המימון האירופי למקדמי נרטיב הנכבה בישראל

דו"ח של מכון 'NGO monitor' מרכז נתונים סביב המימון האירופי לארגונים ועמותות המקדמות את שיח ה'נכבה' הפלשתיני בישראל.

'NGO monitor' , ז' באייר תשע"ה

הפגנות ה"נכבה". ארכיון
הפגנות ה"נכבה". ארכיון
פלאש 90

מכון NGO Monitor מציג נתונים על מספר ארגונים לא-ממשלתיים ישראלים המאמצים את הנרטיב הפלסטיני, מציינים את יום העצמאות כ"נכבה" ("אסון" בערבית) וחלקם מקדמים באופן פעיל את "זכות השיבה" הפלסטינית, שבמידה ותיושם משמעותה חיסולה של ישראל כמדינה יהודית.

פעילות זו נתמכת ומתאפשר באמצעות מימון נרחב מצד מדינות זרות, ובמיוחד מדינות אירופה.

ארגונים אלו מתייחסים לכל ההיבטים היהודים של מדינת ישראל כגזענים במהותם, ובכך שוללים את זכותם של היהודים להגדרה עצמית ומציגים את הדמוקרטיה ישראלית כפגומה וחסרה.

מטרות אלה סותרות את מסגרת "פתרון שתי המדינות" אשר אומץ על ידי הקהילה בינלאומית, ובתוכה המדינות התורמות. מחקר מפורט של NGO Monitor מראה כי הארגונים הבאים מקדמים קמפיינים שביסודם דחיית הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית:

'זוכרות' - עמותה שמטרתה "להעלות את נושא 'הנכבה' הפלסטינית למודעות הציבור ולהכיר במימוש זכות השיבה של הפליטים והפליטות. 'זוכרות' תומכת ב"פתרון מדינה אחת"  וב"פלסטין לא-ציונית" ומתייחסת לישראל כאל מערכת המבוססת על "טיהור אתני על רקע גזענות ציונית".

בחודש מאי 2014, 'זוכרות' השיקה אפליקציה לסלולרי, "iNakba," הכוללת מפה אינטראקטיבית ותמונות של הכפרים הפלסטיניים משנת 1948, שמטרתה קידום האידיאולוגיה של הארגון.

במרץ 2015, 'זוכרות', יחד עם הארגון הפלסטיני בדיל, ערך סיור הסברה בארצות הברית כדי לדון על "הנכבה הפלסטינית המתמשכת אשר משפיעה על הפלסטינים הן בפלסטין והן בגלות." לפי כרוז האירוע, "מצגות שמטרתן לספק סקירה היסטורית של הנכבה וזכות שיבה, העקירה בכוח של הפלסטינים מלפני 1948 ועד היום, והצד המעשי של שיבת הפליטים. לקהל האמריקאי יהיה זמן  לשקול באופן ממוקד את תפקידם בתמיכה בקריאה למימוש זכות השיבה וכיצד לשלב את הנכבה באקטיביזם בארה"ב".

המימון לפעילות של זוכרות מגיע בעיקר מארגונים נוצריים אירופיים, כל הארגונים הללו ממומנים על ידי ממשלות אירופה אשר תומכות במסגרת שתי המדינות. המממנים ב-2012-2014 כוללים את: אוקספם בריטניה, בראודרליק דלן (בלגיה), קרן רוזה לוקסמבורג (גרמניה) פינצ'רץ' אייד (פינלנד), כריסטיאן אייד (בריטניה), טרוקרה (אירלנד), ICCO (הולנד), CCFD (צרפת), מיסראור (גרמניה), HEKS (שוויץ), הוועדה המנוניטית המרכזית.

'לוחמים לשלום' – בעוד הארגון טוען כי הוא "מאפשר לכל צד להבין את הנרטיב של האחר" פעילי הארגון משקפים קירבה חזקה לסדר היום הפלסטיני אשר מטיל את מרבית האשמה לסכסוך על ישראל.

'לוחמים לשלום' מארגן טקסי יום הזכרון אלטרנטיביים (בערב יום העצמאות), בהם משפחות חללי צה"ל וקורבנות טרור עומדים יחד עם משפחות מחבלים פלסטינים. הטקס משווה באופן ברור בין פעולות צה"ל לבין פיגועי הטרור הרצחניים.

איתמר שפירא, סרבן שירות ידוע וחבר בארגון, פוטר ממשרתו כמדריך ב'יד ושם' לאחר שהשווה בין השואה לבין ה"נכבה" במהלך סיור.

הארגון אינו מפרט את תורמיו, אך לפי אתר האינטרנט "שותפיו" כוללים את: ממשלת ספרד, קרן רוזה לוקסמבורג (גרמניה), קרן היינריך בול (גרמניה), SIVMO (הולנד), קרן שלום-סלאם (בריטניה) ואת הקרן לשלום במזרח התיכון (ארה"ב).

'עדאלה' - מתאר עצמו כ"ארגון זכויות אדם בלתי תלוי, הרשום בישראל כעמותה ללא מטרות רווח" אשר "עוסק בהגנה על זכויות האדם של הפלסטינים הערבים אזרחי ישראל ועל זכויותיהם של הפלסטינים בשטחים הכבושים." הארגון מנסה לצייר את ישראל כמדינה גזענית ולא דמוקרטית ופועל בעיקר במוסדות האו"ם ובפורומים בינלאומיים אחרים. עדאלה מפרסם הצהרות אשר מבהירות כי מטרתו ניתוק מדינת ישראל מאופייה היהודי.

