שביל, דרך
שביל, דרךצילום: נתי שוחט-פלאש 90

לא פעם אנו מוצאים את עצמנו עומדים בצומת דרכים, ומתלבטים כיצד להגיב ולפעול לאחר מעשה שנעשה. הטעות הנפוצה ביותר היא ניתוח לא נכון של הדרך והשלכותיה, לפעמים התגובה שבה בחרנו נראית במבט ראשון טובה ומספקת יותר, אך באמת דווקא הדרך השניה שפחות הלהיבה אותנו בהתחלה היא הדרך הנכונה.

בפרשתנו "אחרי מות" אנו נפגשים עם הציווי המוכר לכולנו מעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל". הבה ננסה לצייר לעצמנו את הלך מחשבותיו של השעיר שנבחר להישלח לעזאזל.

ראו נא את הקורה עמי ועם חברי! שנינו נולדנו באותו הכפר, ביחד גדלנו, וזה לצד זה יצאנו למרעה. אולם עליו נפל הגורל לה', ועלי נפל הגורל לעזאזל. ומה יצא לחברי מכך שנפל עליו הגורל לה'? הוא נשחט במהירות. לעומתו בעבורי הכינו אדם מיוחד המחכה לי כבר מאתמול על מנת להוציא אותי לטיול מעניין, קצת לראות עולם ולהרחיב אופקים.

תוך כדי הטיול נפגשים השעיר ומלווהו בעשרה שליחים הפזורים לאורך הדרך והשעיר ממשיך להפליג בדימיונו: ראו עד כמה חשוב אני, כל אלה חיכו רק בשביל לקבל את פני... וכאשר מגיע השעיר לצלע ההר הוא מביט בערגה על הנוף המרהיב שנגלה לנגד עיניו ומצטער על כך שלא הצטייד מראש במצלמה, לראשו נקשרת לשון של זהורית ועוד לפני שהוא מספיק להתלהב מהכתר החדש שנקשר לראשו הוא מושלך לתהום, ועד שהגיע לחצי ההר כבר נעשה איברים איברים.

ומה הקשר בין הפרשה לבין זוגיות בת ימינו?

ובכן, 'סוף מעשה במחשבה תחילה', זהו הקו המנחה בבחירת הדרך. להקריב ולוותר זה לא תמיד קל, לפעמים אנחנו רוצים דווקא לרכב על הגל, לענות, להחזיר ולהעמיד את בן/בת הזוג על מקומו. אך עלינו לזכור לאן כל אחד מהדרכים מובילה. הדרך הנוצצת והמספקת בטווח המידי לא תמיד נכונה, אנחנו יכולים להרגיש על גג העולם עד לרגע שבו הכל יתפוצץ לנו חזרה בפנים. אך לעומת זאת דווקא הדרך שאולי תתפרש כחולשה, הקרבה וויתור, היא זו שתוביל אותנו אל המקום האמיתי והשלם.

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית ותיקה ובעלת רשת משרדי השידוכים דו-לב.