קריאה לנוכחות יהודית מול המאמץ הנוצרי

על רקע המאמץ הנמשך לדחיקת רגלי יהודים ממתחם קבר דוד לטובת גופים נוצרים קוראים רבנים להגעה יהודית למקום, בעיקר לקראת חג השבועות.

שמעון כהן , ג' באייר תשע"ה

המאבק נמשך, אבל בשקט. קבר דוד
המאבק נמשך, אבל בשקט. קבר דוד
צילום: פלאש 90

כנס רבנים מיוחד התקיים אתמול (שלישי) בהר ציון וממנו עלתה קריאה לציבור היהודי לפקוד את קבר דוד בעיקר לקראת חג השבועות המתקרב.

על הכנס שהתקיים כחלק מהמאבק על האחיזה במקום מול גורמים נוצרים, סיפר לערוץ 7 יעקב סיביליה, ראש ועד נאמני דוד, המתאר נגיסה נמשכת והולכת באחיזה היהודית במקום כחלק ממדיניות מוכוונת.

סביליה מספר על כנס אקדמי שהתקיים לפני כחודשיים במכון ון-ליר בירושלים תחת הכותרת 'הקונפליקט בין הדתות בהר ציון'. כמי שנכח בכנס לא משום שהוזמן אליו אלא משום שהוטרד לגלות על קיומו וחשש מהצפוי בו, מספר סביליה על מגמתיות ברורה שעלתה בדבריהם של כמעט כל הנוכחים, מגמתיות שתכליתה הדרת רגליהם של יהודים מהמקום לטובת קבוצות נוצריות המגיעות אליו בהמוניהן.

הדוברת היחידה שעמדה בפרץ הייתה הרבנית גרוסמן שביקשה להציג את הטיעונים היהודיים לאחיזה ונוכחות במקום. סביליה עצמו לא הוזמן לדיון על אף שמהקהל נשמעו קולות המבקשים לשמוע את עמדתו ותשובותיו לטענות הנוצריות, כמי שכתב ספר על המקום ועברו וחקר כל פרט סביב ההיסטוריה היהודית שלו.

בדבריו מציין סביליה כי בהזמנות לכנס שמאחוריו עמדו פרופסורים ובעיקר פרופסור מוביל בן למשפחה חרדית, נאמר כי מגמת הכנס היא השפעה על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות. הצגת היעד הזה עוררה את דאגתו ואת תחושת הצורך להגיע למקום ולהיות עד לדברים שנאמרים בו. "זה היה מזעזע", הוא אומר ומתאר כיצד הכומר הפרנציסקאני המוצב כאחראי מטעם הקהילות הנוצריות, כולל הקתוליות, על נכסי הנוצרים בארץ ישראל, הציג את משנתו בעברית רהוטה אודות החובה להקים כנסייה מעל מתחם הקבר. "כל משפט שלו סחט מחיאות כפיים.

"הוא היה כוכב הערב שזכה לאהדה שקשה לתאר אותה. הקהל הוא מדריכי תיירות ישראלים שמדריכים נוצרים", אומר סביליה ורומז על המניע הכלכלי שמאחורי מחיאות הכפיים וההתלהבות מרעיון הקמתה של כנסייה נוספת בעיר העתיקה.

בכנס זה אמר אותו כומר באופן ברור ונחרץ: "אנחנו, הכנסייה לא נוותר לעולם. עבורנו זה מקום קדוש ולא נוותר עליו לעולם", מצטט סביליה הקובע כי יהודים פועלים בסופו של יום בשליחותם, ומסייעים להם.

"המסקנה של הכנס הייתה, בשורה התחתונה, שצריך לתת אפשרות להקמת כנסייה מעל קבר דוד. הם גייסו את האקדמיה שבה יש דברים מעוותים לגמרי שמחלחלים עד למורי הדרך שמעבירים לציבור מידע שקרי ואת הפן היהודי לא מגלים".

סביליה מוצא קשר ישיר בין הכנס האקדמי המדובר לשורת אירועים שהתרחשה סביב מתחם קבר דוד. בין השאר מדובר בדיווחים על ניסיון לשרוף מנזר יווני אורתודוקסי. סביליה קובע כי ממידע שיש בידו מדובר בפרובוקציה שאורגנה על ידי כמרים אנטישמיים שפועלים בכנסייה הסמוכה ובעבר ביצעו תקיפות אלימות נגדש יהודים, כאשר יעד הדיווח על השריפה הוא יצירת כותרות חדשותיות שיובילו להמשך דחיקת רגליהם של היהודים מהמקום.

