמכויותיו ההולכות ומתרחבות של היועץ המשפטי לממשלה אינן ניתנות לו על פי חוק כלשהו אלא אך ורק על פי פרשנותו שלו עצמו, פרשנות שברבות השנים העניקה לו עוד ועוד סמכויות וכוח.

עו"ד בקשי נשאל מדוע ביקורת מסוג זה נשמעת בעיקר מימין על תפקודו של היועץ המשפטי לממשלה, ובמענה הוא שולל את הנחת היסוד של השאלה ומספר על ביקורת שנשמעת מכיוון בכירים באקדמיה שאינם מוטים פוליטית ימינה על האקטיביזים השיפוטי, כמו גם שיחות עם אנשי מפלגת העבודה ובשעתו 'קדימה' שאף הם הביעו מורת רוח מיתר הכוח שהיועץ המשפטי נוטל לעצמו, ולמעשה מסכל את יכולת המשילות של הממשלה שנבחרה לשם כך.

במסקנות המחקר שכאמור הופץ בקרב בכירי מדיניות ומשפט קורא פורום קהלת לערוך רפורמה יסודית בהגדרת תפקידיו של היועמ"ש בעניינים שאינם פליליים. "על הייעוץ המשפטי לממשלה להישאר בגדר ייעוץ. יש לאפשר לממשלה ושריה לפנות לייעוץ משפטי פרטי ולייצוג משפטי פרטי במצבים שבהם ימצאו לנכון. כמקובל במדינות שנבחנו, אכיפת שלטון החוק על הממשלה צריכה להעשות על ידי בתי משפט ולא על ידי יועציה המשפטיים. בנוסף מומלץ לשקול כי היועצים המשפטיים של המשרדים לא יהיו כפופים ליועץ המשפטי לממשלה, שחוות הדעת של היועצים תהיינה חסויות וכי המוסדות העוסקים בייעוץ משפטי לממשלה ובייצוגה יופרדו זה מזה".