בשנת 2007, חיבר הארגון את "החוקה הדמוקרטית", הקוראת להחליף את היסודות היהודיים במדינה במסגרת "דמוקרטית, דו-לשונית ורב-תרבותית". הגירה יהודית תאושר מ"טעמים הומניטאריים."

במרץ 2013 הארגון השיק מאגר מידע מקוון של "חוקים מפלים" אשר מטרתו "לאגד טקסטים, מידע וניתוח של הצעות חוק וחוקים מפלים בישראל ובשטחים הכבושים ומפרט את הפעולות המשפטיות הננקטות נגדם". המאגר כולל 101 חוקים והצעות חוק אשר עדאלה טוען כי הם "מפלים נגד אזרחי ישראל הפלסטינים בכל תחומי החיים". חוקים אשר מקדמים את הציונות או את הקשר ההיסטורי של היהודים לישראל גם כן נחשבים למפלים. עדאלה משתמש במלה "ציוני" כמילת גנאי בכל מאגר המידע. (ראו את דו"ח NGO Monitor  בעניין: מאגר "החוקים המפלים" של עדאלה: גזענות מדומיינת להכפשת ישראל).

התורמים ל'עדאלה' כוללים בין היתר את האיחוד האירופי, שוויץ, גרמניה (באמצעות EED ומדיקו אינטרנשיונאל) ספרד (באמצעות ACSUR), מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון משותף מטעם שוויץ, שוודיה,דנמרק והולנד), תכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), הקרן החדשה לישראל, קרן פורד, המכון לחברה פתוחה, Oxfam-Novib,  כריסיטיאן אייד ו-Broederlijk Delen (בלגיה).

'בלדנא' - ארגון הטוען כי הוא פועל "לאפשר ולחזק את ההבנה ויישום של עקרונות הדמוקרטיה, שוויון מגדרי, פלורליזם, סובלנות, העצמת נוער ובניית קהילות בקרב הנוער הערבי, כחלק מהנטייה הגוברת לבניית מוסדות עצמאיים והשאיפה לגרום לשוויון ביחסי הקהילה הפלסטינית עם המדינה".

הארגון פעיל מאוד בקידום אג'נדת הנכבה ו"זכות השיבה".

ארגן תוכנית להכשרת "פליטי הדור השלישי והרביעי לנכבה בקרב בני נוער הפליטים להמשיג, לדמיין וליישם את חזרתם לכפריהם וכך להוציא לפועל את זכות השיבה שלהם למרות המחסומים הפוליטיים של ישראל".

תורמי הארגון בשנים 2014-2013 כוללים את: הולנד (באמצעות Cordaid), צרפת (באמצעות CCFD), שוויץ (באמצעות HEKS), אוקספם, הוועדה המנוניטית המרכזית, הקרן האירופית-ים תיכונית לתמיכה במגיני זכויות אדם, ברית התרבויות של האו"ם, וועדת השירות של הכנסייה הקווייקרית האמריקאית. בשנים 2013-2011 הקרן החדשה לישראל אישרה לבלדנא מענקים על סך 75,000 דולרים (2011, 2012, 2013).

'מגזין 972+' (וגרסתו העברית "שיחה מקומית") טוען כי הוא "מגזין מקוון עצמאי מבוסס בלוגים" בבעלותם ה"משותפת של קבוצת עיתונאים, בלוגרים וצלמים שמטרתם היא לספק דיווח וניתוח מקורי מהשטח על האירועים בישראל ופלסטין".

כותבים באתר משתמשים ברטוריקה של אסטרטגיית דרבן, מאשימים את ישראל ב"אפרטהייד", "טיהור אתני", "גזענות", "החרמת אדמות", "אפליה", "עקירה", ובכך שהיא מבצעת " נכבה נוספת".

בכתבה שפורסמה ב-11 באפריל 2015 "הדרך החוצה מהכיבוש עוברת דרך הנכבה", נטשה רות' טענה כי "הכיבוש של 1967 לא יכול היה להתאפשר בלי 1948. המנטליות של אלו אשר תומכים ומאפשרים את הכיבוש חיה בתוך האידיאולוגיה שנולדה עם קום המדינה. כל עוד הם מכחישים, מעוותים ומדחיקים את הנכבה, ישראלים לעולם לא יוכלו לקבל ולספוג את סיום הכיבוש".

פרסם ב-13 בפברואר 2015 מאמר של רמי יונס בשם "הריסות הבתים בלוד מראות שהנכבה לא נגמרה, רק החליפה צורה", בו נטען כי "אירועי הטבח של הנכבה מעולם לא נגמרו – היום עזה היא זו שנושאת בעול סיפוק תאוות הדם הסאדיסטית והציונית. לוד, כמו סילוואן, בית חנינה, הנגב וכל פלסטין ההיסטורית, סובלות מהיבטים אחרים של הנכבה הבלתי פוסקת – הנכבה האיטית."

תורמי '972+' כוללים את קרן היינריך בול (גרמניה), קרן האחים רוקפלר וקרן מוריה. בשנים 2013-2011 הקרן החדשה לישראל אישרה למגזין מענקים בסך 125,767 דולר (2011, 2012, 2013)