מוסיף סביליה ומספר כי בימים האחרונים "אנשים שאחראים מטעם קרן למורשת הכותל על מתחם קבר דוד גוללו את הכיסאות שהיו במקום, תרומתו של יצחק אסא ממקסיקו שתרם ריהוט חדש, ספר תורה חדש וארון קודש מפואר, ולאט לאט מצמצמים את הנוכחות היהודית. הוציאו את כסאות הפלסטיק, לא נותנים להעמיד את הבמה באמצע בית הכנסת. נשלחו אברכים להגיד שם תהילים, אבל יש מדריכי טיולים של נוצרים שזה מפריע להם. אלפיים שנה עם ישראל מחכה שתחזור לשם פעילות יהודית. הנוצרים והמוסלמים מנעו כניסת יהודים למקום והנה מגיע שלטון יהודי ומצר את צעדנו שם.

"לא נותנים לנו לשים שם 'הוי"ה' בדוכן של החזן. עושים על זה מלחמה. לא מאפשרים לשום סממן של יהודים להיות שם. את הכיסאות הוצאו בתואנה שזה מפריע למאות ואלפי המבקרים הנוצרים שבאים בכמאתיים אוטובוסים מדי יום לאולם סעודה האחרונה.

"אין לנו ברירה ואנחנו צריכים להכניס אותם, מקבלים אותם בסבר פנים יפות ולא רוצים לעורר אנטישמיות. יש שלוש קבוצות ביום של כאלה שאומרים תהילים. זה משובב נפש עבור מבקרים שמגיעים מכל רחבי הארץ, אבל זה מפריע לאותה קבוצת אקדמאיים".

בין לבין מספר סביליה על האווירה הרוחשת ביומיום של מתחם קבר דוד. הוא מספר על דיון שהיה באחרונה בוועדת הפנים של הכנסת, ובמהלכו תיאר רב המקומות הקדושים, הרב נחום רבינוביץ, את המציאות תוך שהוא מספר על היתר לקיים תפילות נוצריות ב-5 ימים בשנה וביום נוסף היתר לקיים מיסה, שני אלמנטים שנמנעו מהנוצרים בתקופה הנוצרית, המוסלמית, ולהבדיל גם בימי שלטון השמאל הישראלי.

לזאת מוסיף סביליה ומעיר כי בדבריו ציין רב המקומות הקדושים כי 'תפילה חרישית מותרת להם' ואכן בשלט שנתלה במקום צוינו המועדים המותרים לתפילה נוצרית ובתחתית מופיעה גם הערה אודות התפילה החרישית המותרת.

סביליה רואה במשפט זה פרצה הקוראת לגנב ומספר כי "המדריכים מעודדים אותם לשיר שם ולצעוק בצעקות רמות ולקיים טקסים באקסטזה. כשאני אומר להם שזה אסור הם אומרים לי ש'זה חרישי'. אני אתווכח איתם כעת על הווליום?".

בדבריו מציין סביליה כי כנס הרבנים נועד לחזק את האחיזה היהודית ולקרוא להגעת יהודים מרחבי הארץ דווקא לקראת חג השבועות שבצמידות אליו יחגגו גם הנוצרים את אחד מחגיהם וקיים חשש אמתי להגעת המוני נוצרים למקום. סביליה מציין כי בשנים האחרונות גוברת תודעת קבר דוד ואכן כמאה אלף יהודים כבר ביקרו במקום, אך עם זאת הגורמים הרשמיים נמנעים מלפעול להגעת יהודים למקום.

בהמשך הוא מציין כי תלמידיו של הרב טל שביקשו להקים ישיבה קטנה בסמוך למתחם הקבר, נבלמו וכל בעל דירה שביקשו להשכיר ממנו דירה לצורך זה זומן לחקירה בשב"כ ובמשטרה עד ששוכנע שלא להשכיר להם את המבנה. בהמשך ישיר לכך החלו גורמי השיטור לעכב כל בעל חזות דומה לתלמידי הרב טל, היינו בעלי כיפות גדולות ופאות, ולפשפש בכליהם כחשודים פוטנציאליים.

בעקבות הדברים קורא סביליה לציבור היהודי להגיע למקום ולהצטרף לסיורי החינם שהוא מקיים במתחם הקבר, ובכך לחזק את הנוכחות היהודית אל מול המאמצים לדחוק את הנוכחות הזו.

בדבריו הוא מציין כי על אף היותו טרוד בעניינים אישיים ומשפחתיים בכוונתו להקדיש את מרב זמנו לסיורים אלה, בין אם לילדים ובין אם למבוגרים, בין אם לקבוצות מאורגנות ובין אם לקבוצות אקראיות, דתיים, חילוניים וחרדים. "הציבור הדתי נרדם בשמירה מאז מלחמת ששת הימים", מתריע סביליה.